י', תושב הדרום בן 66, עבד למעלה מ-40 שנה בחברה לחיפושי נפט, במשמרות של 8 ולעיתים עד 12 שעות בכל פעם. לאחר מכן, המשיך לעבוד מספר שנים נוספות בחברת החשמל בתפקיד במתכונת דומה.
בתביעה שהגיש י' נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, טען י' כי השעון הביולוגי שלו השתבש בגלל עבודתו במשמרות, ולכן הוא סובל מהפרעות בשינה, הכוללות נחירות ודום נשימה. מהתביעה עולה עוד כי הביטוח הלאומי סירב להכיר במקרה שלו כתאונת עבודה, בטענה כי אין קשר בין הפרעות השינה שתיאר לבין עבודתו במשמרות, שכן הוא סובל ממחלות שונות.
כדי לבדוק את טענותיו, בית הדין מינה מומחה מטעמו שיחקור האם יש קשר סיבתי בין הפרעות השינה של י' לאופי עבודתו. בחוות הדעת שהגיש המומחה לבית הדין, נטען כי אכן העבודה במשמרות גרמה ל-י' להפרעות בשינה (נחירות ודום נשימה), ואף החמירה את מצבו בהדרגתיות עד כדי סיכון. המומחה הציג מחקר שנעשה בארצות הברית בקרב עובדים במשמרות, אשר הראה ש-15% מהם סבלו מבעיות בכלי הדם והלב ומקשיי שינה, עד כדי סיכון חייהם. מחקרים דומים שנערכו ביפן, באוסטרליה, בבריטניה ובצרפת חיזקו את המחקר האמריקאי.
לדברי המומחה, עבודתו של י' לאורך עשרות שנים במשמרות, יש בה כדי לגרום לו להפרעות שינה קשות המסכנות את חייו: "יש כאן ממצאים ברורים המראים שהצטברות של הפרעות שינה שונות מגבירות את הסיכון. תוצאות המחקר מצביעות על כך שמשך שינה קצר עלול לגרום לדום נשימה בשינה, והפרעה חוזרת למחזור היממתי הנגרמת עקב עבודה במשמרות לילה, עלולה לגרום נזק לבריאות", טען המומחה.
בביטוח הלאומי לא אהבו את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, וטענו שהוא לא ענה על כל השאלות שהופנו אליו וביקשו למנות מומחה אחר במקומו. השופטת יעל אנגלברג שהם דחתה את הבקשה ונימקה כי המומחה נתן מענה ברור ומספק לשאלות.
השופטת אימצה את חוות הדעת של המומחה והחליטה שיש קשר ישיר בין עבודתו של י' במשמרות לבין העבודה שלקה בהפרעות שינה קשות, וחייבה את הביטוח הלאומי לשלם ל-י' הוצאות משפט בסכום של 8,000 שקל.