40 שנה למלחמת יום כיפור: מערכת הביטחון התירה לפרסום את עדותו של אלוף אברהם אדן (ברן) בפני ועדת אגרנט לאחר המלחמה. ברן, שהיה מפקד אוגדת הפלדה בחזית סיני, סיפר כי בקרבות השריון צה"ל סבל ממחסור חמור בכוח אדם ובציוד, וכי הלקחים ממלחמת ששת הימים הטעו את הפיקוד בארץ.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
למרות שהדוח הסופי של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הנסיבות שהובילו למלחמת יום כיפור התפרסם כבר בינואר 1975, רק עכשיו משרד הביטחון וארכיון צה"ל פרסמו עדויות נוספות מפי אלו שלקחו חלקים מכריעים במלחמה.
בעדותו אמר האלוף אדן כי במהלך הקרבות צה"ל סבל מנחיתות במספר החיילים ואספקת הציוד שעמד לרשות הכוחות. אדן, שהיה מפקד הכוחות המשוריינים בסיני במסגרת אוגדה 162, אמר כי למעלה ממחצית מהטנקים שהיו ברשות הכוחות - לא היו שמישים. ברן חצה עם אנשיו את התעלה לחלקה המערבי, לאחר שהאוגדה בפיקודו שיל שרון עשתה זאת ולקח חלק בכיתור הארמייה המצרית השלישית בשלהי המלחמה.
"אני בעצם ידעתי שהצבא הסורי כולו מרוכז במה שנקרא היערכות קדמית, ושהמצרים עורכים תרגיל צליחה גדול", סיפר אדן על ההטעיה של הערבים. "היו לנו 2,118 טנקים בשתי החזיתות, שזה יותר מבמלחמת ששת הימים, אבל בלחימה עצמה היו בערך חצי מתפקדים, בשיא היו לנו 400 בצפון ו-800 בסיני", שחזר בפני הוועדה.
הלקחים ממלחמת ששת הימים הטעו אותנו
במהלך עדותו הסביר ברן כי הלקחים שהופקו במסגרת מלחמת ששת הימים הטעו את צה"ל והביאו בשל כך למצב הקשה בשדה הקרב. "נכנסנו למלחמה בכבדות, היו לנו אבידות עקב זה והתקבצות הכוח הייתה איטית", הסביר. "שלבי הלחימה מהרגע הראשון היו בלתי מוצלחים. הראייה שלנו אחרי ששת הימים הייתה מוגזמת שגרסנו שטנקים תמיד נשתדל שיובילו את ההתקפה, לא חשוב אם זה שטח הררי, לא חשוב אם זה שטח בנוי, לא חשוב אם זה יום או לילה, או בוץ. הדוקטרינה אמרה שתמיד הטנקים מובילים". בשלב זה קטע היו"ר אגרנט את דבריו של אדן ואמר "אתה אומר שהמלחמה הנוכחית הוכיחה שזה מוגזם".
"בכמה מקרים", המשיך האלוף אדן, "מצאתי את האוגדה שלי שהייתה מורכבת משלוש חטיבות טנקים ללא חטיבה ממוכנת ונאלצתי להמתין לכוחות חי"ר כשהחיילים המצרים היו בטווחים שלא היה לי תצפית. בכל העולם מקובל לתקוף ביחסי כוחות של 1:3, אך אנחנו טענו שאם נפעיל כהלכה את השריון, נשבור את האויב באמצעות ביטוי נרחב של השריון. זה החינוך שהקנינו למפקדים שלנו וכך התכוננו. זה התבסס על הידע כפי שלמדנו במלחמות קודמות".
באופן מסוים, הודה אדן בכך שלא הכין כהלכה את כוחותיו למתקפה אפשרית. "בדיעבד אני יכול לומר שלא הייתי שותף לשאננות בקשר להכנות ולהתעצמות אבל בהחלט אני מאשים את עצמי בזלזול. היית המעטה, לא הייתה שאננות". האלוף אדן סיפר לוועדה כי צה"ל הכפיל את כמות הטנקים שלו בהשוואה למלחמת ששת הימים, אך לא הוציא משירות טנקים גרועים וישנים, ולמעשה היו לו יותר טנקים מצוותים שיכלו לתפעל אותם. "זה לא כמו חי"ר, אם חסר מישהו בטנק הטנק לא מתפקד", הסביר ברן .
