בואו להכיר את דיאנה כהן

שם: דיאנה כהן. 
גיל: 44. 
מקום מגורים: רמת השרון.
מצב משפחתי: פרודה.
עיסוק: עו"ד.
איך הגעתי לתכנית: דרך פייסבוק.

למה החלטתי להשתתף בתכנית: היה לי חלום לרוץ מרתון.

מה קיוויתי שההשתתפות בתכנית ובמרתון יעניקו לי: ליווי ותמיכה בתקופה מאוד קשה.

הוויתור הכי גדול מבחינתי במהלך האימונים: שינה. האימונים למרתון ברלין הם בקיץ כך שהיה צריך להתעורר בשעות הקטנות של הלילה לאימונים.

הדבר הכי חשוב שלמדתי מגלעד, המאמן: התמדה התמדה התמדה. המשפט שמאפיין אותו לאורך כל הדרך היה "תתמידו תנצחו".

השלב הכי מאתגר מבחינתי במהלך האימונים: הריצה המסכמת. זו ריצה שמסכמת את כל תקופת האימונים. מאוד חששתי ממנה. זו למעשה הריצה הכי ארוכה אותה רצים לפני המרתון.

רגע שבירה במהלך הצילומים: כשהייתי בטיפולים ולא חשתי בטוב והיה לי קשה לצלם. מהר מאוד אני והמצלמה שלי התחברנו. קראתי לה "בובה" וחלקתי איתה רגעי שמחה, פחד ועצב.

חבר בקבוצה שהתחברתי אליו במיוחד: אריה. אבל אני מאוד אוהבת את כולם. אנחנו אחים למטרה. יצא לי לרוץ הרבה עם חן, שלמרות המרחק הגיאוגרפי בינינו הייתה מגיעה אליי והיינו רצות ביחד. נוצרה בינינו אחוות נשים. לא היה עניין של תחרות. רק תמיכה.

מה למדתי מהקבוצה: שכשעושים את זה ביחד, בקבוצה, קל יותר להשיג מטרה.

ממה הכי נהניתי במהלך האימונים: מזה שגלעד המאמן האמין בי. זה נתן לי כוח

שינויים שחלו בי במהלך הצילומים, פיזיים ונפשיים: הגוף שלי היה מאוד חלש במהלך הטיפולים ורק התחזק מריצה לריצה. היו גם שינויים מנטליים. ככל שהתקדמתי והצלחתי בריצה, כך גם הרגשתי ביום-יום שנפשית אני יותר חזקה ויכולה לממש כל החלטה שלי, ללא חשש.

מה למדת על עצמי במהלך החוויה: שאני לא מפונקת.

האם אני ממשיכה להתאמן ולרוץ גם כיום: ברור. ריצה זו הנאה צרופה וחלק בלתי נפרד מהאושר שלי. גם אם לפעמים קשה לי.

התגובות שקיבלתי מהסביבה הקרובה: הערצה. גם אני, לפני שהתחלתי לרוץ, הערצתי אצנים. זה היה נראה לי כמו משהו מאוד קשה.

היעד הבא עבורי: להמשיך לרוץ וליהנות מהרגע.

מסר שהייתי רוצה להעביר לאנשים שחושבים להתחיל לרוץ: כל אחד יכול. באמת. לאחר ההחלטה להתחיל לרוץ מובטח אושר, שחרור, אתגר, אהבה, בריאות, שפיות ועוד כ"כ הרבה דברים.