בשפה העברית זוכה הכעס למגוון מרשים של מילים נרדפות: קצף, חימה, זעף, זעם, רעם, חרון ואף ('אל נא באפך'). מהו הכעס? ניתן לתאר אותו כרגש חזק המתעורר בנו כאשר מתחולל דבר מה שאינו רצוי לנו או שאיננו מוכנים לשאתו.
יש בכעס צדדים חיוביים - הוא מעורר אתנו לפעול, הוא מנוגד לאדישות ולישיבה על המדוכה; הוא מסוגל להרתיע ולסמן לסובבים אותנו היכן עובר הגבול שלנו ומתי הוא נחצה. ברפואה הסינית נאמר עליו שביכולתו לגבור על פחדים פנימיים. אולם כמו בדיחה טובה שמאבדת את ערכה כאשר חוזרים עליה, הכעס של אדם שליו אפקטיבי הרבה יותר מאשר זה של כעסן סדרתי, עצבני ומתפרץ שהסובבים אותו פיתחו גישה של אדישות וסלידה כלפיו.
לכן כדאי לבחון האם אתם טיפוסים כעסנים. הכעסן מגיב בכעס על כל חריגה ממה שנראה לו כנכון ורצוי. באופן הזה הכעס שלכם כבר לא משמש אתכם ופוגע בכם ובסביבה.
שנית, כדאי לבדוק האם אתם כועסים מסיבה נכונה. ניתן להגדיר כעס כ"נכון" כאשר הוא מתעורר עקב פגיעה במשהו מהותי - ביטחון, עבודה או איום על יקיריכם. כעס "לא נכון" הוא כאשר מישהו לא שומע בקולכם, או מכשיר חשמלי שהתקלקל.
אם מצאתם שאתם כעסנים, הנה כמה דברים שתוכלו לעשות:
1. בדקו איך משפיעות עליכם שיטות רגיעה כגון מדיטציה, יוגה, או טאי צ'י.
2. נסו פעילות גופנית מאומצת. למשל, כשאתם ממש כועסים, בצעו 50 שכיבות שמיכה. נראה אתכם כועסים אחר כך.
3. הביעו את הכעס שלכם, אך לא באמצעות צעקות ואלימות. לדוגמה, אתם יכולים לכתוב מכתב ענייני או לשוחח עם גורם הכעס לאחר שהצטננתם.
4. לימדו מהעבר - כמעט תמיד כעסים בלתי נשלטים אינם מוצדקים. ברוב המקרים, חוש השיפוט והמידה שלכם יצא לחופשה. אחרי כמה פעמים של בחינה עצמית כנה תוכלו לומר לעצמכם בפעם הבאה שהכעס יידלק שזה לא בהכרח מוצדק - ולעשות הכול כדי לא להתפרץ (לספור עד 10, לשטוף את הפנים במים קרים, להתרחק ממוקד הכעס ועוד).
5. שיטה נוספת לפריקת כעסים היא יצירה: לצייר את הכעס, לכתוב עליו שיר, לפסל אותו. אתם גם יכולים לכתוב מכתב נאצה מלוכלך באמת, להוציא את הכול, ואז לומר לעצמכם שטוהרתם מהכעס ולשרוף את המכתב. לשלוח אותו זה לא רעיון טוב.