הסיפור הזה, שמתחיל כמו שוד ומסתיים כמחאה קיצונית, אירע רק לפני שבועיים בסאן פרנסיסקו, ארצות הברית: קייל ראסל, עיתונאי ה"ביזנס אינסיידר", חשב שהמשקפיים של גוגל, שהוא משמש כאחד מכ-15 אלף הנסיינים שלהם, הם בסך הכל עוד אקססורי שהוא מסתובב איתו. "עמיתי ואני בדיוק סיימנו לסקר הפגנה נגד עובד גוגל, שפינה לאחרונה מספר דיירים מתוך בית שרכש באיזור", כתב, "סידרתי את המחשב הנייד, את המצלמה והניירות בתוך התיק שלי. בלי לשים לב, חבשתי את הגוגל גלאס במקום לשים אותם בתיק עם שאר הדברים. היינו בדרך לתחנת רכבת, כשלפתע אדם שם את ידו על פניי וצרח 'גלאס!'. תוך רגע הוא ברח בריצה עם המכשיר בידו. רצתי אחריו, בין מכוניות, לפינה הנגדית. הוא הסתובב, מרכז את כל משקלו בתנועת הנפה – וריסק את הגוגל גלאס על הקרקע".
התקרית הזו הבהירה לראסל עד כמה הגאדג'ט החכם הזה מצליח להוציא מאנשים את הפחדים העמוקים ביותר שלהם, פחדים שצפו ועלו בשנים האחרונות, והפכו למעשים: טורים פובליציסטים הכריזו בקדרות על סופה המוחלט של הפרטיות; חוקים חדשים נחקקו כנגד השימוש במשקפיים במצבים שונים; אזרחים תוקפים משתמשי גוגל גלאס ברחוב – בין אם כדי לגנוב את המשקפיים, ובין אם כדי להרוס אותם – ובאופן כללי, נראה שהאביזר החדש מעורר היסטריה וחרדה. אז מה יש בגוגל גלאס שכל כך מפחיד אנשים?
אל תצלמו אותי
המשקפיים החכמים של גוגל הם אחת הסנוניות הראשונות המבשרות את פריצתו של טרנד "המחשוב הלביש" – מכשירים הניתנים לנשיאה על הגוף, בצורה המאפשרת נגישות גבוהה למידע מהרשת. הגלאס שוחררו למפתחים ב-2013, ויצאו לשוק כמוצר לצרכנים בחודש האחרון. הם מתחברים לסמארטפון של המשתמש ומציגים, באמצעות מסך זעיר המוקרן בתוך עדשת זכוכית שקופה מול עינו של המשתמש, מידע מגוון כגון שעה, מזג אוויר והתראות מהטלפון, כולל שמות מתקשרים והודעות טקסט. בכך, למעשה, מתאפשר למשתמש לבצע פעולות שונות, מבלי לשלוף את הטלפון מהכיס. כלומר – בלי ידיים.
הבעיה העיקרית טמונה בכך שהמכשיר מצויד במצלמה שיכולה להקליט את העולם מנקודת מבטו של המשתמש. זה אומר שאנשים העונדים את המשקפיים יכולים לצלם אתכם, ללא ידיעתכם, בכל זמן, ובכל מקום. את פונקציית הצילום ניתן להפעיל על ידי דיבור (OK Google, take a picture / video), נגיעה במסגרת המשקפיים ואף קריצה, כך שאתם בהחלט לא תהיו מודעים לכך שמישהו מצלם אתכם, בכל מצב שלא תהיו בו. וזה, מן הסתם, פיצ'ר לא מאוד פופולרי.
מיד לאחר חשיפת המכשיר, ועוד יותר מאז שחרור הסדרה הראשונה של מכשירים באפריל, החלה להישמע ביקורת על הפגיעה בפרטיות שמכשיר כזה מאפשר. כתבת ופרשנית מגזין "פורבס", קשמיר היל, קראה לו "הטכנולוגיה שתהפוך את המעקב הנצחי והחודרני לבלתי נמנע". ראיין טייט, כתב המגזין Wired, קרא לו "הטכנולוגיה המצמררת של המילניום". צוות צילום של אתר The Verge, שהיה בין הראשונים לקבל מגוגל מכשיר להתנסות, הלך לצלם בסניף של סטארבאקס. העובדים בסניף דרשו מהצוות להפסיק לצלם, אך המשקפיים המשיכו לצלם בלי שאף אחד ישים לב. "אפשר לצפות להרבה שימוש – או שימוש לרעה – ביכולת הזו", כתב עורך האתר, ג'ושוע טופולסקי.
