משפט רצח רוז: הנאשם המרכזי ברצח, רוני רון, המשיך היום להעיד במסגרת חקירה הנגדית. התובעת, עו"ד אנה אבידוב, עימתה את רון עם גירסאותיו הסותרות לגבי מה שהתרחש ברכב לפני הרצח, לכאורה, של רוז.
"עד עכשיו יש לי פלשבקים מאותו היום", אמר רון על דוכן העדים. "אני מנסה לחשוב איך יש מצב שסבא נותן סטירה לנכד שלו וקובר אותו, ולא ההיפך. זו (רוז) הילדה האהובה עליי מכל הילדים. זה היה בהיסח הדעת, עניין של שנייה".
השופטת פנתה לרון בדיון ושאלה: לא שמעת שהיא נפלה אחרי הסטירה? "רוז היתה מכונסת בתוך עצמה", השיב רון. "חשבתי שהיא עושה ברוגז". רון נשאל על ידי התובעת האם לאחר שגילה שרוז לא מגיבה, ניסה לבצע בה החייאה. "לא הייתי צריך", ענה רון. "הילדה היתה מתה ללא כחל וסרק. ידעתי שהיא מתה".
למרות החרטה שהוא מביע, גם היום הוא מדגיש בפני בית המשפט את אופייה הבעיתי של רוז. "היא עשתה את הצרכים שלה בכל מקום בבית. הרגשתי שאם אני לא איתה כל הזמן זה לא עושה לה טוב", העיד רון. "רציתי לשים אותה אצל אמא שלי שמבינה ילדים עם צרכים מיוחדים".
אחד השופטים שאל את רון: התכוונת שימצאו אותה? רון שתק שתיקה ארוכה וענה: "בשלב מוקדם או מאוחר, כן". אז למה הכנסת אותה לתיק? הקשה השופט. "לא חשבתי בצורה רציונלית, נבהלתי".
מארי לרון: "אני לא רוצה את רוז בבית, קח אותה ממני"
במהלך הדיון הציגה התובעת מכתבים שכתבה מארי לרון בהם הפצירה בו "להיפטר" מבתה הקטנה. "אני לא רוצה את רוז בבית, קח אותה ממני", כתבה מארי. רון טען בתוקף שלא קרא את מכתביה של מארי וכשנשאל האם מארי שאלה אותו אם קרא אותם, ענה שאינו יודע.
"אני בחור דומיננטי", העיד רון על עצמו. "כשבחורה אומרת לי משהו זה עובר לי רחוק מהאוזן. תמיד כששאלה אותי אמרתי לה שאני יורד לאוטו או הולך לסופר".
במכתב אחר ממארי שהציגה התובעת בפני השופט מופיעה רשימת דרישות מרון שבסופן אולטימטום: "השעה חמש וחצי, נתתי לך עד שש ורבע להחליט. אני רוצה שתדבר יפה ובעדינות ושתגן עלי מאמא שלך". עוד נכתב : "כמה חודשים שרוז פה ורע לי. זו טעות גדולה ואני רוצה שהיא תלך. החיים יהיו שקטים וטובים יותר לכולנו, אני רוצה שתסמןך עלייי. מחכה לתשובה ממך".
רוני רון: אני האשם היחידי
לאולם בית המשפט הגיעה קבוצת אנשים שלבשו חולצות עם דיוקנה של רוז ועם הכיתוב "זוכרים בשבילך". הקבוצה התארגנה באמצעות הבימאית נילי טל שעושה סרט דוקומנטרי על המשפט.
בהמשך היום תעלה מארי פיזם, הנאשמת ברצח בתה רוז, לראשונה על דוכן העדים ותמסור את גרסתה לרצח. בן זוגה רוני רון העיד בשבוע שעבר כי רצח את הילדה לבדו וסיפר לאם מארי רק כמה ימים לפני מעצרו. רון העיד כי בתגובה לדברים מארי התעלפה ומאוחר יותר הסתגרה ארוכות באחד החדרים.
בעדותו בבית משפט המחוזי בפתח תקווה בשבוע שעבר הבהיר רון חד-משמעית: אני האשם היחידי. לאחר שיום קודם לכן תיאר רון באופן מצמרר את אופן הריגתה של נכדתו הקטנה, הוא נאלץ להתמודד עם סוגית מעורבות אשתו הצעירה במותה של הילדה.
"למארי יש תחושות של אמא", סיפר רון, ושיחזר את הימים שאחרי היעלמותה של רוז. "כאשר מארי חשבה שרוז נמצאת בבית הספר הצרפתי, היא כל הזמן רצתה לבקר אותה. היא נלחמה עליה בשיניים".
