בנסיעה לעבודה, במשרד ובבית מול הטלוויזיה - אם תחשבו לרגע על השגרה שלכם, כנראה שתגיעו למסקנה שאת רוב שעות היום אתם מבלים בישיבה. ולמרות שאתם מאוד רוצים לחיות אורח חיים בריא, כל פעם מחדש אתם לא עומדים בפני המתוקים במשרד או מוצאים את עצמכם ללא מוטיבציה לצאת לרוץ. במילים אחרות –תרגישו בבית, אתם חלק מהחברה המערבית.
"חברת השפע המערבית מתאפיינת באורח חיים יושבני ותת פעילות גופנית, אכילת מזון מעובד, חסך בשינה וחשיפת יתר ללחצים מסוגים שונים. כל אלה מביאים להשמנה ולמחלות כרוניות, לרבות מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, חרדה ודיכאון", מסביר פרופ' יובל חלד.
בשנים האחרונות הולך ועולה העיסוק במחקר אודות השפעותיה של פעילות גופנית על תפקוד המוח. לדבריו של פרופ' חלד, יותר ויותר מחקרים מראים שבכוחה של פעילות גופנית לשפר את תפקודו של המוח בכל גיל. זאת הן בהקשרים של הישגים לימודיים, הן בהיבטים רגשיים וחברתיים והן מבחינת שימור תפקודו הקוגניטיבי והמנטאלי של המוח ומניעת הזדקנותו.
על פניו, הקשר בין פעילות גופנית לבין יכולות למידה וזיכרון נראה לא ברור, אולם לדבריו של פרופ' חלד, הקשר הוא ישיר: "פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם למוח ומביאה לשחרור חומרים שונים במוח ובשרירים. אלה, מאפשרים יצירת כלי דם חדשים, קשרים עצביים חדשים ואף תאי עצב חדשים, במקומות שונים במוח הקשורים בזיכרון, למידה ומצב נפשי".
עד כמה מיידית ההשפעה של פעילות גופנית?
"קיימות השפעות בטווח הארוך ובטווח הקצר. בטווח הקצר נמצא שפעילות גופנית קלה עד בינונית, שאורכת כ-20-15 דקות, יכולה לשפר את היכולת הקוגניטיבית לטווח של מספר שעות. כלומר, פעילות גופנית קלה לפני יום לימודים או עבודה בהחלט יכולה לשפר את ההישגים. בכל אופן, חשוב שיהיה מדובר בפעילות קלה, מאחר ופעילות עצימה מדי עלולה דווקא להביא לעייפות ולפגיעה בתפקוד".
לאימוני סיבולת המשולבים עם משחק כדור השפעה גדולה יותר מאימוני כוח
מהי מבחינתך התכנית האידיאלית לפעילות גופנית בבתי ספר?
"קודם כל, חשוב ששיעורי החינוך הגופני יהיו יעילים ויפעילו את התלמידים לאורך זמן, דרך התנסות גופנית מגוונת, טיפוח יציבה, למידה מוטורית, מיומנויות אישיות ומשחק קבוצתי . כדי שזה יקרה, השיעורים חייבים להיות בחלוקה לקבוצות קטנות יותר. כמו כן, כדאי להוסיף שעה שבועית של חינוך גופני וכן לשלב הפסקות פעילות, פתיחת הבוקר במספר דקות של תנועה, שילוב תנועה בשיעורים, למידה חווייתית ולא סטאטית, חוגי ספורט בבתי הספר, שיעורי העשרה של קידום בריאות ותנועה ועוד".
אבל דברים אלה רלוונטיים לא רק לתלמידים, אלא גם לעובדים בוגרים. "מחקרים מראים קשר חיובי ישיר בין פעילות גופנית סדירה במסגרת שעות העבודה לבין הגדלת התפוקה של הארגון, ירידה בהיעדרות מהעבודה ועלייה בשביעות הרצון של העובדים והמנהלים", מסביר פרופ' חלד. "לאור זאת, ארגונים גדולים ומובילים בעולם כבר הטמיעו בתוכם מערכת מוסדרת וזמן פנוי לפעילות גופנית".
לאילו סוגים של פעילות גופנית יש השפעה חיובית במיוחד?
"בכל הקשור להשפעה על תפקוד המוח, לאימוני סיבולת כמו ריצה, שחייה, רכיבה וכדומה, יש יתרון על פני אימוני כוח. השפעה חיובית גבוהה עוד יותר ניכרת כשמדובר בפעילות משולבת עם משחק כמו משחקי כדור, משחקי חברה בתנועה, ריקוד וכדומה וחשוב שתהיה גם מהנה. פעילות כזו שמתקיימת מספר פעמים בשבוע, היא בעלת השפעה חיובית לא רק על בריאותו הכללית של האדם, אלא גם על תפקודו המוחי ועל עיכוב הזדקנותו".
