במהלך ההריון אנחנו דואגות לגוף שלנו כמו שלא דאגנו לו מעולם. אפילו המזניחות ביותר בינינו יודעות - מי שלא מתייחסת בכובד ראש לגוף בהריון, תאכל אותה בענק לאחר הלידה.
אז אנחנו לוקחות תוספים כדי שלעובר יהיה הכל, אנחנו אוכלות נכון כדי לא לעלות יותר מדי במשקל, שותות מים כדי לא להתייבש, מורחות קרם הגנה כדי למנוע פיגמנטציה ומבצעות פעילות גופנית כדי לחזק את השרירים. אבל רבות מדי מאתנו שוכחות להתייחס לחלק הכי חשוב בגוף בתקופה הזאת, מכיוון שלא רואים ולא מרגישים אותו: רצפת האגן.
מדליפת שתן ועד בעיות בתפקוד המיני
רצפת האגן היא מערכת של שרירים ורקמות חיבור שמתחילה מפתחו הקדמי של האגן ומגיעה עד לעצם הזנב. כל מטרתה של המערכת הזאת היא לתמוך באברי הגוף הפנימיים, וכך לסייע ליציבה ולשליטה על הסוגרים. בהריון רצפת האגן חשובה שבעתיים - היא צריכה להחזיק, בנוסף לאברי הגוף הפנימיים, גם את העובר ההולך וגדל. הלחץ והשינויים ההורמונליים גורמים לרפיון והתארכות של ששרירים האלה, שמתעייפים ונחלשים.
בנוסף, המאמץ המופעל במהלך הלידה והקרעים שנוצרים פעמים רבות, גורמים לירידה ביכולת השרירים להתכווץ, לתמוך ולהרים את האיברים המונחים עליהם. המצב הזה עלול ליצור בעיות רבות ומגוונות שלכולן מכנה משותף אחד: הן ממש, אבל ממש, לא נעימות. בין היתר עלולים להופיע דליפת שתן, צניחה של איברים פנימיים, טחורים, פיסורה אנאלית, כאבים מסוגים שונים ובעיות בתפקוד המיני.
אבל למרות ששרירי רצפת האגן יעברו פגיעה כלשהי במהלך ההריון והלידה, יש לנו דרכים למזער את הנזקים ולהימנע מהתופעות הלא נעימות המלוות אותם. מבחן התוצאה מראה כי ישנם הבדלים עצומים בין נשים ששמרו על רצפת האגן במהלך ההריון לבין כאלה שהתעלמו ממנה. אז מה עושות? לפניכן חמישה כללים חשובים למניעת נזקים לרצפת האגן בהריון:
1. שמירה על יציאות תקינות
ישיבה ממושכת והפעלת לחץ בשירותים יוצרות לחץ ישיר ומזיק לרצפת האגן. לכן, חשוב שהיציאות יהיו סדירות ולא קשות. שתיית מים, אכילת סיבים תזונתיים והליכה סדירה לשירותים (אסור לדחות כשצריך!) מסייעות ליציאות סדירות. אם בכל זאת ישנה עצירות (כפי שקורה לעתים קרובות בהריון) חשוב מאוד להימנע מהפעלת לחץ. כן, זה דורש סבלנות ויכול לתסכל, אבל רצפת האגן תודה לנו מאוד, ואנחנו רוצות שהיא תהיה מרוצה.
2. תרגול, תרגול ועוד קצת תרגול
ככל שנאמן את השרירים ביומיום, הגוף יוכל להתמודד טוב יותר עם העומס של ההריון והלידה ולהשתקם במהירות גדולה יותר. התרגול נעשה על ידי כיווץ ושחרור קבועים של שרירי רצפת האגן, תוך הגברת המודעות אליהם. ובמספרים: את יכולה להתחיל מתרגול של שלוש פעמים ביום (בוקר, צהריים וערב), 10 כיווצים בכל סשן.
חשוב לקבל הדרכה ממומחית בתחום לפני תחילת התרגול, שכן אימון שגוי עלול לגרום לנזקים נוספים במקום לחזק את רצפת האגן. מיד לאחר הלידה כבר ניתן ורצוי להפעיל שוב את שרירי רצפת האגן.
3. לפני שמרימים - מכווצים
שרירי רצפת האגן מחזיקים את האיברים הפנימיים. בכל פעם שאנחנו מבצעות פעולה מאומצת, כגון הרמת חפץ כבר, קפיצה או אפילו עיטוש, שרירי הבטן מתאמצים והאיברים נדחפים מטה כלפי רצפת האגן ויוצרים עומס שעלול לגרום לנזק. כיווץ שרירי רצפת האגן לפני כל פעולה מאומצת והרפיה לאחר סיום הפעולה מונעים את הנזק הזה.
4. לתרגל לחיצות נכונות בלידה
בנוסף למאמץ המופעל על רצפת האגן בהריון, היא עתידה לחוות מאמץ אדיר במהלך הלידה, ובעיקר בשלב הלחיצות. הכנה ראויה לשלב זה יכולה לסייע מאוד בצמצום הנזק. הדבר החשוב ביותר הוא להימנע מלחיצה אגרסיבית כלפי מטה, ובמקום זאת להפעיל את שרירי הבטן כלפי פנים תוך נשיפה מאומצת (כמו ניפוח בלון), ולשמור על גב ארוך (לא לקרב את החזה לכיוון הבטן).
5. להקפיד על משכב לידה
ששת השבועות הראשונים לאחר הלידה (ולאחר לידה שניה או ניתוח קיסרי שמונה שבועות) נקראים "משכב לידה" והם קריטיים לשיקום רצפת האגן. בתקופת זו יש להימנע מהרמת משאות כבדים, עמידה ממושכת והפעלת לחץ בשירותים.
חשוב לזכור, יקירה, כי אם תתעלמי זה לא ייעלם. במידה שמופיעה הפרעה כלשהי ברצפת האגן, כגון דליפת שתן או כאבים באזור הצלקת, מומלץ לגשת להיבדק באופן מיידי. הבעיות הנוצרות ברצפת האגן ניתנות לטיפול, וככל שהן מאובחנות מוקדם יותר - כך קל לטפל בהן והתוצאות טובות יותר.
ייעוץ מקצועי: אינה טפליצקי, פיזיותרפיסטית מומחית לשיקום רצפת האגן