עד מהרה החל להתפשט ברחבי ארצות הברית, שקהל הנסיינים של הגוגל גלאס מוגבל לאזרחיה (לפחות לפי הצהרות החברה), גל תגובות שנע בין ההיסטריה לפרנויה. רגע לפני תחילת חלוקת המשקפיים לנסיינים הראשונים, הכריזו מספר בתי קזינו בלאס וגאס כי לא יאפשרו ללקוחות להשתמש בגוגל גלאס בשטחי ההימורים. במקביל, נאסר השימוש בהם במספר פאבים ומועדונים במדינה.
בשמונה מדינות בארצות הברית כבר עובדים על חוקים שיאסרו שימוש במכשיר בזמן נהיגה. החוקים האלה מדאיגים מאוד את גוגל, שכבר מפעילה מצידה לוביסטים באילינוי, בדלאוור ובמיזורי במטרה לנטרל את החוקים הללו. בינתיים, הסימנים אינם אופטימיים מבחינת גוגל: כך, למשל, באוקטובר האחרון חטפה נהגת בשם ססיליה עבאדי קנס על כך שנתפסה נוהגת עם גלאס. עבאדי זוכתה מאוחר יותר בבית משפט, לאחר שלא נמצאה הוכחה לכך שהתצוגה פעלה בזמן הנהיגה. אזרח אחר נעצר ונחקר במשך במשך שלוש שעות על ידי ה-FBI בחשד כי הוא מצלם בעזרת המשקפיים החכמים סרטים בקולנוע למטרות הפצה פיראטית ברשת.
בסופו של דבר, ככל שיותר נסיינים קיבלו לידיהם את הגלאס לאחר ששילמו על התענוג 1,650 דולר, כך התגלה שיותר ויותר אנשים מגיבים אליהם בחריפות. מה שהתחיל בסקרים מנומסים נוסח סקר שנערך לאחרונה על ידי מכון המחקר האמריקאי, והצביע על כך שרוב האמריקאים – 53 אחוז מהנשאלים – חושבים שמצב בו רוב האוכלוסיה לובשת מכשיר בסגנון גוגל גלאס אינו רצוי, הפך למקרי תקיפות של ממש נגד המשתמשים.
שרה סלוקום, למשל, הספיקה להקליט אזרחים בבר "מולוטוב" בסאן פרנסיסקו צועקים עליה ותולשים מפניה את המכשיר, ככל הנראה במחאה על כך שצילמה אותם מאשימים אותה, כמשתמשת גוגל, ב"הרס העיר".
גם שודדים גילו שהמכשיר היקר והנדיר הוא שלל קל, שכן ניתן להפריד אותו מפניו של המשתמש לפני שיספיק להגיב ולמכור אותו במהירות בשוק השחור. כך קרה שבשבוע שעבר נשדדו משקפי הגוגל של אדם שישב בפטיו בעיירה וניס שבקליפורניה, על ידי שודדים חמושים באקדח הלם חשמלי.
ויש משתמשים שפשוט מאבדים את המשקפיים. אלא שבניגוד לסוג הרגיל, גם כאן מדובר בבעייה מורכבת. לפני כשבועיים התפרסם מקרה של משתמשת שאיבדה את המשקפיים וגילתה שבלתי אפשרי למצוא אותם מרחוק או למחוק מהם את המידע שלה, אלא אם המוצא יוזם זאת. לא כיף.
"כל מוצר חדש מאשימים בהתנהגות של אנשים רעים"
בישראל קשה למצוא משתמשים המודאגים מהמשקפיים של גוגל. בארץ מסתובבים בין עשרות למאות זוגות גוגל גלאס, שהובאו לכאן על ידי מפתחי אפליקציות שהצליחו לשכנע את גוגל להתיר להם להוציא את המכשיר מארצות הברית. אחרים פשוט רכשו את המכשיר בעזרת תושבי ארצות הברית והביאו אותם לישראל, ללא ידיעת החברה.
