מאיר כהן, ראש עיריית דימונה ואיש חינוך במקצועו, לא יכול לסבול יותר את האדישות שלנו, האזרחים: "האדישות שאוחזרת בנו בזמן האחרון, הקיפאון הזה שאופף אותנו בכל מה שקשור למחאה חברתית מכל סוג. יש לי תחושה שקולנו לא נשמע כשעושים לנו דברים נוראיים. אנחנו כמעט ולא מגיבים, אנחנו טרודים כל אחד בשגרת יומו. החבר'ה הצעירים, החיילים, הסטודנטים שמתקשים להתקיים בגלל המחירים הגבוהים, ההורים שלנו, אנחנו והילדים - נראה שכל המדינה הזאת כל הזמן עסוקה בהכול חוץ מלעמוד על הזכויות הלגיטימיות של האזרחים.
"אני רוצה לדבר על מחירי המים המופקעים: היום ברשות המים יושבת קבוצת אנשים שמחליטים על דעת עצמם להעלות את מחירי המים במאות אחוזים ואנחנו לא עושים כלום. ממלאים את הטלוויזיה בכל מיני תשדירים על המשבר האיום ואומרים שהמדינה המתייבשת אבל אף אחד לא לוקח אחריות - האחריות נופלת על הכיס של האזרחים. הופכים את המים, שכולנו צורכים, למצרך שמחירו בשמיים. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי שההחלטה על מחירי המים תחזור לכנסת. רק שם כשיירצו להעלות את מחיר המים ישמעו את כולם ולא נגיע למצב שאיזה פקיד חותם ולמחרת כולנו צריכים לשלם.
"אבל זה לא רק המים - תחשבו מאיתנו מה קורה במדינות אחרות כשמעלים את מחירי הקמח או את מחירי הסוכר, המצרכים הבסיסיים? איך כולם, גם במדינות לא דמוקרטיות, יוצאים לרחובות ואומרים את שלהם. מנסים להגיד למקבלי ההחלטות 'עד כאן! - לא הכל מותר'.
"אצלנו המדינה שולחת ידיים לכיסים של האזרח בצורה גסה ואנחנו לא עושים שום דבר. אני לא מדבר על מחאה בפייסבוק או על מיילים מתגלגלים - אני מדבר על לצאת לרחובות. אנחנו באופן קבוע רואים את החרדים ברחובות, אנחנו רואים את המיעוט הערבי ברחובות, אבל באמת רק על שאלות של קודש וחול.
"אפשר להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות ואנחנו צריכים לשתוק. הלימודים עבור הילדים שלנו, שמסיימים שלוש שנים בצבא, ובאים ללמוד הופכים להיות משהו מטורף. סטודנטים מצרפים שקל לשקל בעבודה קשה ומה קורה לסטודנט שהוריו לא יכולים לתמוך בו? ממה הוא יתקיים? מכניסים את הידיים לכיסים שלנו ואנחנו שותקים.
"אני מאוד מקווה שהדבר הזה יתשנה כי זה מעיד על איזה פאטאליזם שכולנו נגועים בו - 'הכל מאלוהים, הכל גזירות משמיים, אנחנו לא יכולים לשנות שוב דבר'. אבל אנחנו יכולים לשנות המון. אני מכיר את החבר'ה בממשלה - אולי הם שולחים את הידיים לכיסים במהירות, אבל כשהם רואים שיש לחץ ושאנשים נחושים, ושאנשים אומרים את דעתם, הם לא גיבורים גדולים.
"הגיע הזמן שננצל את המדינה הדמוקרטית , את הכלי הנהדר הזה - לצאת למחאה. שיהיה ברור שאי אפשר כל בוקר להתעורר לגזרות חדשות. אי אפשר. אי אפשר להעלות את מחירי הדלק ואי אפשר להטיל מסים, ואי אפשר להעלות את מחירי המים ואי אפשר להעלות את שכר הלימוד, ולהעלות את הארנונה כל שני וחמישי ואת מוצרי היסוד. אי אפשר, פשוט אי אפשר.
"אתם יכולים לריב איתי, אתם יכולים להגיד שלא מקובל עליכם מה שאני אומר או שאתם יכולים להתארגן. אז בואו נתארגן, ואם יש נושאים מסוימים שאתם רוצים לשוחח עליהם בואו נדבר על זה".