"אל תפספסו את המאבק". אלעד שמחיוף | צילום:
חדשות 2
מה לא אמרו על הדור הזה, הדור שלי? שאנחנו מפונקים, אדישים, אגואיסטים. דור של חוצפנים בלי כבוד, בלי השכלה, ובלי ערכים. דור של טלוויזיה ומחשב, דור שלא יודע דבר ולא עושה דבר. ואז - מאה וחמישים אלף איש יצאו לרחובות.
בדיוק בגלל זה הרגשתי צורך לפנות ליוזמי המחאה בבקשה, קריאה נרגשת אם תרצו: אל תפספסו את המאבק שהתחלתם!
המחאה הזאת היא של דור שלם. לא רק נגד זה שבמשך שנים עבדו עליו שהכל יהיה בסדר ובינתיים לקחו ממנו הכל, אלא נגד זה שלקחו ממנו הכל ועוד העיזו להגיד שהוא דור נחות. זאת לא ההזדמנות לקבל את מה שמגיע לנו, אלא להרוויח את מה שמגיע לנו ולהוכיח לכולם שאכן מגיע לנו. מפגן הכוח בשבת האחרונה הוא נקודת מפנה, שיא, מכאן אפשר אומנם לעלות אבל הרבה יותר קל לרדת.
אלו אומנם לא מחאות אלימות בהגדרה, אבל פה ושם האספסוף מצליח לבלוט: השתלטות על דירות ריקות ועל הבורסה לניירות ערך, עימותים עם שוטרים והפרות סדר, קריאות קשות נגד מגזרים באוכלוסייה ובפרט שכבת האלפיון העליון - את התמונות והקולות כולנו ראינו ושמענו.
"לעשות הכל בחוכמה ובסטייל"
אין כמו אלימות שתצליח לקבור את המחאה תוך דקות ולהפוך אותה ממפגן כוח מרשים למפגן כוח מפחיד.
המארגנים אומנם מגנים את האלימות, אבל אלימות זה לא רק מכות (המסר הזה שהעבירו לנו בגן דווקא נכון). יש תחושת זלזול שמתחילה לצוף כאן והיא מסוכנת.
היתרון של המאבק הזה היה שהוא התחיל ממקום כן, תמים ומרצון אמיתי לשיפור המצב, אסור לו להפוך למאבק שמתנהל מאגו. ליוזמי המחאה יש כל סיבה להיות שיכורים מהצלחה, אבל המאבק יצליח רק אם יישארו מפוכחים.
גיחוך אל מול אנשי עסקים ותיקים שמותחים ביקורת, רשימת דרישות דמיונית שכוללת לקיחת אחריות גם על מאבקים אחרים (כבאים, שוטרים, עו"סים), ובעיקר התניית תנאים לראש הממשלה - כל אלה יחזירו אותנו לפסקה הראשונה וכמה שבועות אחורה - דור חצוף שלא באמת יודע מה הוא רוצה ומה הוא עושה.
עמיתי, רוני דניאל, כתב כאן שהמחאה לא צריכה להיות ממוקדת, שאת הפתרונות צריכה לספק הממשלה - הוא צודק כהרגלו, אבל זו בדיוק נקודת המבחן של הדור שלנו - להתעלות על הציפיות, לסמוך על עצמנו ולהגדיר את עתידנו תוך הבנת המציאות והמגבלות. והכי חשוב, לעשות את הכל בכבוד, בחוכמה ובסטייל - זה, הדור שלי.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