"המשקפיים נמצאים אצלי כבר חצי שנה בערך", מספר אלעד מידר, יזם, מפתח יישומים ומנכ"ל סטארט אפ בשם Shinobi Developers. "אנשים מאוד מתעניינים כי זה נראה מאוד מוזר. אתמול ישבתי בבית קפה עם חבר ואנשים הסתכלו עליי כאילו הייתי בר רפאלי". עם זאת, מידר טוען כי רוב תשומת הלב מתמצה בשאלות של התעניינות וסקרנות ומדגיש כי "כולם כאן יודעים מה זה ואפילו מתארים את זה. הם רק לא יודעים 'לאכול' את זה ושואלים מה אני בעצם עושה עם המשקפיים. לא שמעתי תגובות כמו 'אני חייב כזה גם'".
ויש גם תגובות ספקניות, אם לא שליליות, כפי שמספרים דנה שיפר וניב קלדרון, שגם הם מצויידים, כל אחד, במשקפיים. "יש את אלה שנכנסים לפאניקה שאתה מצלם אותם, ולא מבינים שאין לזה מספיק סוללה להקליט כל הזמן", אומרת שיפר, לשעבר מנכ"ל קרן Valueshine Ventures. היא מוסיפה כי בדרך כלל מדובר בשאלה תמימה ושהשואלים נרגעים לאחר שהם מבינים שתכונת הצילום אינה מופעלת כרגע. היא אף מספרת שנתקלה בידוענים שבהו במכשיר בחשש תוך שהם מסדרים את עצמם מתוך מחשבה שהיא מנסה לצלם אותם. קלדרון, יועץ מדיה חברתית, טוען כי "אתה מצלם אותי" היא אמנם תגובה נפוצה, אך לא כמו "זה הגלאס?", "מה זה?" או "אתה עובד בגוגל?".
שניהם מציינים שלא רק שהקהל הישראלי מציג בקיאות מרשימה למדי בהיכרות עם המכשיר, אלא אף מעז יותר להתקרב ולחקור את הנסיינים. "פה אנשים מספיק חוצפנים לבוא ולשאול", אומרת שיפר ומוסיפה כי היא נהנית מאוד מהתגובות של אנשים כשהיא מעבירה להם את המכשיר ומאפשרת להם להתנסות בעצמם. "לישראלים אין מעצורים בענייני סקרנות, הם פשוט ניגשים", היא אומרת. "המון אנשים ניגשו אלי בבית קפה, כשאני הולך ברחוב, כשאני אוכל פלאפל. בכל מקום", מאשר קלדרון, שמספר כי גם הוא "משתדל תמיד קודם להושיט אותו להם, שיתנסו".
למרות התגובות החיוביות שמתארים השלושה, לא נראה שלאחר ההתנסות הראשונית רצים הישראלים לחפש זוג משקפי גוגל לרכישה. כולם מודים שכרגע, המכשיר מיועד בעיקר לגיקים. מידר אף טוען כי השתעמם מהמכשיר תוך תקופה קצרה בשל המחסור באפליקציות שימושיות, והכניס אותו למגירה. לדבריו, המכשיר פשוט מקדים את זמנו, ומחירו הגבוה מרחיק אנשים אף יותר.
אף על פי כן, שלושתם מסכימים שתוך חמש שנים יהפכו משקפיים חכמים לאביזר נפוץ בחוגים מסוימים. "זה מכשיר אדיר, אבל הוא עוד לא שם", אומר מידר. שיפר מאמינה ש"יהיו גלים של אימוץ, ובכנסים זה יחליף את התרגום, למשל. אפשר לעשות עם זה דברים מטורפים". קלדרון מציין כי שלפי השערתם של אנליסטים רבים, משקפיים חכמים יהפכו לכלי עבודה בזכות היכולת להציג לאנשי שטח מידע רלוונטי, ללא צורך בסחיבת טאבלט או בשליפת סמארפון בכל מקום. "אין סיכוי שזה לא יצליח", הוא מסכם, "זו טכנולוגיה חדשה, מרגשת ומהפכנית לגמרי".
ומה עם כללים לשימוש הוגן? גם בתחום הזה מאמינים השלושה שאין סיבה שהמכשיר ייכשל. "הפרטיות מתה מזמן ואנשים עוד לא השלימו עם זה", אומרת שיפר, "היום יש מיליון דרכים לצלם בלי שישימו לב, ואם מישהו רוצה לפרוץ למצלמות אבטחה או למצלמה של סמארטפון זה שטויות. תמיד היו היסטריים ותמיד יהיו היסטריים, ובסופו של דבר, ככל שתעלה המסה של אנשים שהולכים עם זה, אנשים יפסיקו להתרגש".
