מיכל היא אמא לילד בן ארבע שאובחן כלוקה באוטיזים. בטור אישי היא מספרת איך מתמודדים עם ההודעה שאף הורה לא רוצה לשמוע ומה עושים הלאה. מפאת פרטיותו של בנה, הטור נכתב בשם בדוי
לגננת של בני היה פתרון אחר. מוזמנים ללמוד
"לא בטוח שאת הסיבה לכך כל הורה יבין"
מיכל מתמודדת עם חרדת הנטישה השנתית שלה
מיכל מסבירה לכולם על אוטיזם עד שיבינו
הוא גם נבהל מפלאשים של מצלמה ונפצים
"שרלטנים, אל תבזבזו עליי את הזמן שלכם!"
האם מפסיקים לקנא בהורים לילדים אחרים?
האם לקחת את זה ממנו כי זה מפריע לו בעצם?
מיכל צפתה בעונה השנייה והזדהתה עם כל מילה
עד עכשיו חששתי שיגלו את "הסוד הנורא"
עכשיו הם נהנים לשחק איתו אבל מה יהיה בעתיד?
האם זה העתיד שצפוי לבני?
"יש לכם מושג כמה זה מתסכל?"
הוא פוחד מתורים וצפיפות ובררן באוכל. אז למה?
מיכל רוצה לצאת לחופשה ראשונה ללא בנה האוטיסט
"אני מבינה שאת מכחישה, אבל תני לי לעזור לך"
אמא לאוטיסט מגישה: דברים שלא ידעתם על אוטיזם
