לאחר הפרסום בחדשות 2, ההצעה שהמדינה תממן את הפריימריז במפלגות בהן נערכות בחירות מקדימות אושרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית. על פי הצעת החוק, שתוקנה לאחרונה, המדינה תחוייב לממן את מסעות הפריימריז של כל המתמודדים בהן - במקביל לאיסור על גיוס תרומות למטרה זו מבעלי הון. מי שמכהן יקבל מענק מהמדינה שהוא יצטרך להחזיר, ומי שאינו מכהן יקבל את זה כהלוואה. אם ייבחר - לא יצטרך להחזיר את הכסף.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האופוזיציה ניסתה להפתיע את הקואליציה על ידי משיכת ההסתייגויות ומעבר להצבעה מוקדמת - בסופה השיגה הקואליציה רוב של 62 ח"כים לעומת 52. עם זאת, נדחתה ההצבעה על חוק המרכולים לו מתנגדת מפלגת "ישראל ביתנו".
הצעת החוק של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) קובעת כי הכנסת תממן חברי כנסת שמתמודדים בפריימריז במקום להסתמך על גיוס תרומות. הסכום שישולם לכל מתמודד תלוי במספר בעלי זכות הבחירה במפלגה: למפלגות הגדולות, בהן יש 100 אלף בוחרים ומעלה, הסכום יעמוד על 320 אלף שקלים. למפלגות בהן יש עשרות אלפי בוחרים, הסכום יעמוד על 120 אלף שקלים "ועוד שני שקלים חדשים לכל בוחר מעל ל-10,000 בוחרים" - כך לפי החוק.
במהלך הדיון במליאה אמר אמסלם: "ההתנהלות של יש עתיד מבחינתי זה סוג של צביעות מהולה בהתחסדות. איש ציבור לא צריך לפגוש שום צ'ק בדרך, אף פעם. הוא לא צריך לפגוש כסף מתורם. לגבי המתמודדים החדשים, השתדלנו להביא את החוק לאיזון המקסימלי. בתחילת הדרך, מבחינתי, היינו רוצים שכל מתמודד יקבל מימון כדי שלא יצטרף לבקש תרומות, אבל אז זה היה מביא חצי מיליון איש לכנסת שרוצים לבוא בגלל הכסף".
אמסלם הוסיף: "פוליטיקאי לא יכול לקבל כסף מתורמים. הסיפור בחוק הזה הוא ערכי. אם אתם מצביעים נגד החוק, זה אומר שאתם לא מאמינים בו, ולכן אתם לא אמורים לקחת את הכסף. אני מצפה מכם לא לקחת את הכסף. תביאו מהבית. התרומות זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות".
"אם אתם מתנגדים, אל תקחו את הכסף"
לפי לשון הצעת החוק, "שיטת הפריימריז כרוכה בהוצאות רבות על מועמדים המבקשים להתמודד בבחירות אלו ולכן שיטה זו מעניקה יתרון למועמדים בעלי אמצעים. מועמד אשר רוצה להתמודד בפריימריז, יצטרך להשקיע בכך עשרות ואף מאות אלפי שקלים. בהיעדר מימון ציבורי להתמודדויות פנים-מפלגתיות, הדבר מעניק יתרון למועמדים אמידים או לכאלה שיש ביכולתם לגייס כספים רבים, ובכך מונע ממועמדים שידם אינם משגת, להתמודד בבחירות אלו".
עוד נכתב בהצעה, שנוגעת רק למפלגות בהן נערכת בחירות מקדימות: "מועמד זכאי אינו רשאי לקבל תרומות, הלוואה או ערבות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות מזכות, למעט תרומות של המועמד ובני משפחתו".
ביולי האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה שתחייב את המדינה . עם זאת, ההצעה כללה בתקציב זה גם מפלגות בהן כלל לא מתקיימות בחירות מקדימות. התוספת השנויה במחלוקת נועדה לרכך את שר האוצר משה כחלון, שבמפלגתו "כולנו" לא נערכים פריימריז ומשכך הוא היה צפוי למנוע את אישור החוק, שעלותו למדינה הייתה צפוי להיות גבוה במיוחד. בנוסף, התוספת נועדה למנוע מצב של אי-שוויון בין המפלגות השונות. המועמדים היו צפויים לקבל את הכסף כהלוואה, אותה יחזירו אלה שלא זוכים בפריימריז ואילו אלה שכן זוכים לא יצטרכו להחזיר.
מי שהביעו את ההתנגדות העזה ביותר להצעה היו חברי "יש עתיד" - מפלגה נטולת בחירות מקדימות גם כן - שם טענו כי מדובר בשחיתות פוליטית של הליכוד. "הם עוד לא סיימו לארגן לחברי המפלגות יום חופש בפריימריז, וכבר העבירו עוד חוק שדואג להם ולמקורביהם לג'ובים, וכבר הם עוברים לחגיגה הבאה על חשבון מדינת ישראל", טענו שם.