עו"ד נועה מילשטיין לא חלמה להיות משפטנית, לא כל שכן סנגורית בתיקים הפליליים הגדולים ביותר. "זה התגלגל", היא מספרת בריאיון למגזין N12, ומסבירה איך החלום הישן להיות שחיינית אולימפית הוחלף עם הזמן בפגישות עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובכירים נוספים בהווה ובעבר. "העבודה הקשה והשעות המרובות גרמו לזה שיש לי זכות לייצג את האנשים בתיקים אולי הכי מעניינים שהיו בחמש-עשר שנים האחרונות", היא מודה.
עד גיל 32 עו"ד מילשטיין, שותפה במשרד חדד רוט שנהר הלפר ושות', ייצגה ומייצגת בשורת תיקים בולטים. ברשימה הזאת אפשר למצוא את תיק 1000, 2000, פרשת פואד בן אליעזר, דוד שמרון, מפלגת בל"ד, אתי כרייף ואליעזר ברלנד.
"ציינת את המעניינים ביותר אולי, אבל זו באמת רשימה חלקית", היא מסבירה. "אני נמצאת הרבה בשעות היום במשרד, בדיונים או בפגישות. אלה חוויות מאוד מעניינות לראות אנשים בעמדות כוח או בעמדות מפתח משמעותיות, ובסוף אתה יכול להיות זה שיכול לעזור להם באחד הרגעים הכי מורכבים והכי קשים שהם חוו".
העקיצה לפרקליטות: "התמונה היא לא שחור ולבן"
במהלך לימודי המשפטים עו"ד מילשטיין רצתה דווקא לעבוד בפרקליטות, שם היא אכן התמחתה לאחר מכן. "חשבתי שזאת השליחות ושזה המקום שבו הערכים שלי ישתלבו הכי טוב", היא נזכרת. "דווקא ההזדמנות נוצרה לי אחרי ההתמחות בפרקליטות, לעבוד אצל ד"ר יעקב וינרוט ז"ל ובצמוד לעמית (חדד – י"א) עד היום. הבנתי שזה המקום שהכי מתאים למה שאני חושבת בכלל על העולם, ובטח על המקצוע של עריכת הדין".
"הרבה יותר קל לאנשים לחשוב שהפרקליטות זה המקום שבו שומרים על זכויות ומגינים על אזרחים", היא מוסיפה בעקיצה. "וכשאתה נחשף לעולם מבפנים ונחשף לדברים ורואה את התיקים ורואה את האנשים - אתה מבין ש… לפחות מבחינתי, המקום הנכון כדי לשמור על כולנו הוא דווקא בסנגוריה".
"זו ראייה יותר מפוכחת", טוענת עו"ד מילשטיין. "אני חושבת שהגעתי מאוד מאוד צעירה לפרקליטות ויש איזה תפיסות כאלה אופטימיות ותמימות. כשרואים את הדברים, רואים שהתמונה היא לא שחור ולבן. אני חושבת שיש אנשים באמת מצוינים ובאמת אנשים שמגיעים עם תחושת שליחות אמיתית. פשוט אני חושבת שהתמונה שהם רואים היא תמיד או שחור או לבן, ולמדתי עם השנים, בזכות יעקב (וינרוט – י"א) וגם בזכות עמית, לראות את העולם - הוא עולם הרבה יותר גמיש ומגוון ממה שאנשים חושבים, ולראות בני אדם בכל מקום, וזה משהו שהפרקליטות שהיא רואה רק דפים ומספרים וראיות, לא תמיד היא רואה את האנשים שניצבים בצד השני, ואני חושבת ששם אולי הם מפספסים את התפקיד האמיתי שלהם".
"לא משנה אם זה רה"מ או אדם פרטי"
עו"ד מילשטיין מספרת שהיא אוהבת לעסוק גם בתיקים הגדולים, אבל גם בתיקים ה"קטנים" יותר. "אני חייבת להגיד, וזה משהו שישמע כמו סיסמה, אבל כל תיק אצלנו אנחנו לוקחים אותו ללב בצורה שהיא קיצונית. לכן, גם משפט נתניהו שבו אנחנו עובדים באמת עד השעות הקטנות של הלילה, אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים, אבל המאמץ העילאי הזה שלנו הוא גם בתיקים אחרים כי מבחינתנו כשזה חיים של בן אדם, זה לא משנה אם זה ראש הממשלה, אם זה שר, אם זה איש עסקים או אם זה אדם פרטי או קבלן. כולם כשהם מגיעים לכתב אישום, לחקירה, או למעצר, או בכלל - אנחנו מייצגים גם חברות ואנשי עסקים בתיקים אזרחיים, גם שם לפעמים מרגישים שזה כל החיים שלהם, אני לא רואה את ההבדל".
ובכל זאת, ישנם הבדלים ברורים בייצוג של ראש ממשלה. "אני זוכרת שטיפלתי בבקשה לפטור להתייצבות", היא נזכרת. "ממש בתחילת המשפט, הייתה התלבטות אם להגיש בקשה לפטור את נתניהו מהתייצבות בדיון הראשון או לא. אני זוכרת שאני הגשתי את הבקשה הזאת בנט (נט המשפט – י"א), שזו בקשה שהגשתי עשרות פעמים בעבר, זו אחת הבקשות הכי טכניות שיכולות להיות, ואז הן פותחות פושים ומהדורות וכולי".