"בכל פעם שיש מוצר חדש מאשימים אותו בהתנהגות של אנשים רעים", מוסיף קלדרון, "אותו דבר עם גלאס: יהיו מקרים של שימוש לרעה, יאשימו את המכשיר, אבל זה סתם אנשים תמימים, רשעים וטיפשים".
למרות זאת, מתברר שיש בישראל גם מי שהשמקפיים החכמים של גוגל בכל זאת מעוררים בהם שאלות בלתי צפויות. כך, למשל, פורסמה באתר "ישיבה" השבוע תהייה הלכתית, שביקשה לבדוק "האם מותר להשתמש במציאות הרבודה של גוגל גלאס בשבת?". כותב ההודעה אף הרחיב והסביר: "זה עובד אוטומטית", כתב, "כגון כשמסתכלים על חלון אז זה מציג את התחזית, או שבבית הכנסת זה מנתח את הקול של החזן ועוקב אחריו בתוך הסידור. יש גם הפעלה קולית, כגון 'גלאס, אני רוצה להגיע לבית הכנסת הקרוב' וזה יראה מסלול ניווט". השואל אף העלה טיעונים לכך שהשימוש במשקפיים צריך להיות מותר, שכן הדבר דומה למנגנון של שעון שבת או של מכשיר שמיעה. על אך הטיעונים היצירתיים, התשובה היתה שלילית, בשל "האלמנט הפומבי שבשימוש באביזר".
מבחינה חוקית, בינתיים, אין בישראל התייחסות כלשהי למשקפיים חכמים. "מבחינת נהיגה, זו שאלה של עד כמה האביזר חוסם את שדה הראייה. כיוון שאת הידיים הוא לא כובל, אז אין בעיה של דיבורית", אומר עו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בדיני טכנולוגיה ורשת, בהתייחסות לסיפור הנהגת האמריקאית שקיבלה דו"ח בשל שימוש בגוגל גלאס. "מבחינת צילום", הוא מוסיף, "חוק הגנת הפרטיות אוסר על צילום ברשות היחיד, כך שאם תשתמש בזה בבית של מישהו תצטרך לבקש רשות. אבל גלאס לא מייצר בעיות שלא היו קיימות כבר בטלפון סלולרי וטרם נפתרו במלואן".
משקפיים מצילי חיים
גוגל עצמה, שחלק מהניסוי שלה היה לבחון את תרבות השימוש במכשיר, שחררה לאחרונה מעין תקנון לנסיינים. בכללים שניסחה החברה היא קוראת למשתמשים לבקש מהאנשים סביבם אישור לפני הפעלת תכונות הצילום, להתנהג בסבלנות כלפי סקרנים ולא להשתמש במשקפיים כדרך להתנתק מהסביבה האמיתית. במקביל למניפסט ההיפי הזה, החברה לא משאירה מקום לטעויות ופועלת במרץ בגבעת הקפיטול בוושינגטון על מנת לוודא שלאף אחד בבית המחוקקים לא יעלו רעיונות נוספים לחוקים האוסרים שימוש במשקפיים, תוך התחייבות לפתח פתרונות טכנולוגיים לכל בעיה חוקית שתצוץ בשימוש במכשיר.
בינתיים, יש כבר מי שטוען שמשקפיים חכמים יכולים להציל חיים. דוקטור סטיבן הורנג, מבית החולים "בית ישראל" בבוסטון, טוען כי בשנה שעברה הציל מנותח שמוחו דימם בעזרת גוגל גלאס. דוקטור הורינג סיפר כי היה מודע לכך שהחולה רגיש לחלק מחומרי התרופות, שנועדו לעצור את הדימום, אך לא ידע לאילו. באופן רגיל היה עליו לעצור את הניתוח ולרוץ לבדוק בתיקו הרפואי של החולה, אך בזכות הגוגל גלאס שחבש לראשו הוא יכול היה להעלות את המידע בשניות, ובכך למנוע עיכוב בניתוח הקריטי. בעקבות האירוע, החליט בית החולים לצייד את כל הרופאים בחדר המיון במשקפיים של גוגל. החולה זכה בחייו וגוגל זכתה בהוכחה לכך שאולי, למרות כל הביקורת, יש למוצר העתידני שלה לפחות נקודת זכות גדולה אחת.