אז איזו פעילות גופנית עשית בהריון? דחיסה אמנותית של סלטים בפלאפליה השכונתית? קיטורים למרחקים ארוכים? אולי קרעכצנים בסגנון חופשי? אם לא הרגשת מספיק פילה עצלה, מגיעה גברת סיידי ניקולס, שבמקום להתמכר לפחמימות ריקות הצליחה להתמכר איכשהו דווקא לפעילות גופנית – ומפרסמת ב"דיילי מייל" את יומן הכושר ההריוני שלה. אם את מתעצלת לקרוא, להלן התקציר: שעתיים בחדר כושר מדי יום, דיאטה קפדנית להחריד והכי גורע: הנאה צרופה מחיי הסיזיפוס שבחרה לה. עצוב? מעורר השראה? בכל מקרה, די שונה מהחיים שלך, לא?
"עד שאני לא ספוגה בזיעה, אני לא מרגישה טוב"
"הבוקר הייתי במכון בשבע, כרגיל, והתאמנתי בשיא הכוח. אני מתאמנת לפחות שעה, בימים שאני לא ממהרת לדברים אחרים עד שעתיים – ועד שאני לא ספוגה כולי בזיעה, מרגישה את השרירים שלי ומלאת אנדורפינים, אני לא מרגישה שעשיתי משהו אפקטיבי, ואני עצבנית כל היום. אה, כן: שכחתי לציין שאני בהריון ראשון, בחודש שמיני.
"אני יודעת שהרבה נשים במצבי משתמשות בהריון כתירוץ להתעצל ומוותרות לעצמן על פעילות גופנית, גם אם הן התמידו לפי כן, שלא לדבר על האישור שהן נותנות לעצמן לאכול בלי חשבון. אני לא ספורטאית מקצועית, אבל אני כבר כל כך הרבה שנים בהקפדה על כושר ותזונה נכונה, שאני לא מרגישה צורך לצאת מהמסגרת הזו גם כשאני בהריון. אני לא רוצה, ואפילו מפחדת, שההריון ישאיר את הגוף שלי חסר צורה, ועושה הכל כדי שזה לא יקרה. אני שומרת על אותו משקל כל חיי הבוגרים, והאפשרות שאאבד את הגוף שאני כל כך מתאמצת לשמור מטרידה אותי. בסקירת המערכות, אחרי שראיתי את התינוק שלי בועט והתרגשתי עד דמעות, מיד התחלתי לפחד מהשינוי הפיזי שהוא יביא איתו, ומאז זה משהו שממש מעסיק אותי.
"מצער אותי שיש טאבו סביב הנושא של שמירה על הגזרה בהריון, כי משיחות בפורומים של נשים בהריון אני רואה שזה כן נושא שמעסיק אותן ויש לא מעט נשים שכמוני, עושות מאמצים כבירים לשמור על הקיים.אפילו נתקלתי במחקר שעשו ביוניברסיטי קולג', שגילה ש-25% מהנשים מודות שהן מודאגות מאוד מההשפעה של ההריון על הגוף שלהן. אני אישית לא נתקלתי בתגובות מרגיזות, אבל יש נשים שאני מכירה ששמעו משפטים איומים רק כי העזו לצאת להליכה או ריצה עם הבטן שלהן".
"אני כן עושה התאמות בהתאם לשבוע ההריון"
"חשוב לי להסביר שאני כן עושה התאמות למצב שלי – למשל, עד שבוע 17 הייתי רצה 10 ק"מ כמה פעמים בשבוע – וכשהתחלתי להרגיש שקשה לי מדי לרוץ ויתרתי על זה, ופשוט הוספתי אימונים במכון במקום זה. אני עושה גם אימוני כוח וגם פעילות אירובית: ספינינג, הליכון, כל מה שגורם לי לזוז. אני לא בדיאטה, אלא רק מקפידה מאוד על מה שאני מכניסה לגוף שלי – למשל, בכל חיי הבוגרים מעולם לא אכלתי שקית צ'יפס או חטיף אחר, ואני לא רואה סיבה שדווקא עכשיו, כשיש לי גם תינוק לדאוג לבריאות שלו, אני אתחיל עם הדברים הלא בריאים האלו. אני כן מרשה לעצמי פחמימות, אבל רק בסופי שבוע ובמידה.
"בגלל שהנושא כל כך קרוב ללבי, אני קוראת הרבה, ויודעת ש-1 מכל 14 נשים מפתחת הפרעת אכילה בהריון, ש-65% מהנשים מציינות שהן חוששות שלא יצליחו לרדת במשקל אחרי הלידה – ואני כותבת את הסיפור שלי כדי להעלות את הנושא למודעות, להסביר שלא כל מי ששומרת על עצמה מפתחת הפרעת אכילה בהריון – אבל להאיר בפנס על מי שכן, ולגרום לאנשים להתייחס יותר ברצינות לחששות של נשים לגבי המראה שלהם, ולא לומר שהן שטחיות ואגואיסטיות".
"כמובן שחשוב לשמור על כושר בהריון, אבל המידה חשובה לא פחות", אומרת אלינור למפל, מאמנת כושר אישית מומחית בהריון ולידה. "אימון אפקטיבי נמשך 45 דקות עד שעה - מעבר לכך מתחיל להיווצר הרס של רקמות. שעתיים ביום זה מוגזם לכל אחד, על אחת כמה וכמה לאישה בהריון מתקדם. אימון אינטנסיבי כל כך מעלה את הסיכון לרעלת הריון ומזיק לגוף. אם באמת מדובר במישהי שלא מסוגלת לוותר על האימון היומי, כדאי להיוועץ במדריך כושר, כדי למנוע מצב של עומס יתר, ולחלק את האימונים לאורך השבוע כדי לאפשר לשרירים להתאושש (למשל, לא לתרגל יומיים ברציפות את שרירי החזה והישבן, אלא לעבור בין הקבוצות. חשוב גם להתייעץ עם דיאטנית או רופא שיעזרו לאישה להרכיב תפריט שתואם את רמת הפעילות שלה. ככלל, העיקרון לפעילות גופנית בהריון הוא לשמר את הקיים, ולא לשפר או לבנות כושר – אם לא עשית כלום לפני ההריון זה ממש לא הזמן להתחיל, אבל אם את בכושר טוב אין סיבה שתזנחי את האימונים בהריון, רק צריך להיות זהירים ומודעים כדי לא לגרום נזקים".
>> ספינינג בהריון? מותר ואף מומלץ
>> השתגעת? למה שאתחיל להתאמן בהריון?