"ברור שיש לזה איזושהי משמעות וברור שהתחושה היא תחושה אחרת", היא מודה. "גם לפעמים אנחנו יושבים עם נתניהו כדי לדבר על התיק, וקורים בכלל אירועים אחרים, בזמנו כשהוא היה ראש ממשלה, והוא יוצא לפגישה או עונה לטלפון. אז ברור שיש איזושהי תחושה אחרת. בסוף, זו הפעם הראשונה שהוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. אי אפשר להתעלם מזה וזה ברור, אבל בסוף בסוף בסוף כשמזקקים את זה, זה בסוף עוד תיק פלילי. מאוד יוצא דופן אבל עוד תיק שצריך לעבוד בו מאוד מאוד קשה ולעשות הכי טוב בשביל הלקוח", מציינת עו"ד מילשטיין.
את זוכרת את הפגישה הראשונה עם נתניהו?
"אני זוכרת אותה, אני לא יודעת עכשיו לפרט אותה לפרטי פרטים, אבל זה כמובן אירוע שהוא ייחודי ויוצא דופן, אבל גם בזה אני חייבת לציין שאחד הדברים שלמדתי או שהבנתי תוך כדי החוויה במשרד - זה שבסוף כל האנשים, גם ראשי ממשלות, וגם שרים, הם בסוף אנשים. זה משהו שאני חושבת שהוא תובנה שאני מאוד אוהבת אותה ומאוד אוהבת לחשוב עליה. בסוף כולם אנשים ובסוף אתה יושב גם עם נתניהו וגם עם כל לקוח אחר, והם שותים מים והם מדברים, והם מתעניינים ובסוף החוויה היא אחרי שמנקים קצת את ההגדרות, זה בסוף לשבת שני אנשים ולדבר גם לפעמים על דברים אחרים, אבל גם על התיק וכולי".
"כן מרגישים אנשים מיוחדים, יש לזה השפעה", היא מוסיפה ונזכרת בלקוח מיוחד ובפגישות זמן קצר לפני מותו - השר לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר. "כשהיינו נוסעים לפואד ז"ל כל יום שישי לבית שלו, כי הוא היה חולה כבר, הוא היה מספר לנו ומשתף אותנו בחוויות שזה חלום לשמוע עליהן מכלי ראשון. הוא היה מראה לנו תמונות של אנשים מנשיאי ארה"ב עד נשיאי מצרים שהוא פגש אותם והיה חבר אמת שלהם. אז ברור שזאת חוויה שונה אבל בסוף כשהבן אדם יושב עם עורך הדין שלו, מעניין אותו איך לנצח או איך להביא את ההישג הכי טוב או איך לדאוג שהוא ייצא זכאי, כל אחד ומה שעניין אותו".
כששאלנו את עו"ד מילשטיין על משפט נתניהו, ניכר היה שהיא נסגרת הרבה יותר. היא מבינה את הרגישות בהתבטאויות על משפט בסדר גודל כזה שעדיין מתנהל בימים אלה. עוד נחזור לשאול אותה בריאיון על תיקי האלפים – על המגעים להסדר טיעון, הקולגות מהפרקליטות ש"זוכים" בחלקם לאבטחה, ועל העיכובים החוזרים במשפט.
ייצגתם את הנאנסת במלונית הקורונה. כסנגורית, איך זה פתאום להיות בצד השני של המתרס? פתאום אתם נאבקים שהנאשם, ירין שרף, יואשם לא רק בבעילה אסורה בהסכמה אלא באונס
"זה תפקיד מאוד שונה שהוא לאו דווקא היה מגיע לנו באופן טבעי, זאת אומרת, באופן טבעי אנחנו סנגורים. אני חייבת לציין שירין שרף עשה לנו עבודה קלה בלא לחוש את האמפתיה הכמעט אוטומטית שאנחנו חשים לחשודים או לנאשמים". עורכת הדין מילשטיין מבהירה: "א. אנחנו לא מייצגים נאשמים בתיקי מין, זה משהו שאנחנו לא עושים. פה היה לנו יותר קל. ב. זה היה אדם שהוא, לפחות לפי מה שאנחנו מכירים, פשוט טורף מיני שאנס באכזריות ילדה בת 13. חוסר הצדק פה זעק מבחינתנו. המשפחה שלה והיא נכנסו לנו ללב בצורה מיידית וזה היה משהו מאוד טבעי לעזור להם".
"אני חושבת שההישג של לתקן את כתב האישום ולשנות את סעיף העבירה היה אחד ההישגים שאני הכי גאה בהם", היא מסכמת (זמנית) בשביעות רצון. "לאט לאט, ככל שעובר הזמן והמשפט מתנהל, אני חושבת שזאת הייתה ההחלטה הכי נכונה שהפרקליטות הייתה יכולה לקבל, ובעזרת השם הוא יורשע בסופו של יום. כמו שאתה יודע הוא בכלא כבר הרבה מאוד זמן, אני מקווה שהוא יישאר שם".
את אומרת 'אנחנו לא מייצגים עברייני מין', יש את הגישה שלכל בן אדם מגיע איזשהו ייצוג ולכן אני כסנגורית אהיה מוכנה לייצג, ויש את הגישה של לברור באיזשהו אופן. דווקא הרושם הוא שאתם לא בוררים. אם אנחנו לוקחים בתור דוגמה מישהו כמו ברלנד, למשל…
"ידעתי שזה מה שתגיד", היא צוחקת.
