שביתת הרעב נכנסת ליומה השני: במערכת הביטחון נערכו זה מכבר לשביתת הרעב שבה משתתפים 1,187 אסירים ביטחוניים בבתי הכלא ברחבי הארץ. לכן ננקטו כבר היום (שני) צעדי ענישה, כשעשרות אסירים הועברו לאגפים אחרים. מאחרים נשללו תנאים וזכויות שהם מקבלים בדרך כלל. במערכת הביטחון נערכים לאפשרות שזה יתפתח להפרות סדר בבתי הכלא או עימותים ברחוב הפלסטיני.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ההחלטה שהתקבלה היום להעביר את מנהיג השביתה, בכיר הפתח מרואן ברגותי, מכלא הדרים לבית המעצר קישון, נועדה להבהיר לשובתים ולמנהיגיהם שאין לשירות בתי הסוהר או למערכת הביטחון כל כוונה להיעתר לדרישות או אפילו להיכנס למשא ומתן איתם. ברגותי, שפרסם היום מאמר ב"ניו יורק טיימס" ובו הסביר את מטרות השביתה, מוחזק בשלב זה בבידוד - יחד עם מספר אסירים נוספים.
עשרות אסירים ביטחוניים נוספים שהחלו הבוקר בשביתת הרעב הועברו גם הם מאגפים שבהם הוחזקו לאגפים אחרים, ואף לבתי כלא אחרים. בשירות בתי הסוהר אומרים כי יומה הראשון של שביתת הרעב עבר "בלי שום אירוע חריג" בכל בתי הכלא בהם מתקיימת שביתת הרעב. המהלך נועד לפזר את מארגני שביתת הרעב ולנסות להשפיע על המשכה.
עימותים בהפגנת תמיכה בשובתי הרעב
בפוסט שעלה בעמוד הפייסבוק של מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) האשים המתאם - האלוף יואב (פולי) מרדכי את העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" בהשמטת היותו של ברגותי רוצח ומחבל: "לפי העיתון האמריקני, מרואן הוא מנהיג פלסטיני וחבר פרלמנט, אולם משום מה עורכי העיתון שכחו לציין כי הוא אחראי באופן ישיר לרציחתם של ישראלים רבים כאשר פיקד על ארגון הטרור "גדודי חללי אלאקצא" במהלך האינתיפאדה השנייה".
ברגותי כתב במאמר שהתפרסם בעולם ועורר הדים כי "העברתי את 15 השנים האחרונות בכלא הישראלי, והייתי גם עד וגם קורבן של שיטת המעצרים הלא חוקית של ישראל, כמו גם היחס הגרוע שלה לאסירים פלסטינים - אחרי שניסיתי את כל האפשרויות האחרות, הבנתי שאין דרך אחרת להילחם בהתעללויות הללו מלבד שביתת רעב".
"שביתת רעב היא דרך המחאה השלווה ביותר - היא מכאיבה רק לשובתים ולאוהביהם, בתקווה שההקרבה שלהם תהדהד את המסר גם מחוץ לתא החשוך שלהם", הוא המשיך. "ניסיון של עשרות שנים הוכיח שהשיטה הישראלית הלא-הומנית של קולוניאליזם וכיבוש נועדה לשבור את רוחם של האסירים ושל העם לו הם משתייכים - אנו לא ניכנע לכך".
"אסירים ועצירים פלסטינים סבלו מעינויים"
לדברי ברגותי, ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בשלל הזדמנויות - אך לא נושאת בהשלכות. "היא הפרה את אמנת ג'נבה בכבדות כלפי העם הפלסטיני, והאסירים - גברים, נשים וילדים - אינם יוצאים מן הכלל", הוא כותב. "הייתי בן 15 כשנעצרתי לראשונה, ובן 18 כשחוקר ישראלי אמר לי לפסק את רגליי בעודי ערום והיכה אותי באיבר המין. התעלפתי, והחוקר צחק שלא אוכל להתרבות, כי אנשים כמוני מולידים רק טרוריסטים ורוצחים".
"אסירים ועצירים פלסטינים סבלו מעינויים, יחס לא אנושי ומשפיל ורשלנות רפואית", האשים ברגותי. "כ-200 אסירים מתו בגלל היחס הזה מאז שנת 1967. באמצעות שביתת הרעב, אנו שואפים לסיים את ההתעללות הזו". לדבריו, "חופש וכבוד הם זכויות אוניברסליות, שמהן צריכים ליהנות כל האומות וכל בני האדם. פלסטינים לא יהיו היוצאים מן הכלל, ורק סיום הכיבוש יפסיק את אי הצדק ויסמן את לידתו של השלום".