רוןבחר לנקוט בעדותו בקו רגשי וחושף, לפחות בכל הקשור לפיזם. "היא לא שידלה אותי לרצוח", הבהיר רון בעדותו. "כל הזמן 'סיבנתי' אותה. היא אמרה לי שהיא יודעת שיש משהו שאני לא מספר לה, שמשהו לא בסדר".
רון אף שינה את גרסתו בנוגע לאופן שבו נודע לפיזם על מותה של בתה. "כמה ימים לפני המעצר אמרתי לה שהייתה תאונה ושהילדה לא תחזור", אמר. "כשמארי שמעה את זה היא התעלפה במטבח. כשהיא התעוררה היא הסתגרה באמבטיה". בעבר טען כי פיזם שמעה על מותה של רוז רק כשנעצרה.
רון התייחס גם לעובדה כי במטרה להסוות את היעלמותה של רוז, פיזם התקשרה למכר בשם ליאור מסלוואי וביקשה ממנו להגיע לבית עם ילדתו - זאת כדי להציגה לשוטרים כרוז. "אני אמרתי למארי להתקשר אליו", לקח על עצמו רון את מלוא האחריות גם במקרה הזה. "אמרתי לה להגיד לו להביא איתו את הילדה. אני גרמתי לה לעשות את זה".
"נתתי לה סטירה והיא התפרקה"
בשבוע שעבר שיחזר רון במשך שעה ארוכה מה קרה מאותה דקה שלקח את נכדתו מבית אמו ועד שהטביע את גופתה בירקון. תחילה סיפר רון כיצד לקח את רוז מביתה של אמו ויויאן. "הורדתי אותה מהבית, אך לפני כן הכנתי את התיק", סיפר. "נכנסנו לאוטו, שמתי מוזיקה והילדה שמחה". לדבריו, רוז בת הארבע החלה להשתולל והפריעה לו במהלך הנסיעה. "התחלנו לנסוע לכיוון הבית, והילדה הספיקה להתנתק מהחגורה", אמר. "היא השתוללה וקפצה באוטו, ונתתי לה סטירה".
לבקשת עורך דינו, תיאר רון את המכה. "נתתי לה ככה", אמר תוך שהוא דופק על דוכן העדים בעוצמה. "הסתובבתי, נתתי לה סטירה עם גב היד. נתתי לה פליק". הסב הסביר שלא חשב שהמכה תביא למותה. "לא הייתי נותן אם הייתי יודע שזה מה שהיה קורה", אמר, "אבל אם היית שואל אותי באלף פעמים אחרות, כן הייתי נותן סטירה כדי להעליב, כדי לגרום לשתוק. הייתי נותן לה עוד אלף סטירות".
"נתתי פליק והיא נפלה"
מכאן תיאר רון את השפעת המכה על רוז. "נתתי לה פליק והיא נפלה על המושב, אך לא ייחסתי לזה בכלל חשיבות", אמר. "נתתי לה את הסטירה כי בזמן שהיא השתוללה היא דפקה לעצמה את הראש בתקרה ולא רציתי להחזיר אותה לסבתא ויויאן עם מכות בראש. מספיק היא נדנדה לי שאני לא מפנק מספיק את הילדה".
רון סיפר כי המשיך בנסיעה כי לא ידע בשלב זה שרוז כבר לא בין החיים. "רק ראיתי את הרגליים שלה", אמר. "אני כל הזמן מדבר איתה: 'רוז, רוז, הכל בסדר? דברי'". לבסוף הוא עצר כדי לבדוק מה שלומה. "יצאתי מהאוטו וראיתי שהראש שלה דבוק לידית של הדלת", הוסיף. "אני נוגע בה והיא לא מגיבה. משכתי אותה, הרמתי אותה, אבל הראש שלה נשמט. היום אני מבין שנתתי לה סטירה אחת יותר מדי. היא התפרקה לי ביד".
את מעשיו מאותו רגע מתאר רון כתגובה לפחד שאחז בו. "נכנסתי להיסטריה, פחד, מורא גדול. לא נפגשתי אף פעם עם המוות אבל ידעתי שהיא גמורה", אמר הסב. "הבנתי שהיא מתה ואין מה לעשות איתה, ולכן הייתי בפאניקה".
פרשת רצח רוז - סיקור מיוחד:
הדיווח על היעלמותה של הילדה רוז
"נמצאה המזוודה האדומה ובה הגופה הקטנה"