אישה, חרדית לשעבר. מדוושת בין תחנות חיים, בדרך כלל באופניים חלודים, אם כי לאחרונה השתדרגתי במתקפלים ומאז האביב צוחק בלחיי. מאחדת את הפכיי בצורה סבירה ויש שיאמרו חיננית. מאוהבת בחיים, ניזונה מסיטואציות משעשעות, אנושיות נוגעת וקולנוע אירופאי. אנטי ניו אייג'יות מוצהרת, סולדת מעדריות ומתשבצי הגיון. כותבת את עצמי למוות כי רק בזה אני טובה (ובמרקי אפונה). על נקודת התפר בין העולמות עם גיחות לצד זה ולצד האחר.