אתם לא מייצגים אותו בתיק של עבירות המין, אבל אתם מייצגים אותו בתיק שבו הוא נאשם שהוא רימה אישה שהעריצה אותו ושבסופו של דבר לא עברה טיפול מציל חיים
"א. אתה צודק, מבחינת תפיסת עולם אני מאמינה שכל אדם זכאי לייצוג, נקודה. בסוף אני עדיין חושבת שהייצוג שלי, אני יכולה לבחור את מי לייצג ואת מי לא לייצג, וזה חלק ממי שאני. לי יש קושי משמעותי לייצג בתיקי עבירות מין, גם יעקב וינרוט ז"ל דגל בגישה הזאת, גם עמית, זה משהו שהוא משותף לכולנו. לגבי הרב ברלנד - הסיפור שלו, והדרך שבה אנחנו בוחרים תיקים, היא לבחור תיק שיש לנו יכולת להשפיע, שיש בו איזשהו חוסר צדק שזועק, איזשהו פגם שאנחנו יכולים להיתלות בו. הדברים האלה, הייחודיות, פואד בן אליעזר שהיה מאוד מאוד חולה, וזה מגיע גם לרב ברלנד שהיו לו כמה דברים בתיק הנוכחי, היו בו המון מאפיינים מאוד ייחודיים".
"הדבר הראשון היה שהוא אדם מאוד קשיש, אדם בן 84 היום שעוצרים אותו ומכניסים אותו לכלא, וחשבנו שלא משנה באילו עבירות הוא מואשם, הוא גם לא הואשם בעבירות הכי חמורות - ברצח וכולי, אלא בעבירות של הונאה - לא צריך לשים אותו בכלא ואי אפשר לנהל נגדו משפט. זו עמדה עקרונית שאנחנו חושבים שהיא נכונה ובמובנים מסוימים היא התקבלה, גם אצל הרב ברלנד וגם בתיקים אחרים שניהלנו. התיק הזה, אתה דיברת על אחד המקרים שדיברו עליהם. אותה אישה שאליה התייחסת, בעלה למשל עד היום חושב שהרב ברלנד ניסה בכל כוחו לעזור לה, והוא לא רואה את ההונאה, הוא לא רואה את העושק, הוא לא רואה את זה שגזלו ממנו כספים. להיפך, הוא מאמין…"
היא בסופו של דבר לא עברה את הטיפול. אפשר להאמין במיסטיקה, אבל…
"לשם אנחנו כיוונו. לשאלה - האם מדינת ישראל בפן הפלילי שלה, היא צריכה לבוא ולהתערב ולהגיד לאנשים - אתה, כשאתה מאמין בפדיון מרמים אותך, אבל כשאתה עושה ברית מילה או כשאתה מבצע כפרות ביום כיפור וכולי - אז זה בסדר. השאלה, האם אתה הולך לרב שיש לו קהילת מאמינים אדירה ואומר לכל המאמינים שלו - 'אנחנו חושבים שאתם מטומטמים'. אנחנו חשבנו שכתפיסת עולם, מדינת ישראל לא צריכה לבוא ולהיכנס למקומות האלה, ולהכניס את כל הפן הפלילי למקום הזה".
"ברלנד הוא אדם מאוד קשיש, בן 84. כשפגשתי אותו ראיתי אדם באמת חולה. חשבנו שלא משנה באילו עבירות הוא מואשם, לא צריך לשים אותו בכלא ואי אפשר לנהל נגדו משפט"
"בגלל זה חשבנו שלייצג את הרב ברלנד, עם כל מה שחושבים עליו ועם תיקי המין של העבר, שאם תסתכל ואנשים כבר לא זוכרים את זה, גם אני לא הכרתי את זה, אתה זוכר אותו כאיזה עבריין מין וכשקוראים במה הוא הורשע אז בסוף מבינים - נכון, היו עבירות מין אבל הן היו מינוריות וגם לא ייצגנו בהן. בסוף, זכרו אותו כאיזה דמון וכשאני פגשתי אותו ראיתי אדם באמת חולה, באמת קשיש, הוא כל המאסר שלו היה בבתי חולים, אנשים בשב"ס כל הזמן היו אומרים לי -'מה עושים איתו? למה הוא נמצא פה? הוא חולה, הוא צריך טיפול', ומתוך המקום הזה חשבנו שאנחנו יכולים וראוי שנייצג אותו. אז יש לנו את השיקולים למה אנחנו בוחרים תיק כזה או תיק אחר. נכון, לפעמים אנשים חושבים שזה ממקומות יותר ציניים, אבל המקום שלנו הוא מאוד כנה ומאוד אמיתי של איפה אנחנו כסנגורים יכולים לעזור, ואיפה נכון וצודק להיות חלק".
חצו גבול במשפט נתניהו? "זה לא ממקומי"
שנינו מגיעים למשפט נתניהו, ואת יודעת - יש הרבה פעמים אווירה מאוד מתלהמת, הרשתות גועשות, יש פרקליטים מאוימים, מאובטחים, את גם עבדת בפרקליטות. איך זה משפיע עלייך כסנגורית?
