ש ש שששש... ש ש שששש... ש ש שששש... סליחה, זה לא שאתם עושים רעש, אני פשוט מתרגל את מה שלמדתי בקורס ההכנה ללידה כדי שכשאשתי המהממת תצרח את נשמתה בחדר הלידה, אוכל להביט בה במבט אוהד ומרגיע, להתרכז, ולאט לאט, בעדינות ובקור רוח, להיכנס להיפר-ונטילציה ולאבד את הכרתי.
"איזה כוסית אתה"
תתפלאו, זה דווקא אני שדחפתי אותנו להירשם לקורס הזה. אשתי, לשיטתה, לא רצתה להיחשף למידע מיותר שעשוי להוסיף לבלבול ולחרדות שיש לנו גם ככה, חששה לשמוע סיפורים על לידות שהסתבכו, ולא הייתה בטוחה שהיא רוצה לחלוק את הרגשות עם קבוצה של אנשים זרים. אני, לעומת זאת, אוהב שיש לי סדר בראש. אני רוצה לדעת מתי צריך לבוא, מה הנוהל כשמגיעים, להבין כמה שיותר מהמושגים שייזרקו לאוויר בבית החולים, ולא פחות חשוב – איפה לחנות.
ביקשתי אם יש סיכוי שפעם אחת בהריון הזה (ובחיים באופן כללי) נוכל לעשות משהו שאני רוצה. המהממת הסתכלה עלי במבט החם והמוכר של "איזה כוסית אתה", אבל נרשמנו.
יש מספר אופנים לעבור קורס הכנה ללידה למי שמעוניין בכך: דרך קופת החולים, דרך בית החולים, ויש גם באופן פרטי. מכיוון שהפרטי יקר מאוד והקורס בקופת החולים היה מלא (ואף טרחו לנזוף בנו שנזכרנו מאוחר), נרשמנו לבית החולים שבו אנחנו גם מתכוונים ללדת.
12 זוגות חוץ מאיתנו לקחו חלק בקורס בן חמשת המפגשים. זוגות מגוונים לא רק ברקע אלא גם בגישה: מהקלולסים לגמרי שלא מפסיקים לשאול שאלות קיטבג, ועד אלה שכבר קראו כל ספר אפשרי ויכולים ללמד את המיילדת פרק או שניים בהילכות הלידה. ותמיד יש את הגבר המעיק שחייב אחת לכמה זמן לשחרר בדיחה לא מוצלחת שבעיקר מביכה את זוגתו. וזה המקום להתנצל בפני אשתי ועמיתיי לקורס.
לא באמת אפשר להתכונן ללידה
מה בקורס? ובכן, יש הרבה תמונות של ציצים. חוץ מזה, קח בחשבון שאחת לכמה דקות הריונית אחרת יוצאת להפסקת פיפי. היית מצפה שמתישהו לקראת השיעור האחרון הן כבר יהיו מתואמות בזמנים, אז זהו שלא. לגבי החומר הנלמד, הוא מועבר בצורה נעימה וידידותית למשתמש – בעזרת שקפים, סרטונים, דגם של אגן ובובת תינוק בגודל טבעי - והמיילדת שהעבירה אותו הייתה סבלנית והצליחה להיות גם משעשעת לפרקים.
בכל זאת הערה מרכזית אחת: הקורס, לפחות זה שאנחנו לקחנו, מעודד הנקה. מאוד. כולל חלוקת חוברת בעלת השם – ונשבע לכם שאני לא ממציא את זה – "ההענקה שבהנקה". אין באמת התייחסות לאופציות החלופיות עבור מי שבוחרות שלא להניק. ודווקא משום שרוב החברה שופטת נשים שלא עושות זאת, יש מקום להגיד ששימוש בתחליפי הנקה הוא דבר לגיטימי שאף יש לו יתרונות מסויימים, ובכלל – שמותר שיהיה חופש בחירה.
בשורה התחתונה היה מועיל, ואפילו המהממת מודה בכך (שזה בזכות עצמו ניצחון קטן שלי). קיבלתי מענה כמעט לכל השאלות: אני יודע באיזה שלב של הצירים אמורים להגיע, אני יודע לעמוד על ההבדלים בין פתיחה למחיקה של צוואר הרחם, אני יודע לעשות מסאז' להרפייה (א-המ!), אני יודע את הנשימות הנכונות לכל מצב, אני יודע להגיד "את אלופה מאמי", ומאמי יודעת מתי היא מקבלת את האפידורל.
כל זה, כמובן, לא שווה כלום. כי השיעור הראשון בהכנה ללידה הוא שאי אפשר להתכונן ללידה. בזמן אמת, כל התכנונים עפים לכל הרוחות והסיטואציה היא זו שתנהל אותך, לא להפך. אבל לפחות עכשיו אני יודע איפה לשים את האוטו.