צפו: 100 שנים של כושר

לחברות ביטוח אין תדמית זוהרת במיוחד, אבל חברה בריטית, שמתמחה בביטוחי חיים, הפיקה פרויקט מקסים ונוסטלגי, שמתעד איך השתנה האופן שבו אנחנו עושות כושר.

הבגדים הארוכים והצנועים לא גרמו לנשים של תחילת המאה להזניח את הספורט. שני סוגי ההתעמלות הכי פופולריים היו סיבוב משקולת ברזל מעל הראש ומתיחות, שמזכירות מאוד את המתיחות שאנחנו עושות היום לפני האימון האמיתי. 

בשנות ה-20 נכנסה המצאה חדשה לתחום הכושר, וסחפה את נשות העולם בסערה: רצועות בד ארוכות שעטפו את הגוף וטלטלו אותו, כדי ליצור עבודת שרירים בלי מאמץ.

מארי בגוט-סטאק, בריטית שחיה בקולוניה ההודית, הייתה למעשה הראשונה שאיגדה קבוצות נשים להתעמלות משותפת, וייסדה את הפורמט המוכר לנו עד היום.

בעשור שבו המוני נשים נאלצו לצאת לעבוד לראשונה בחייהן, כדי למלא את מקומם של הגברים שנשלחו לחזית במלחמת העולם השנייה, העיסוק בספורט הפך מינורי יותר, וכלל בעיקר תרגילי "עשי זאת בעצמך" בבית. 

באמצע המאה הקודמת, נכנסו לשימוש שני אביזרי כושר שהכניסו קצת חיים לרוטינת האימון: חישוק (הולה-הופ), ששימש להתעמלות תוך כדי ריקוד, והבונגו-בורד: מעין סקייטבורד עם גלגלים במרכז, שעליו עומדים ומנסים להתאזן כדי לחזק את השרירים ולשפר את היציבה. 

לצד כל מהפכות הסיקטיז הגדולות הייתה מהפכה נוספת, שעשתה הרבה פחות רעש: מכוני הרזייה ועיצוב הגוף, אליהם היו מגיעות נשים כדי להימעך תחת גלילי מכונה שאמורה הייתה לעצב את הגוף. 

ג'ודי שפרד-מיזט, רקדנית בברודווי, מצאה דרך להכניס קצת כסף מהצד: היא פתחה שיעורי ריקוד ג'אז אינטנסיביים לנשים, ושיווקה אותם כמעצבים ומרזים. 

המבוגרות שבחבורה זוכרות אולי את קלטות הווידאו של ג'יין פונדה, שהיו פריט חובה בכל סלון. בשנות השמונים עלה האירובי לגדולה, ומיליוני נשים פיזזו בסטודיואים מול מראות, לצלילי מוזיקה מחרידה - ואז חזרו הביתה והתייחדו עם קלטות ההתעמלות של פונדה או מול מדריכי התעמלות בטלוויזיה. 

בתה הרוחנית של ג'יין פונדה, סינדי קרופורד, מכרה מיליוני עותקים של קלטת ההתעמלות המיתולוגית שלה "ישבנים מפלדה". לצד ההתעמלות בהנחיית הסופר-מודל היפהפיה, עלה כפורח הטרנד של אמנויות לחימה כחלק מאימון הכושר - קיקבוקסינג, טאי-קוואן דו וטאי-בו הפכו מילים שגורות, ונשים הוציאו אגרסיות אגב חיטוב ושריפת קלוריות. 

אם בשנות השבעים עלתה הפופולריות של ריקודי ג'אז כדרך להיכנס לכושר, בשנות ה-2000 היה זה ההיפ-הופ שכבש את חדרי הכושר והסטודיואים לריקוד. 

אם צריך לבחור טרנד כושר אחד שמייצג נאמנה את העשור השני של המאה ה-21, אין ספק ש"זומבה" היא מילת המפתח. הריקוד המפרך משלב אלמנטים של סמבה, סלסה, מרנג וממבו כבש את נשות העולם בסערה, והפך את אימוני הכושר לסוג של מסיבה עולצת.