"אני מאוד מאוד משתדלת לנקות את כל רעשי הרקע. אני גם חושבת שאני שומרת על יחסים קולגיאליים עם הפרקליטים. הם בסוף עושים את העבודה שלהם ואני חושבת שהם לא צריכים להיות מאוימים, ולא צריכים לחוש מאוימים, וכל השיח המוטה משני הצדדים הוא לא לגיטימי בעיניי. אני חושבת שאנחנו מצליחים מאוד יפה להתעלם מהדברים האלה, ובסוף גם יש אנשים שעושים עבודה מאוד טובה".
בתור דוגמה לאנשים שעושים "עבודה מאוד טובה", מציינת עו"ד מילשטיין את אנשי פרויקט 315 שניתחו בהתנדבות את 315 אירועי הסיקור בכתב האישום. לדבריה, זו דוגמה לאנשים שבחרו לעזור, אך לא בדרך אלימה. "אני משתדלת לקחת את הדברים המאוד יפים מכל הסיטואציה הזאת, ולא את הדברים היותר מתלהמים והאיומים וכל הדברים שאתה מדבר עליהם", היא אומרת.
"הפרקליטים במשפט נתניהו בסוף עושים את העבודה שלהם ואני חושבת שהם לא צריכים להיות מאוימים ולא צריכים לחוש מאוימים, וכל השיח המוטה משני הצדדים הוא לא לגיטימי בעיניי"
את אומרת "דברים יפים", פרויקט 315, אבל בכל זאת - אי אפשר להתעלם שהיו דברים יותר מכוערים. היה איזשהו רגע שהיה בא לך להגיד "רגע, עצרו, חוצים פה איזשהו גבול"?
"שוב, א. אני מרגישה שזה בכלל לא ממקומי, אני חושבת שההבחנה הזאת שאני עורכת דין ואני מנהלת את התיק בבית המשפט ומול הפרקליטות, אני חושבת שהיא הבחנה נכונה. בסוף, אני לא דוברת של נתניהו, יש לו אנשי מקצוע שעושים את הדברים האלה. אני חושבת שגם הצד השני צריך להציב את הגבולות. אני חושבת ששני הצדדים צריכים לשמור על גבולות השיח".
"אני לפחות מרגישה שכולנו - גם הצוות של נתניהו, גם של אלוביץ' וגם של מוזס וכולי - עובדים מאוד מאוד מאוד קשה, נמצאים בבתי המשפט עשרות ומאות שעות בשבוע, ואחרי זה עוד ממשיכים לעבוד על התיקים עד שעות הלילה. רובנו נמצאים באותו בניין, והאורות של כולם דולקים והמכוניות של כולם בחניון עד השעות הקטנות, כי אנחנו באמת יודעים שכל מה שמצופה מאיתנו זה לעבוד מאוד מאוד מאוד קשה כדי לעשות הכי טוב בשביל הלקוחות שלנו".
"בזה אנחנו מתמקדים, לא בשיח ואני לא חושבת שזה התפקיד שלנו להיות מעורבים. מה שאני כן חושבת זה שכשהתחילו לראות שאנחנו עושים עבודה שהיא עבודה טובה וקשה, והתחילו לראות שחלק מהטענות מוכחות בביהמ"ש, למשל אישורי היועץ שלא ניתנו בזמן, למשל צווים שהם מבוצעים בזמנים לא תקינים, למשל כל ה'פישינג' וחיפוש אחרי האדם ולא אחרי העבירה, אז כשמתחילים לראות שזה לא רק סיסמאות באוויר וזה לא רק אנשים שכותבים את זה לטוקבקים, אלא שמראים את זה בבית המשפט, שיש חוקרים שמדברים על זה, שיש מסמכים שמוכיחים את זה, אז זה משנה טיפה את השיח למקום יותר ענייני מאשר למקום המתלהם. אז אולי שם יותר התפקיד שלנו אבל זה תפקיד…"
אבל להגיד "זה לא ממקומי", אין בזה קצת הסרת אחריות?
"חס וחלילה להסיר אחריות, אני לא חושבת. אני פשוט אומרת שאנחנו לא יכולים לשלוט בטוקבקים ובשיח המתלהם. אנחנו יכולים לשמור אנחנו על שיח מכבד, לשמור אנחנו על שיח ענייני, לנהל את המשפט בצורה עניינית, אני חושבת שזה גם משליך אחר כך על השיח, אבל להגיד שאפשר לשלוט במי שמפגין בחוץ, במי שכותב טוקבקים, זה קצת מגלומני לחשוב שעורך הדין שמייצג בתיק יכול לשלוט עכשיו בכל השיח. אני חושבת שזה ממקום יותר אחראי, ואני חושבת שהאחריות שלנו והתפקיד שלנו זה לנהל את התיק בצורה עניינית, ולשמור על הכבוד של הצד השני ושל כל מי שנמצא כחלק מהמערכת הזאת". לדבריה, המאמץ לשאול בתוך בית המשפט "שאלות ענייניות שמגובות בהוכחות" הוא הדרך שלה לקדם שיח יותר ענייני.
