כאשר יצאי מהארון, הרגיש דני זאק שאזיקי נחושת כבדים הותרו ממנו, הרגיש חופשי מאי פעם – ושבר את הארון לחתיכות כדי לא לעולם לא לחזור אל המקום האפל והקודר הזה. ולמרות שסלח לעצמי על השנים האבודות, ישנם זכרונות, חלקם משעשעים וחלקם קשים וכואבים והזכרונות הללו צפים לעתים בלילות קרים
