רוני רון המואשם ברצח נכדתו רוז, נחוש להביא לזיכויה של בת זוגו מארי פיזם. בעדותו בבית משפט המחוזי בפתח תקווה היום הוא הבהיר חד-משמעית: אני האשם היחידי.
לאחר שאתמול תיאר רון באופן מצמרר את אופן הריגתה של נכדתו הקטנה, נאלץ היום להתמודד עם סוגית מעורבות אשתו הצעירה במותה של הילדה. "למארי יש תחושות של אמא", סיפר רון, ושיחזר את הימים שאחרי היעלמותה של רוז. "כאשר מארי חשבה שרוז נמצאת בבית הספר הצרפתי, היא כל הזמן רצתה לבקר אותה. היא נלחמה עליה בשיניים".
היום כמו אתמול, ובניגוד לתחילת המשפט, בחר רון בקו רגשי וחושף, לפחות בכל הקשור לפיזם. "היא לא שידלה אותי לרצוח", הבהיר רון בעדותו. "כל הזמן 'סיבנתי' אותה. היא אמרה לי שהיא יודעת שיש משהו שאני לא מספר לה, שמשהו לא בסדר".
רון אף שינה את גרסתו בנוגע לאופן שבו נודע לפיזם על מותה של בתה. "כמה ימים לפני המעצר אמרתי לה שהייתה תאונה ושהילדה לא תחזור", אמר. "כשמארי שמעה את זה היא התעלפה במטבח. כשהיא התעוררה היא הסתגרה באמבטיה". בעבר טען כי פיזם שמעה על מותה של רוז רק כשנעצרה.
רון התייחס גם לעובדה כי במטרה להסוות את היעלמותה של רוז, פיזם התקשרה למכר בשם ליאור מסלוואי וביקשה ממנו להגיע לבית עם ילדתו - זאת כדי להציגה לשוטרים כרוז. "אני אמרתי למארי להתקשר אליו", לקח על עצמו רון את מלוא האחריות גם במקרה הזה. "אמרתי לה להגיד לו להביא איתו את הילדה. אני גרמתי לה לעשות את זה".
"נתתי לה סטירה והיא התפרקה"
אתמול שיחזר רון במשך שעה ארוכה מה קרה מאותה דקה שלקח את נכדתו מבית אמו ועד שהטביע את גופתה בירקון.
תחילה סיפר רון כיצד לקח את רוז מביתה של אמו ויויאן. "הורדתי אותה מהבית, אך לפני כן הכנתי את התיק", סיפר. "נכנסנו לאוטו, שמתי מוזיקה והילדה שמחה". לדבריו, רוז בת הארבע החלה להשתולל והפריעה לו במהלך הנסיעה. "התחלנו לנסוע לכיוון הבית, והילדה הספיקה להתנתק מהחגורה", אמר. "היא השתוללה וקפצה באוטו, ונתתי לה סטירה".
לבקשת עורך דינו, תיאר רון את המכה. "נתתי לה ככה", אמר תוך שהוא דופק על דוכן העדים בעוצמה. "הסתובבתי, נתתי לה סטירה עם גב היד. נתתי לה פליק". הסב הסביר שלא חשב שהמכה תביא למותה. "לא הייתי נותן אם הייתי יודע שזה מה שהיה קורה", אמר, "אבל אם היית שואל אותי באלף פעמים אחרות, כן הייתי נותן סטירה כדי להעליב, כדי לגרום לשתוק. הייתי נותן לה עוד אלף סטירות".
"נתתי פליק והיא נפלה"
מכאן תיאר רון את השפעת המכה על רוז. "נתתי לה פליק והיא נפלה על המושב, אך לא ייחסתי לזה בכלל חשיבות", אמר. "נתתי לה את הסטירה כי בזמן שהיא השתוללה היא דפקה לעצמה את הראש בתקרה ולא רציתי להחזיר אותה לסבתא ויויאן עם מכות בראש. מספיק היא נדנדה לי שאני לא מפנק מספיק את הילדה".
רון סיפר כי המשיך בנסיעה כי לא ידע בשלב זה שרוז כבר לא בין החיים. "רק ראיתי את הרגליים שלה", אמר. "אני כל הזמן מדבר איתה: 'רוז, רוז, הכל בסדר? דברי'". לבסוף הוא עצר כדי לבדוק מה שלומה. "יצאתי מהאוטו וראיתי שהראש שלה דבוק לידית של הדלת", הוסיף. "אני נוגע בה והיא לא מגיבה. משכתי אותה, הרמתי אותה, אבל הראש שלה נשמט. היום אני מבין שנתתי לה סטירה אחת יותר מדי. היא התפרקה לי ביד".
את מעשיו מאותו רגע מתאר רון כתגובה לפחד שאחז בו. "נכנסתי להיסטריה, פחד, מורא גדול. לא נפגשתי אף פעם עם המוות אבל ידעתי שהיא גמורה", אמר הסב. "הבנתי שהיא מתה ואין מה לעשות איתה, ולכן הייתי בפאניקה".
הנוכחים באולם ניסו להבין איך מכאן הגיע להטביעה בירקון. "בלי לשים לב מצאתי את עצמי על כביש החוף", סיפר. "אני זוכר שנגמר הכביש ואני בירקון. הוצאתי את הילדה ואת התיק, הכנסתי אותה לתוך התיק, לא יודע לענות לעצמי למה. הלכתי לקבור את הפחד שלי, את אי היכולת להתמודד עם מוות. חשבתי על להצטרף אליה. הסתובבתי בירקון, לא יכולתי לחשוב בבהירות".
רון אמר כי לא הבין מדוע לקח כל כך הרבה זמן למצוא את גופתה של רוז בירקון. "הטריף אותי שלא מצאו את התיק", אמר. "אמרתי להם: 'תביאו צוללני קומנדו שימצאו את זה תוך 10 דקות'. רציתי שיהיה קבר".
הסב דחה את הטענה שפיזם שידלה אותו לרצח, כפי שטוענת התביעה. "שטויות במיץ עגבניות", אמר. "בטח לא מארי, שאינה מעוצבת בנפשה. היא בגיל של הילד שלי, היא כמו הבת שלי". כשעורך דינו שאל אותו אם אהב את נכדתו רוז, אמר: "אין אף אחד שאהב אותה יותר ממני".