ולפי מילשטיין, ההתלהמות היא לא הבעיה היחידה ברשתות: "בכל תיק שלי שאני רואה עליו דיווחים בתקשורת, או טוקבקים או שיח, אני רואה שיש הרבה דיסאינפורמציה והרבה אנשים… דיברנו על לקוחות אחרים - אפילו על פואד או על יועצי ראש הממשלה - ובמקום לנהל שיח ענייני על זה שפרצו לטלפון של יועצי ראש הממשלה לשעבר, אתם מדברים על מי הם ומה, או השיח מתפזר למקומות אחרים. אני חושבת שהתפקיד שלנו זה למקד את השיח למקומות הנכונים, לדבר על זכויות חשודים, לדבר על הליכים תקינים, וגם לא לחנך אחרים כי אני לא חושבת שאנחנו יכולים לעשות את זה".
"בסוף רואים ומבינים שהעמדה של נתניהו נכונה"
ביחס למגעים שהתקיימו על הסדר טיעון עם נתניהו, עו"ד מילשטיין נזהרת עוד יותר. "לא אתייחס לזה. אמרתי לך, אני דוגלת בלעשות את העבודה הקשה שלי…"
אני רק לא מצליח להבין - הרי הפערים בין שני הצדדים היו בסוף מאוד מאוד קטנים. קלון, ללא מאסר בפועל, בלי 2000, בלי השוחד ב-4000. לשבת, לסכם, מה כל כך קשה?
"דינמיקה של משא ומתן היא דינמיקה של משא ומתן, ואת זה אני אומרת באופן כללי. אני לא אתייחס ספציפית לסוגיה של נתניהו".
תפקידי לשאול שאלות. אז עזבי, כמישהי שבקיאה בתיקים, אם את צריכה להעריך מנקודת המבט של היום, הם יתבררו עד הסוף בבית המשפט או שזה בסוף כן יגיע לאיזשהו הסדר?
"הנבואה ניתנה לשוטים. אני יכולה רק להגיד לך שאנחנו עובדים מאוד מאוד קשה להתכונן לחקירות הנגדיות של כל העדים שצפויים. מבחינתנו אנחנו ממשיכים עד שמישהו יגיד אחרת".
הסנגורים בדרך כלל הם אלה שפונים לפרקליטות כשהם רוצים הסדר
"נכון, וזה… יכול להיות שיהיה ויכול להיות שלא יהיה".
כלומר את אומרת שבינתיים לא פניתם שוב מאז שהתחלף היועץ המשפטי לממשלה
"לא אמרתי את זה ואני לא אתייחס לזה".
הבנתי, אוקיי. אוטוטו פילבר הולך להעיד וראינו את הדברים שהוא אמר בחקירה, ראינו את הדברים שהוא אמר ברענון. זה נראה ששעון החול הזה משחק לרעתכם ויכול להיות שבסופו של דבר, אם הוא יחזור על הדברים, הפרקליטות תדרוש יותר בהסדר טיעון
"אני לא הולכת להתייחס לזה ואני לא אתייחס לפילבר. אני מניחה שאחרי העדות הדברים יהיו יותר ברורים ואני מניחה שזה רק יחזק את העמדה שלנו".
את מניחה שזה רק יחזק, מה זאת אומרת יחזק?
"כן, אני מניחה שהחקירה הנגדית תהיה מספיק טובה והדברים, כמו שקרה אחרי העדות של חפץ, כמו שקרה אחרי העדות של ישועה, בסוף רואים ומבינים שהעמדה של נתניהו היא זאת שנכונה, ונקווה שזה ימשיך ככה".
את אומרת "חפץ וישועה". חפץ אולי בטענות של תנאי החקירה ודברים כאלה, אבל בסוף הוא אומר 'אני עומד מאחורי הדברים, חתמתי על הסדר לא בגלל הלחצים, אמרתי אמת, רצו שאני אגיד אמת'. בליבה זה לא פגע
"זה שהוא אמר אמת זה לא אומר שהוא נתן משהו שתומך בעמדה של הפרקליטות, אבל אני לא… שוב, אתה גורר אותי לשם אבל אני לא אמשיך לעשות את זה".
אני לא חושב שאני גורר אותך כי אני עברתי נושא
"איך עברת נושא? דיברנו על פילבר".
דיברנו קודם על ההסדר
"אני פשוט חושבת שאנחנו עובדים מאוד קשה במשפט, אני חושבת שהדברים ניכרים ורואים אותם, גם אם לפעמים מסקרים את הדברים הכאילו יותר 'פיקנטיים', אבל בסוף במהות המשפטית אנחנו משיגים הישגים לאורך כל הדרך ולאורך כל החודשים האחרונים, אני מניחה שגם נמשיך לעשות את זה".
ההתפתחויות האחרונות במשפט נתניהו:
השימוש ברוגלה | מכה לפרקליטות: תיאלץ למסור חלק מהחומרים החסויים
אחות העד במשפט נתניהו הופיעה לדיון מטעם המשטרה - בני הזוג אלוביץ' פנו לביהמ"ש
הפרקליטות: מצאנו חריגה אצל פילבר - אבל על משפט נתניהו להימשך
בשל השימוש בתוכנת הריגול, סנגורי נתניהו ואלוביץ' דרשו לעצור את המשפט
הרוגלה ומשפט נתניהו | הדיונים בוטלו, אלשיך: "מישהו ישלם על הספינים"
המשפט נמשך המון זמן. באמצע העדות של ישועה פתאום יש הפסקה ארוכה ומגיעים חומרים על פוליטיקאים אחרים, ועכשיו יש את הסיפור של NSO שיצר הפסקה מאוד ארוכה וכל הדברים האלה, כשבסוף אלה דברים שלא בטוח שהם יבואו לידי ביטוי בצורה כה משמעותית בהכרעת הדין ביחס לזמן שהם לקחו. מנסים פה למרוח?
