שנה לממשלה – ומה נשתנה? כחודשיים לאחר הבחירות הסוערות, הושבעה ממשלת נתניהו הרביעית ב-14.5.2015. אותה ממשלה הציבה לעצמה מספר יעדים שאפתניים, למרות שהיא נשענה על קואליציה של 61 ח"כים בלבד (לפני המגעים האחרונים להרחבת הממשלה), ועברה מספר מבחנים ואתגרים – מגל טרור דרך שינויים כלכליים משמעותיים ועד לאיום בפיטורים. כיצד השרים הבולטים בממשלה מסכמים את השנה? האם הם עמדו ביעדים שהציבו לעצמם? ומה הציבור חושב עליהם? פרויקט מיוחד של חדשות 2 Online.
לכתבות הקודמות בפרויקט:
כך סיכמתם את הכהונה של איילת שקד
הציון של שר הבריאות ליצמן נחשף
"תעודת סוף שנה": הציון של ארדן
משה כחלון, שר התקשורת לשעבר שפרש זמנית מהפוליטיקה, חזר ב-2015 לזירה: מפלגתו "כולנו" קיבלה 10 מנדטים והוא דרש לקבל לידיו את תיק האוצר - וגם את מנהל התכנון. מתחילת כהונתו ניסה כחלון לקדם מהלכים בשוק הדיור, לצד מאבק גם בשכר הבכירים ובסכסוכי עבודה: אחד ההישגים הגדולים שלו ושל שר הביטחון יעלון בשנה החולפת הוא תקציב הביטחון החדש, שכלל העלאה דרמטית של כ-50% בשכרם של החיילים. לאחרונה גם הסכים כחלון לתקציב דו-שנתי, שככל הנראה יאריך את כהונת הממשלה ויאפשר לו זמן להמשיך בתפקידו.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מכון "שילוב I2R" ערך עבורנו סקר, בו נשאל מדגם מייצג של הציבור היהודי בישראל (500 גברים ונשים יהודים דוברי עברית בני 18 ומעלה) מה עמדתו כיום בנוגע לביצועי השר: על פי נתוני מכון "שילוב I2R", הציון הממוצע שקיבל כחלון בסקר האינטרנטי הוא 2.8 (מתוך 5). 23% דירגו את ביצועיו לטובה לעומת 34% שהביעו אכזבה מתפקודו עד כה.
בנוסף לתוצאות הסקר, בדקנו מה הגולשים ברשת חשבו וכתבו על כחלון: בחברת "באזילה" (Buzzilla), העוסקת בניתוח וחקר השיח החברתי ברשת, דגמו את תגובות הגולשים בפלטפורמות שונות – אתרי חדשות, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד – ומצאו מה חשבו ברשת על השר.
לפי נתוני חברת Buzzilla, חלה ירידה של יותר מ-50% ברגש החיובי כלפי כחלון בתוך שנה: במאי 2015 38% מהשיח היה חיובי לעומת 50% שלילי (היתר מאוזן), ובסוף חודש אפריל 2016 התמונה הייתה עגומה בהרבה – 18% מהשיח חיובי ו-61% שלילי.
על פי ניתוח השיח שערכה חברת Buzzilla, נושאי השיחה המובילים סביב תפקודו של השר כחלון היו הודעתו כי לא יעסוק במונופול הגז, הרפורמה בשוק העוף והבשר וההנחה בתעריפי המים והתחבורה הציבורית. עוד עולה מהניתוח כי נפח השיח סביב השר היה מהגבוהים מבין השרים שנבדקו – קרוב ל-50 אלף דיונים.
"שנה אחרי שנבחר, השיח השלילי נובע מתחושת אכזבה וטענות שלא מימש דבר ממה שהבטיח בעת הבחירות", הסבירה מרב בורנשטיין, סמנכ"ל אסטרטגיה ומחקר Buzzilla. "לעיתים הוא נתפס כפופוליסט שלא מבין דבר בכלכלה. עם זאת, השיח החיובי נובע ממה שנתפס כהצלחה - הגבלת שכר בכירים ומאמצים בתחום מחירי הדיור".
דבר הפרשן: לאן מועדות פניו של כחלון?
קרן מרציאנו, ראש הדסק הכלכלי של חדשות 2 ומגישת "תכנית חיסכון" והמהדורה המרכזית, ניסתה לסכם את השנה הסוערת של כחלון: "כחלון הוא שר 'יש לי', שמצא תקציב גם להעלאת שכר חיילי החובה, גם להסכמים הקואליציוניים וגם להעלאת קצבאות הילדים. למזלו השאירו לו קופה מלאה, לזכותו ייאמר שיש לו גם ניסיון: בניגוד לקודמו לפיד הוא לא ממהר להתרגש ובצדק מאזהרות פקידי האוצר ובנק ישראל".
"עכשיו מגיעה שעת ההכרעה: לגבש תקציב דו-שנתי כשהצמיחה במשק מאכזבת, וכחלון צריך להעלות הילוך ומהר כדי שהמשק לא יגלוש למיתון. כאן צריך צעדים אמיצים יותר והבנה כלכלית עמוקה, אבל בעיית הדיור היא המבחן הפוליטי הכי דרמטי. 10 מנדטים הוא קיבל בגלל הבטחה אחת: לטפל במשבר הנדל"ן. כל מה שרצה קיבל, אבל המחירים רק עלו. למען ההגינות צריך להגיד ששנה זה זמן קצר מדי כדי לבחון תהליך כלכלי משמעותי כמו ירידת מחירי דירות, וכחלון צריך עוד זמן כדי לנסות ולשנות מגמה. זו הסיבה שהוא הדוחף המרכזי לממשלת אחדות: אין לו שום אינטרס ללכת לבחירות". הפרשנות המלאה - בוידאו המצורף
גרסת השר: איך כחלון מסכם את השנה?
במסר מצולם שהעביר לחדשות 2 Online, מנה שר האוצר חלק מההישגים: "העלינו את שכר חיילי החובה ב-50%, שיפרנו את קצבאות הקשישים ומקבלי הבטחת הכנסה, נאבקנו ביוקר המחיה - פתחנו את השוק לתחרות והוזלנו את מחירי המזון". עוד הוסיף כחלון כי אלפי זוגות צעירים כבר זכו בדירות במכרזי מחיר למשתכן: "זה לא הסוף, זה רק חלק קטן מהדברים, יש לנו הרבה משימות להשלים בשנה הבאה".