מהי המידה המומלצת לפעילות גופנית?
"מידת הפעילות הגופנית המינימלית המומלצת לאדם בוגר היא כחצי שעה של פעילות אירובית ביום, כמו ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, או ריקוד במשך חמישה ימים בשבוע. לצידה חשוב לשלב גם שני אימוני כוח. עבור ילדים ומתבגרים מומלצת פעילות גופנית של שעה ביום, שכוללת משחקים, פעילות אירובית, סיבולת וכוח. הכל, כמובן, כתלות בגיל ובמצב הגופני והבריאותי של האדם".
מה הם ההבדלים בהשפעה של פעילות גופנית בגילאים שונים?
פעילות גופנית חשובה בכל גיל, כפי שמסביר פרופ' חלד. "בגילאים הצעירים היא מסייעת בגדילה תקינה, בהתפתחות מיטבית של מערכות הגוף השונות, בהתפתחות מוטורית תקינה ובהתפתחות המוח והקוגניציה. כמו כן, בגילאים אלה פעילות גופנית חשובה בהיבטים נפשיים וחברתיים, ומשפיעה למשל על דימוי גוף וביטחון עצמי. אצל בוגרים, פעילות גופנית משמרת את התפקודים הגופניים ובעצם שומרת על הרזרבות הפיזיולוגיות של הגוף לקראת הגיל השלישי. בגיל המבוגר, פעילות גופנית חשובה כדי לשמר מדדים בריאותיים וכן תפקוד תקין, פיזי וקוגניטיבי, של האדם המבוגר".
הכשרת סוכני השינוי לאורח חיים בריא בקרב כלל האוכלוסייה
פרופ' חלד כאמור עומד בראש התכנית לתואר שני בחינוך לפעילות גופנית ולבריאות בסמינר הקיבוצים. התכנית מותאמת לאורח החיים בחברה המערבית, ונועדה להכשיר את מי שיהיו סוכני השינוי בכל הקשור באורח חיים בריא. "בוגרי התכנית מקבלים כלים מעשיים כדי ליזום תכניות לקידום אורח חיים פעיל ובריא ולקדם אותן, הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה. הגישה שלנו היא הוליסטית ואינטגרטיבית, וכוללת למידה מעמיקה על מאפיינים של מגוון אוכלוסיות, הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה הקוגניטיבית. הבוגרים מקבלים כלים מחקריים לביצוע מעקב אחר השפעותיהן של פעילות גופנית, תזונה, העשרה בתחום אורח החיים הבריא ועוד", מסביר פרופ' חלד.
התכנית, שאורכת שנתיים, מקנה לסטודנטים ידע מקצועי ברמה גבוהה בתחומי המאמץ והאימון הגופני, התזונה ותזונת הספורט, מדעי המוח ובריאות הנפש. הסטודנטים נחשפים לידע חדשני על תחומים נבחרים דוגמת מערכת החיסון, שיטות אימון, תזונה, מניעת השמנה, גיל שלישי, אוכלוסיות מיוחדות, היבטים התנהגותיים ועוד, תוך חשיפה לשיטות והתנסויות במחקר יישומי.
מיהו קהל היעד של התכנית?
"התכנית מיועדת בעיקר לבוגרי תואר ראשון בחינוך גופני המעוניינים לשפר משמעותית את כישוריהם, להעמיק את הידע ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה. כך, הבוגרים יכולים להשתלב במסגרות מגוונות, לרבות מוסדות חינוך, ספורט, ארגונים וחברות שונות, מרכזים קהילתיים, מרכזי קשישים, רשויות מקומיות ועוד. כמו כן, התכנית פתוחה גם לאקדמאיים במקצועות בריאות אחרים הנדרשים להשלמות מסוימות. מאחר והלימודים מתקיימים באופן מרוכז, במהלך יום אחד בלבד בשבוע, התכנית מתאימה מאוד לאנשים עובדים".
לסיום – מה הם הטיפים שלך כדי להישאר בריאים בחברה המערבית – ילדים ומבוגרים כאחד?
"פעילות גופנית סדירה ומהנה של חצי שעה עד שעה ביום ברוב ימות השבוע, מזון איכותי, מגוון ובמידה, זמן פנוי איכותי, השקעה בחיי חברה, משפחה ומנוחה מספקת - אלה הם עיקרי התנאים לקיום אורח חיים בריא, שתורם לאושרו של אדם, ולמידת הסיפוק הכללית שלו מחייו".
מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה המובילה לחינוך והוראה, מציעה מגוון רחב של תכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני, הסבה להוראה ולימודי תעודה. 03-6901200