"זה ממש, בעיניי, לא להבין איך משפטים עובדים ואני אתן דוגמה - התיק של רונאל פישר למשל, עובדה שהוא מתנהל מ-2015. יש תיקים אחרים שמתנהלים עוד שנים לפני כן, יש דינמיקה במשפט. זה משפט שרוצים לברר את האמת ולברר את הטענות של הצדדים ולפעמים יש טענות כאלה ואחרות, לפעמים מקבלים עוד חומרי חקירה, ויש הרבה דוגמאות. יש דינמיקה לתיקים. להיפך, אני חושבת שהתיק הזה הוא אחד התיקים שמתנהלים הכי מהר בהכי יעילות, לפעמים יותר מדי במובן הזה שלא עוצרים רגע לחשוב על המשמעויות של כל מיני דברים שמתגלים תוך כדי. בוחנים את התיק הזה בזכוכית מגדלת, אבל כשמסתכלים על תיקים אחרים, בטח בסדרי גודל כאלה, הם מתנהלים הרבה יותר זמן, הרבה יותר לאט, נותנים לסנגורים הרבה יותר זמן ללמוד את התיק, הרבה יותר זמן לטעון טענות ביחס לכל סוגיה. זה ממש תמונה הפוכה מהמציאות".
לא, צריך ליישב את זה עם המציאות. אולי רונאל פישר זה איזשהו מקרה קיצון נוסף, אבל 33 ימי דיונים עם אילן ישועה, בנוסף להפסקה באמצע, עדות שנפרסה על פני יותר מחצי שנה, וחפץ שזה גם עוד 17… זה כן הרבה.
"אלה קבועי הזמן ואלה הזמנים הרגילים. להיפך, משפטים שמתנהלים 3 פעמים בשבוע הם החריגים לטובה מבחינת המהירות. יש משפטים, ואני מייצגת גם בתיקים אחרים… עכשיו הייתי בדיון, רציתי לקבוע דיון הוכחות, זה היה בית משפט שלום באשדוד, היא אמרה שהיא כל כך עמוסה שהיא קבעה דיון הוכחות לינואר 2024. אז לפעמים אנחנו שוכחים - זו מערכת עמוסה ברמות מטורפות. אנשים מחכים ליום שלהם בבית המשפט שנים ולפעמים מסיימים תיקים רק כדי לא לגרור את זה עוד ועוד. כאן אנחנו מדברים על משפט שמתנהל 3 פעמים בשבוע עם הרכב של 3 שופטי מחוזי. אני חושבת שלדבר על עיכוב זה ממש לא הטענה הנכונה".
ציינת קודם את פרויקט 315 שנעשה בהתנדבות. בזמנו היו המון סאגות סביב שכר הטרחה לעורכי הדין...
"אם נמשיך לדבר על משפט נתניהו, אני פשוט חושבת… אני מבינה שזה מעניין אבל זה לא נראה לי רלוונטי, בטח עכשיו שכר טרחה וכולי".
לא שואל כמה שכר מקבלים. עורכי דין רבים עזבו על רקע שכר הטרחה. נראה שהלקוח לא ממש משתוקק לשלם
"לא מכירה את הבעיה הזאת ולא אמשיך להתייחס לזה. זה לא רלוונטי. למשל 315 זה אנשים שבחרו בעצמם מתוך תפיסת העולם שלהם לסייע, יש את זה גם בתיקים אחרים. ברור שבתיק נתניהו יש הרבה יותר אנשים מהציבור שזה מעניין אותם והם רוצים לסייע. אנחנו אף פעם לא אומרים 'לא' לסיוע, בין אם זה בתיק הזה ובין אם זה בעשרות תיקים אחרים".
ומבחינתכם כל העניין הזה הוסדר?
"הכול בסדר".
תוכנות הרוגלה - והחדירה לטלפונים
אצל יועצי רה"מ לשעבר, אצל אתי כרייף, וגם עכשיו במשפט נתניהו עם NSO - יצא לכם לעסוק הרבה בנושאים שקשורים לחיפוש חוקי/לא חוקי וכדומה. מצד אחד נוצרה "הלכת אוריך" ולא הוגש כתב אישום נגד כרייף, אבל בפועל כן אפשר לחפש (בטלפון של יועצי נתניהו), וגם במשפט נתניהו - בסוף הסוגיה לא הסתיימה באותן עוצמות.
"אני חושבת שבכלל בתי המשפט, המשטרה והפרקליטות צריכים עדיין לעבור תהליך מבחינת שמירה על זכויות נאשמים ונחקרים. אני חושבת שאנחנו הצלחנו לתרום את התרומה הקטנה או אולי אפילו הגדולה בתחום הזה. כל החיפוש בטלפונים זה תחום שהיה פרוץ לגמרי כי אנחנו מדברים על חוקים שנחקקו עוד לפני שהיו סמארטפונים, על נהלים שנקבעו עוד לפני שהיו תוכנות כאלה ואחרות".
