"זה קרה, הלכתי לאימון כושר"

ערב חג סוכות. בחג הקודם הייתי בבי״ח, אבל  את החג הנוכחי אבלה בסוכה עם המשפחה שלי ועם כמויות אוכל שלא מביישות גן אירועים. אני מתנחמת בעובדה שזה החג האחרון שאצטרך לעמוד בפיתויים לפחות עד לטעימה של הסופגנייה של חנוכה, ואני חייבת להמשיך לחגוג את חגי ישראל כמו שחגגתי עד עכשיו - בצמצום. לא להתפתות לטעום מכל צלוחית שיוצאת, לא לאכול חלה בטירוף עוד לפני שהגישו את האוכל, לא לאכול מהר ובטח שלא להתפתות לשתות את כל המשקאות המתוקים והקרים שעל השולחן.

מים זה אחלה.

הפיצוי החדש שלי: זוג מגפיים

ממשיכה לחגוג את החגים בצמצום וזה ניכר | צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי אז במקום לפצות את עצמי על החיים הקשים במדינת ישראל במזון משמין, פיציתי את עצמי בגזרה אחרת ולא פחות מספקת: רכשתי לעצמי זוג מגפיים חדשים. אחרי הכול, קצת חבל לי ואני קצת מתבאסת לרכוש בגדים חדשים. אני אוטוטו דוגמנית הרי, ושווה לחכות. אבל כן מגיע לי לפנק את עצמי אחרי העבודה הקשה, ומגפיים נראו לי כמו אופציה מעולה.

זה בכלל לא פשוט להזכיר לעצמך כל בוקר שאת עדיין במעקב ואסור לך להתפתות לאכול בורקס עם ביצה וקצת חריף אפילו שממש בא לך. ואת הקפה את שותה רק על בסיס מים. אה, וכמובן לפני הכל גם לשתות כוס מים. ואם זה נשמע לכם קשה - אל תרחמו עליי, כי את ה ״וואו מאיה איך רזית״ שמעתי  לפחות פעם אחת מאז התהליך ומיד פינקתי את עצמי בכוס גרנולה עם יוגורט.

וזה עובד. כי חודש מתחילת הדיאטה ורזיתי חמישה קילו. הם לא ירדו בקלות, אבל הם ירדו, ועכשיו זה גם ברור לי שאם אני רוצה להמשיך לרזות - אני חייבת לשלב פעילות גופנית מסודרת. כי עם כל הכבוד אני כרגע אוכלת גם פחמימות, ופחמימות צריך לפרק. חוץ מזה שגם התחלתי לדמיין את עצמי רזה אך רפויה וזה ממש לא הסתדר לי בהגשמת חלום המשקל שלי, אז הלכתי ל sweatshop, מכון ספורט לנשים בלבד שמשלב אימון של כוח ואירובי בשעה אחת, והיה לי אימון הורס!!  כזה שעכשיו כל הגוף מתוח לי ואני רק מחכה לאימון הבא שישחרר את כל מה שנתפס.

ספורט זה בקטנה לגמרי

אני? עושה כושר? מה לעזאזל? | צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי תחושה טובה!! | צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי אחרי אימון שמזיעים בו מלא יש תחושה כל כך טובה אחרי, שזה פשוט שווה הכל. אחרי האימון, עשיתי כמעשה ספורטאים ואכלתי סלט עם חלבונים (ביצה וגבינה). טוב, הם עושים את זה לרוב עם טונה או עוף, אבל אני שהחלטתי להיות צמחונית - מסתפקת בחלבון אחר אבל התחושה היא זהה. אגב, אחרי אימון כל מה שייכנס גם ייצא. ורק על זה שווה שכל הגוף שלי תפוס. 

האמת היא שאני כותבת ולא מאמינה שאני זאת שממליצה על פעילות גופנית. זה ממש נוגד את כל מה שהאמנתי בו, שזאת מנוחה. אני, שבחרתי בקפיצה למרחק כספורט המועדף עליי בוחרת להמליץ לכן על סוגי אימונים, האם השתניתי? מה נהייה ממני? חג. אנשים רק רוצים לנוח ולעמוד בפקקים עם כל עם ישראל ואני משכנעת לעשות ספורט? הייתכן שהפכתי למיכל צפיר רק בלי הקטע של הגוף של בת ה-16? 

ותודה למיכל צפיר על התפוח

ארוחה של ספורטאים. סוג של | צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי האמת שמיכל צפיר היא גורו. כל פעם שהייתי חוזרת מבילוי שיכורה ואחרי סמבוסק, הייתי נכנסת לפייסבוק בשעה חמש בבוקר ורואה תמונות שלה שהיא העלתה זה עתה,  אחרי ריצה בים עם הסטטוס: ״מתחילה את היום אחרי שעה וחצי ריצה בים מומלץ מאוד״

ואני? איזה מומלץ? הסמבוסק עשה לי צרבת ליומיים, עכשיו את מדברת איתי על ריצה? פעם היא גם סיפרה על כך שיש לה תמיד תפוח ירוק בתיק, למקרה שהיא תהיה רעבה או תגיע למקום שהאוכל בו רק מפחיד או משמין. את סטטוס התפוח, היא קינחה ב: ״במידה ולא אוכל את התפוח אחזיר אותו הביתה״ וזו רצינות.

אז זה מה שעשיתי: לקחתי איתי תפוח בתיק וכבר בכניסה במונית, נגסתי בו. רציתי שיהיה כזה קר ושטוף, ולא מבאס מכמה שעות בתיק. אה ותיק. אני צריכה להחליף תיק במיידי, זו המתנה הבאה שלי לקילוגרמים הבאים שיושלו מגופי. 

>> לכל הפוסטים של מאיה בצלאל
makoנשים עכשיו גם בפייסבוק: בואי, הקפה עלינו