הסופה העזה שפקדה אותנו והשלג שרשם שיאים בירושלים הצליחו להפתיע במידה מסוימת גם את החזאים הוותיקים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפיסבוק
ד"ר ברוך זיו, מומחה לאקלים ומטאורולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, קיבל בימים האחרונים לא מעט שאלות מאנשים שמנסים להבין איך יכול להיות שרק לפני שבועיים עוד לבשנו חולצות קצרות בת"א, ועכשיו נהגים תקועים שעות בשלגים עמוקים בירושלים.
"למדתי משהו", מודה ד"ר זיו. "למדתי כשהטמפרטורות ברום הגבוה (עד 5 ק"מ) ממש נמוכות, הן מבטיחות שהאוויר מעל הים לא יתחמם יותר מדי אפילו אם הים חם. הערבוב הזה שומר על טמפרטורות נמוכות".
לדברי ד"ר זיו, האוויר הקר עבר מעל הים זמן רב וספג יותר לחות, מה שהוביל להורדת כמויות גדולות במיוחד של משקעים. "האוויר הקר הגיע אלינו מצפון-מערב רוסיה ועשה דרך ארוכה עד אלינו. יש אגן של אוויר קר שמכסה את אזור הים התיכון ומבטיח שהטמפרטורות לא יעלו ומאפשר תנאים לירידת שלגים".
למרות התחושות שמדובר באירוע יוצא דופן, מזכיר ד"ר זיו כי גם בחורף הקודם נרשמה עלייה משמעותית בטמפרטורות בין דצמבר לינואר לפני המערכת החורפית המשמעותית אשתקד, ושאחריה שוב נמדדו אצלנו יותר מ-25 מעלות.
"אפשר להגיד שאנחנו 'נהנים' משני העולמות", הוא מסביר. "מבחינה גיאוגרפית אנחנו לא רחוקים מהמדבר של אפריקה, אבל גם לא ממזרח אירופה".
המדענים, מציין ד"ר זיו, מצביעים על מגמה של הקצנה: "כחלק מההתחממות הגלובלית יש מנגון שקשור בהתחזקות הרוחות בגובה רב וההתחזקות הזו עלולה להוליך להקצנה מהסוג הזה באזור הים התיכון. באופן כללי אנחנו מתייבשים ומתחממים, אבל בחודשי החורף העיקריים אנחנו מועדים יותר ויותר לאירועים כאלה ושוברים שיאים חדשים".
ישראל סוערת - הסיקור המלא:
מבצע חילוץ: "סופה נדירה בעוצמתה"