"אני חושבת שכל המאמצים שעשינו, בטח בתיקי יועצי נתניהו, וגם אצל אתי כרייף וגם בעניין NSO הם מאמצים שהם משמרים ועוזרים להגן על זכויות נאשמים ונחקרים. מה שקרה בתיק של יועצי נתניהו, של אוריך וגולן זה יצר שיח - אני הסתכלתי מדי פעם על כמה פעמים בתי משפט בשלום ובמחוזי מצטטים את הפסיקות בעניין אוריך, זה הגיע לעשרות פעמים - נאשמים זוכו בגלל חדירה לא חוקית לטלפונים שלהם. טלפונים שוחררו, בתי משפט הביעו ביקורת מאוד קשה על ההתנהלות. נכון, בסוף בית המשפט העליון אמר שאפשר לחדור לטלפון של יונתן ועופר (אוריך וגולן – י"א), אבל מצד שני הוא גם אמר שהייתה שם התנהלות פסולה, בלי צווים ובלי הסכמה".
"הדברים האלה נאמרו באופן מפורש, וגם אצל אתי כרייף ואפי נוה בסוף המשנה לפרקליט המדינה החליט לסגור תיק פלילי בגלל הפריצה הלא חוקית לטלפונים, אז זה תהליך. וגם בפרשת פגסוס - בסוף השיח הזה היה שיח משמעותי שהוביל להתייחסות, ואני מקווה שגם יוביל בסוף לתיקון".
לגבי אוריך וגולן, זה עבר כל כך הרבה גלגולים, יש סיכוי עוד שיגבשו פה תיק, שיגישו כתב אישום אחרי הדיונים שהיו בשלום – מחוזי – עליון – שלום – מחוזי – עליון – דיון נוסף... וכל הבלאגן שנוצר פה?
"אני חושבת, גם בעקבות ההחלטה של השופט אלרון שהייתה אי שם באמצע הדרך וגם בעקבות כל הפסיקה, זה די ברור שאין שם תיק אמיתי. אין עבירה פלילית ואני מאוד מקווה שהתיק ייסגר כמו שצריך בלי שום דבר".
השופטת לשעבר כרייף? "מוכשרת, בחרה במאבק"
לקוחה ידועה נוספת של המשרד היא השופטת לשעבר אתי כרייף, שעלתה לאחרונה לכותרות לאחר הריאיון המיוחד בתוכנית "עובדה". שאלנו את עו"ד מילשטיין על הבחירה של כרייף "לחגוג" על הפרסום, להשתתף בפרמיירות ובפאנלים.
"אני לא רוצה להתייחס לזה, אני סומכת על אתי ואני חושבת שהיא אישה מאוד מוכשרת", השיבה עו"ד מילשטיין. "עצם זה שהיא רוצה להשאיר בשיח את ההתנהלות הלא תקינה גם של המשטרה וגם של הדס שטייף - זו שליחות מבורכת. היא יכלה להמשיך בחייה והיא בחרה במאבק הזה. אני חושבת שהמאבק הזה, אולי הוא גם בשבילה אבל הוא גם בשביל זכויות הנאשמים והחשודים בישראל. השיח שנוצר הוא שיח שגם מקדם מאוד את האג'נדה שאני מאמינה בה - שמירה על זכויות נאשמים ונחקרים, וזה מחיר שהרשויות צריכות לשלם על התנהלות לא תקינה שלהן".
ציינו השבוע את יום האישה. מערכת המשפט היא מערכת, או לפחות פעם הייתה, מאוד גברית: שופטים, עורכי דין בכירים, יועץ משפטי לממשלה, כמעט כולם היו גברים. את חושבת שהתקופה הזאת חלפה? או שיש עוד הרבה מה לתקן?
"אני חושבת שזה מאוד תלוי איפה מסתכלים ואילו דרגות. למשל הפרקליטות שופעת בנשים מוצלחות ובכירות. נכון שהן לא מגיעות עד לקצה, זאת אומרת - היועצת המשפטית הנוכחית לממשלה היא הראשונה שהיא אישה. גם פרקליטות מדינה היו מעט מאוד. אני חושבת שיש שיפור אדיר ואני חושבת שנשים, כבר אין להן מגבלות. זאת אומרת, הן יכולות להיות שותפות ופרקליטות ויועצות משפטיות. יש עוד הרבה מה לעשות, יש עוד הרבה עבודה ומגבלות שצריך לשבור, אבל אני חושבת שאנחנו בכיוון מצוין וככל שנפסיק להבדיל בין בני אדם בגלל המגדר שלהם אז אני אדע שניצחנו את המאבק הזה, שיבחנו אותנו רק על בסיס יכולות".
משחיינית מקצועית לסנגורית
במשך שנים ועד גיל 18, תחום אחר לחלוטין עניין את עו"ד מילשטיין. היא התחרתה באופן מקצועי בשחייה והגיעה למקום השני בארץ. בכיתה י"ב היא פרשה והתגייסה לדובר צה"ל. "יש שלב שאני הבנתי שלאולימפיאדה אני לא אגיע ולמקומות שבטופ העולמי. הייתי בטופ בארץ אבל לא בטופ העולמי והחלטתי שזאת השקעה שקשה להאמין, זה 10 אימונים בשבוע, זה לא לצאת עם חברים בשישי, זה לקום ב-5 בבוקר, זה משהו שמצריך ממך התגייסות מלאה ואני לא עושה דברים בחצי דרך בכלל בחיים שלי. אז כשהבנתי שאין לי מה להמשיך בזה, החלטתי לסיים ולהמשיך ליעדים הבאים".