היתרון היה כולו של הערבים
אדן סיפר כי שיקולים תקציביים הקשו על הצטיידות בתאורת לילה, זאת מאחר ועד 1973 כמעט חצי מתקציב הביטחון העצום הוקצה לחיל האוויר. "היינו במצב לא טוב ללחימה בלילה", סיפר אדן. "ברמת הגולן גמרו את אמצעי התאורה אחרי ארבע שעות והם נשארו בחושך. אי אפשר היה להפעיל מטוסי תאורה בגלל טילי הנ"מ של מצרים וסוריה. היו לנו מעט זרקורים שלא היו מוגנים על ידי השריון וחלק גדול מהם נפגע. הטנקיסטים כיבו את המנועים כדי לשמוע את האויב, והקרבות התפתחו בטווח של 40 מטר. הסורים ביצעו את הפריצה שלהם בלילה והיתרון היה כולו שלהם", שחזר האלוף.
בנוסף, הסביר אדן כי תהליך ההצטיידות ארך זמן רב והקשה על הכוחות בשדה הקרב."לא היינו מספיק חרוצים", הסביר. "לא הקצבנו מספיק כסף, לא דחפנו את הפתרונות שלנו מספיק. היו לנו רעיונות אבל התהליך היה איטי וההצטיידות איטית. אם אנחנו רוצים צבא קטן ואמיץ עלינו להיות מצוידים במערכות נשק טובות. אנחנו חייבים שהחי"ר יהיה מצויד בנשק אוטומטי טוב מזה של המצרים ולא גרוע יותר. בקרבות האלו היה דגש על חיל השריון, ולא מעבר לזה. לא על המקלע, לא על ארטילריה, לא על תאורה ולא על שום אמצעים אחרים", הסביר.
על פי הדוח, האלוף אדן פירט בנוגע לויכוח שניהל עם האלוף ישראל טל, סגן הרמטכ"ל דאז. "טל נהג לטעון שבלי עדיפות אווירית השריון לא יוכל לפעול, ואני טענתי שגם אם לאויב תהיה עדיפות אווירית עדיין השריון מסוגל לפעול". במלחמה עצמה חיל האוויר לא יכל לסייע לכוחות הקרקע בשל טילי הקרקע-אוויר הסובייטים שהיו ברשות מצרים וסוריה. בשלב זה, התערב חבר הוועדה יגאל ידין, וציין כי "טל טוען שצריך לפתח טילים נגד טילים כדי להשיג חופש אווירי", וכי "חיל האוויר לא יפתור את הבעיה של עדיפות אווירית".
"האור האדום לא נדלק"
לדברי אדן, תקופת מלחמת ההתשה שקדמה למלחמה לא שימשה להפקת לקחים בצבא, והדבר בא לידי ביטוי בקרבות במלחמת יום הכיפורים. "450 טנקים שלנו הושמדו ונשארו בשטח האויב", הסביר אדן. "אחרי מלחמת ששת הימים נתקלנו בטילים במלחמת ההתשה, הם פגעו מעט והחטיאו הרבה. למרות זאת, זה לא הדליק אצלנו את האור האדום של הטילים. אם אתה שואל אותי מה צלע, לדעתי ההצטיידות שלנו והאמצעים שלנו שלא אפשרו לנו לפעול. לא הערכנו מספיק את עניין יחסי הכוחות", הצהיר אדן בפני הוועדה.
40 שנה למלחמת יום הכיפורים - הסיקור המלא:
הטלפון האדום: כך הכרזתי על פרוץ המלחמה
גנץ מצטט את דדו: "למודי העבר - מוכנים להמשך הקרב"
מחלקת הנפגעים הוקמה בעקבות המלחמה: "הנקישה בדלת - משנה את החיים למשפחה"
תיעוד מזווית אחרת: הקומיקס והאיורים של מלחמת יום הכיפורים
צפו: אמני ישראל במלחמת יום כיפור
איך נראתה המלחמה בעיניים מצריות?
צפו: דיין על הפעולה נגד המצרים
הקולות מהקרב בחווה הסינית: "טובחים אותנו חזק עם טנקים"
"הרגשה הייתה שהולכת להיות שואה"
עדות מפקד חיה"א בוועדת אגרנט: "לא היה חסר מודיעין על ההיערכות"