כל עוד זה תלוי בו הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מעדיף לא מסתפק רק ב"מפלגת רמטכ"לים" שעליה דיווח אתמול (רביעי) במהדורה המרכזית. המשא ומתן עם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה יעלון אמנם מתקדם אך הוא צפוי עוד להימשך זמן. אם שואלים את גנץ מיהו השם הבולט ביותר שהיה רוצה לראות במפלגתו "חוסן לישראל", זאת הייתה חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ומפלגתה החדשה "גשר".
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
השניים כבר נפגשו מספר פעמים, אך כרגע לא נראה שלוי-אבקסיס כל כך מעונייינת בחיבור הזה. היא שואפת לצאת לדרך עצמאית. למרות הקמפיינים שקוראים לו לכרות "מגה-בריתות", גנץ לא מעוניין לצרף למפלגתו דמויות כמו ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק וגם לא לחבור ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד או למחנה הציוני. הוא דווקא מחפש חיבורים שהם קטנים ופשוטים יותר אך אפקטיביים לא פחות.
גם יושבת-ראש הקואליציה ציפי לבני מנהלת מגעים עם גנץ. רוב הדעות במפלגתו אומרות שהם לא היו רוצים את לבני גם אם הייתה אפשרות שהיא תערוק מהמחנה הציוני. הסיבה להתנגדות ללבני היא הדימוי שלה בציבור וכן העמדות שלה, זאת למרות שהציבור עדיין לא יודע מהן העמדות של גנץ עצמו.
אמש פורסם לראשונה במהדורה המרכזית כי גנץ ויעלון נמצאים במגעים מתקדמים לריצה משותפת בבחירות הקרובות - אולם השאלה שמתעוררת היא אם האידיאולוגיות של השניים יאפשרו זאת. כפי שפורסם בחדשות עשר, בנאום שנשא גנץ בכנס של הקהילה היהודית במקסיקו הוא הביע עמדות המתאימו לאלה של המחנה הציוני.
"פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני צריך להיות בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל", אמר אז גנץ. "האינטרס מספר אחת שלנו הוא למצוא פתרון מבלי להתפשר על צורכי הביטחון".
אולם בספרו של יעלון, "דרך ארוכה קצרה" שיצא בהוצאה מחודשת אתמול, נשמע כי דעותיו ממוקמות בקצה ימני הרבה יותר של המפה הפוליטית. "אין היום הנהגה פלסטינית שמתכוונת באמת לפתרון שתי המדינות, אלא להקמת ישות ערבית במקומה ועל חורבותיה של ישראל", הוא כותב.
יעלון ממשיך לכתוב כי "כפועל יוצא, ברור לחלוטין שאין אפשרות להגיע לפתרון אמת של הסכסוך בעשור הקרוב או בעשורים הקרובים. ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני אין להתייחס במונחים של 'פתרון' בעתיד הקרוב, אלא במונחים של 'ניהול סכסוך'".
עוד הוא כותב: "בכל מכון מחקר שאליו הגעתי, בישראל ובארצות הברית, ביקשתי מעוזרי המחקר שלי לחפש ציטוטים של מנהיגים פלסטיניים שאמרו שמבחינתם סופו של התהליך המדיני הוא שנחיה זה לצד זה, וקווי 67' הם סוף הסכסוך וקץ התביעות. איש עוד לא מצא לי ציטוט כזה. אני יודע שמאכזב לשמוע את זה, במיוחד בקרב מי שתמך בהסכמי אוסלו, אבל עדיף להתאכזב מאשר להתעלם מהמציאות ומהאמת".
לכאורה, יש היגיון בחבירה בין שני בכירי מערכת הביטחון לשעבר. רשימת רמטכ"לים תיתן מענה לסדר יום ביטחוני וגם יהיה קשה להדביק לה דימוי שמאלני כשמדובר ביעלון. בשלב זה, כך מסתמן, גנץ לא מעוניין לחבור למחנה הציוני או ליש עתיד. עם זאת, יעלון הבהיר בעבר כי אין לו כוונה להיות דמות זניחה באף מפלגה בה ירוץ, ולכן לא ברור כיצד יתיישבו שתי האידיאולוגיות הביטחוניות תחת רשימה אחת.