האם מסמך שהיה מגיע לראש הממשלה גולדה מאיר יממה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים היה מונע את ההפתעה מהמתקפה?
אלפרד עיני, עוזר לראש המוסד בתקופה של ערב מלחמת יום כיפור, מתאר התנהלות כושלת של ראשי מערכת הביטחון, שהובילה לכך שמסמך קריטי, שמתריע על פרוץ מלחמה בטווח המיידי, לא הגיע לראש הממשלה. המידע נחשף לאחר שמשרד הביטחון התיר לראשונה פתיחת מסמכים הכוללים את עדויות ועדת אגרנט.
עדויות ועדת אגרנט נחשפות:
אבא אבן: האווירה הייתה של ביטחון עצמי מוחלט
"תנועת הכוחות במצרים היא תרגיל"
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אחרי שהעברתי לראש המוסד התרעה למלחמה שקיבלתי רק יום לפני פרוץ הקרבות בשעות הבוקר המוקדמות, הוא סיפר לי שראש אמ"ן טלפן אליו ומסר לו שיש הכנות של הסובייטים לעזוב את סוריה". למרות כל האזהרות - עדיין ישראל הופתעה בפרוץ המלחמה".
"אמרתי לראש המוסד שזה משתלב יפה עם מה שאני הודעתי לו ואז התברר לי שראש המוסד לא הבין את ההודעה הראשונה שלי מספיק. כלומר, ראש המוסד היה חצי ישן כנראה והוא לא הבין שמה שאני מסרתי לו מדבר על התרעה ממשית למלחמה", אמר עיני לוועדת אגרנט. "הוא אמר לי שהוא הולך לטלפן שוב אל ראש אמ"ן שביקש שהמוסד יעביר לו אישית כל הודעה שתגיע בנושא של פתיחה במלחמה, בכל שעה".
בשלב זה עיני נשאל מדוע לא הועברה ההתרעה לישראל ליאור, מזכירה הצבאי של ראש הממשלה מאיר. "לליאור לא מעבירים במקביל אף פעם. מעבירים בדרך כלל בדיעבד, אחרי יום או חצי יום. לא היה לי שום ספק שצריך להעביר את זה לגולדה, אבל לא חשבתי להעביר בעצמי".
לשאלת חבר הוועדה ידין אם לא היה פגם בכך שידיעה חשובה כל כך לא הועברה לראש הממשלה השיב גונן: "תלוי איך אנחנו רואים את הגשת הידיעות לראש הממשלה. בעיניי הגשת חומר לרה"מ לא נועדה לצרכים אופרטיביים. ניקח חודשיים-שלושה לפני המלחמה, נראה שכמעט לא הועברו ידיעות בנושא הכנות למלחמה לראש הממשלה".
"ההתרעה פשוט נפלה בין הכיסאות?"
מקריאת התמליל עולה כי חברי הוועדה התקשו להאמין כיצד ידיעה כל כך חשובה לא הגיעה לראש הממשלה.
יגאל ידין שאל: "אצל תת אלוף ליאור, ואולי בעקבות זאת גם רה"מ, הייתה הכרה שחומר גולמי חשוב הם מקבלים באופן אוטומטי מכם, ללא תלות באמ"ן, ואצלכם היה נוהג שאין זה בכלל מתפקידכם להעביר דברים כאלה, דברים אופרטיביים כאלה בעלי חשיבות, לרה"מ, אלא דרך אמ"ן, נוצר פה כאילו משהו שנפל בין שני כסאות, או לא?"
ידין המשיך: "אמ"ן לא מפיץ לרה"מ, אתם לא מפיצים לרה"מ. ואם זה לא מופיע בלקט, אפילו ליאור לא יודע שיש דבר כזה, תיאורטית". עיני ענה בפשטות: "נכון".
חבר הוועדה השופט לנדוי הוסיף: "אני מבין שכמו תמיד אתם הסתמכתם על הערכה של החומר שנעשתה ע"י אמ"ן, בתור הגוף המעריך".
עיני: "לא הערכה, עיבוד".
ידין בשלב הזה אמר: "פה, אם אני מבין נכון, קורה דבר כפול מסוכן. כולם מסתמכים על הערכה של אמ"ן; שזה כבר לא טוב או טוב - כל אחד יכול להעריך זאת. פה מסתבר שגם הפצת ידיעות, לא רק הערכה - במידה והדבר נוגע לממשלה - ניתן לשיקולי אמ"ן, במידה שזה נוגע לרה"מ. הפצת ידיעות, לא הערכה".
עיני ענה: "כן".