מתי התחיל החלום שלך להיות משפטנית?
"גם זה היה חלום שהתגלגל. אני בכלל רציתי ללמוד מדע המדינה ואבא שלי אמר שללמוד מדע המדינה לבד לא כדאי אלא כדאי לעשות את זה עם משהו נוסף, אז צירפתי לזה את התואר במשפטים ותוך כדי התאהבתי דווקא במשפטים ופחות במדע המדינה ועברתי לראות בזה כמשהו שהוא הייעוד שלי".
מה היעד הבא?
"יש לי עוד חלומות אבל אני עדיין חושבת שעוד לא מיציתי. זה לא שאני יכולה להגיד - 'טוב, זה כבר לא מאתגר אותי'. העבודה היום היא כזאת שכל יום מחדש אני חווה דברים חדשים ומאתגרת את עצמי ואת הסובבים… לנהל צוות זה מאתגר, לעבוד עם עמית זה מאתגר, לנהל את התיקים הכי גדולים זה מאתגר. להציב לעצמי יעד חדש… אני מניחה שזה יקרה, אבל זה עוד לא השלב. אני כל יום כל היום לומדת ומתפתחת".
שיפוט זה משהו שאת חולמת עליו?
"אה…", היא משתהה רגע בתשובתה. "אני חושבת ששיפוט זה אחד התפקידים הכי קשים שיכולים להיות. כרגע אני לא מצליחה לדמיין את עצמי עושה את התפקיד הזה, לחרוץ גורלות של אנשים ולהכניס אנשים לכלא זה משהו שהוא לא מתקבל על הדעת מבחינתי כרגע, אבל… never say never".
כיום משמשת עו"ד מילשטיין כשותפה במשרד עורכי הדין חדד, רוט, שנהר, הלפר ושות'. בחלק מהתיקים, במיוחד הגדולים שבהם, היא עובדת לצידו של עו"ד עמית חדד. "אני חושבת שאנחנו משלימים אחד את השני בכל מיני דברים. עמית היום מתעסק בכל כך הרבה דברים ועומד בראש משרד, אני מתמקצעת בלהכיר כל דף וכל עמוד וכל שורה, ולכן אנחנו משלימים במובן הזה", היא מתארת.
עו"ד מילשטיין מובילה את הצוות הגדול במשרד. "יש לי צוות משל עצמי, צוות של ליטיגציה של עורכי דין, חלקם אפילו קצת יותר מבוגרים ממני, חלקם יותר ותיקים ממני, שאני עומדת בראשו. אני מנהלת תיקים שהם בכלל, זאת אומרת עמית הוא ראש המשרד, אבל שהם תיקים שהם עצמאיים. אני מגיעה להופעות בבתי משפט עם הצוות שלי, אנחנו מנהלים תיקים, סוגרים תיקים". בנוסף לתיקים הפליליים, היא מטפלת במגוון נושאים נוספים, כמו סכסוכים בין בעלי מניות וסכסוכים אזרחיים אחרים.
לפני כשנה פורסם בתכנית "עובדה" כי עו"ד אריאל רוט, השותף הבכיר במשרד, ניסה להפעיל לחץ על השופטים במשפט נתניהו. עו"ד מילשטיין ועמיתיה למשרד ממשיכים להכחיש גם היום שנעשה ניסיון שכזה.
לצד ניהול התיקים, עו"ד מילשטיין לוקחת חלק פעיל בניהול המשרד, בין היתר בתחום המתמחים. "זה בדרך כלל מהתפקידים שעושים השותפים היותר ותיקים", מספרת עו"ד מילשטיין. "אנחנו רואים במתמחים משהו שהוא העתיד של המשרד והדרך שלנו לצמוח בצורה אורגנית ולהביא את האנשים הכי טובים".
"אני לומדת מההתעסקות עם סטודנטים ומתמחים המון", מוסיפה עו"ד מילשטיין. "גם מה מעניין אותם לא רק בעולם המקצועי אלא שמעניין אותם גם מסביב, ואיכות החיים אנחנו רואים את זה כמשהו שנכון לגבי כל הדור… זה גם הדור שלי, אבל הדור הזה שמחפש עכשיו עבודה אז מעניין אותו היכולת לשלב גם חיים אישיים והעניין בנוסף לעבודה והמטבח והתנאים. מבחינת הדברים שמחפשים אז כמובן שמגיעים אלינו אנשים שמחפשים את התחומים שאנחנו מתעסקים בהם, אבל רואים שמאוד מעניין אנשים עכשיו תחום ההייטק והתחומים היותר טכנולוגיים. כן עדיין יש הרבה מאוד אנשים שמעניין אותם הליטיגציה, בתי משפט, המקום הזה שבעיניי הוא הכי סוער, שם קורים כל הבלת"מים וכל הדברים ואתה נדרש להתמודד עם התקלות מכל מקום. אז אלה שזה בוער בהם מגיעים אלינו. הם לא פחתו, ככה זה לפחות לתחושתי".