לפני כחודשיים, תושבי אחד הפרוורים המנומנים של דנבר בקולורדו התעוררו לקולות סירנות ניידות המשטרה, לאחר שהוריה של צעירה בת 19 דיווחו על היעדרות בתם. הצעירה, ללא כל עבר פלילי, נעלמה ממיטתה ללא כל הסבר לכך. עד מהרה כוחות שיטור מקומיים נפרסו ברחבי העיר יחד עם מתנדבים וכלבי גישוש בכדי לאסוף מידע בנוגע למקום הימצאה. בשעות הצהריים התקבלה בבית המשפחה ההודעה המרגיעה: "הבת שלכם מנמנמת בתחנת אוטובוס במרחק של כ-15 ק"מ מביתה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
למרות המסתוריות הגדולה שבמקרה, חקירתו הסתיימה במהרה. הממצאים העלו כי הצעירה, הסובלת מהפרעות שינה, פשוט קמה ממיטתה ויצאה למסע ברחבי העיר שהסתיים באותה תחנת אוטובוס מדוברת, הממוקמת בסמוך לחנות נוחות בלב העיר.
סיפורה של המשפחה האמריקנית נשמע אולי מוזר, אך עבור ישראלים רבים הפרעות שינה הן חלק מהשגרה. לא מדובר בחוסר יכולת להירדם או אפילו בנדודי שינה, אלא בתופעות קשות שעלולות במקרים מסוימים ונדירים להסתיים במוות. "ישנם אנשים שסובלים מסוגים שונים של הפרעות אך הן לא תמיד מטופלות", מסביר ד"ר לאונרדו פוקס, רופא בכיר במכון הריאות ובמעבדת השינה בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה. "חוסר המודעות והקושי בזיהוי התסמינים מביאים לכך שמי שסובל מהתופעה נבדק בשלב מאוד מאוחר אחרי שנגרמים נזקים".
שנת החלום שהופכת לסיוט: "אלימות מתוך שינה"
עבור מרביתנו, השינה מהווה חלק מאוד מסויים ביממה, החל מכניסתנו למיטה החמה ועד לרגע שבו אנו נאלצים להתעורר - לעתים באכזריות - ליום חדש וגדוש בפעילות. החוקרים לעומת זאת, מחלקים את השינה שלנו למספר שלבים, כשההבחנה העיקרית בין שנת ה-REM, המוכרת כ"שנת חלום", לבין השלבים "שאינם REM". ד"ר פוקס מסביר כי בשלב ה-REM, מתרחשת מבלי שנרגיש תנועה מהירה של העיניים, שאר השרירים הופכים רפויים, ולמעשה - אנחנו מתחילים לחלום.
בזמן שמרבית האוכלוסיה שוקעת בחלומות בשלב הזה, כחצי אחוז ממנה (בישראל) סובלים מהפרעות קשות. "מי שסובל מההפרעות הללו לא מגיע להרפייה של השרירים, מה שאומר שהם מגיבים באופן ישיר לחלומות", מסביר ד"ר פוקס. "משמעות הדבר היא שהם 'חיים את החלום'. ואם החלום הוא אלים, אזי מי שסובל מהתופעה עלול להכות מי שנמצא לידו".
"לפני זמן מה, התייעצו איתנו בקליניקה בנוגע לאדם העובד בכוחות הביטחון", שחזר ד"ר פוקס. "הוא נחשב לאדם מוערך בשל תרומתו לביטחון המדינה. אלא שלימים התברר כי באמצע הלילה הוא נהג להכות את בת זוגו תוך כדי שינה בזמן שחלם. הבאנו אותו למעבדה לבדיקת שינה ואז התברר שבזמן 'שנת החלום' שלו שריריו היו עירניים לחלוטין, כך שלמעשה החלום האלים שלו - הפך למציאות". המקרה של איש כוחות הביטחון, הסתיים בסופו של דבר מבלי שאף אחד ייפגע. לטענת ד"ר פוקס, עיקר הטיפול במצב שכזה הוא מניעתי-התנהגותי. מהרגע שבו אובחנה הבעיה, הועברו הנחיות לבת הזוג ולממונים במערכת הביטחון, לפיהן על האיש לנעול את נשקו ולהשאיר את המפתחות במקום שאינו ידוע לו. כמו כן, הוא נדרש לישון בחדר נעול בכדי שלא יגרום נזק לו ולסובבים.
הפרעות מסוג זה, המכונות גם כ"הפרעות התנהגותיות של שנת החלום", אין גורם מובהק, אך לטענת ד"ר פוקס, חשיבות האבחון שלהן גבוהה לאין שיעור. "בהתחלה זה נשמע מאוד מצחיק, אבל צריך לחשוב מה היה קורה אם כלי הנשק של החולה היה מגיע לידיו תוך כדי שינה", תהה. הוא אף ציין כי הנטייה לחלומות אלימים המתפרצים במסגרת התופעה, נפוצה בעיקר אצל גברים, אולם לא ידועה הסיבה לכך.
להתעורר ולהמשיך לישון
שאר ההפרעות שאותן מנה ד"ר פוקס, מתרחשות בשלבים אחרים של השינה. סליפ פארליזיס למשל, היא למעשה המצב ההפוך לזה שתואר כאן קודם, ממנו סובלים 6% מהאוכלוסייה. "התופעה הזו מתרחשת אחרי שכבר מסיימים את שנת החלום", הסביר ד"ר פוקס. "מי שסובל ממנה, למעשה התעורר אבל למרות זאת הוא לא מצליח להזיז את איבריו משום ששריריו רפויים. כך, האדם מצליח לשמוע את המתרחש סביבו, אך לא מצליח לפקוח את העיניים או לזוז. המצב הזה גורם לאדם לחרדות ולמצבי לחץ קשים, מאחר והוא חושב שהוא נמצא במצוקה או אפילו על סף מוות ואף אחד לא מסייע לו. רק אחר כך הוא מצליח לשתף את הסובבים בתופעה שחווה".
תופעה נוספת שעליה דיבר ד"ר פוקס היא קטפלקסיה: רפיון שרירים פתאומי, כמו זה המתרחש בשנת החלום, הגורם לעילפון פתאומי. הדבר מתרחש כשהסובל מהתופעה מתרגש או נמצא תחת לחץ נפשי. "באחד המקרים פגשתי באדם במסיבת יום ההולדת שלו", שחזר. "לפתע הוא פשוט התעלף, ותוך מספר דקות חזר לעצמו כאילו כלום לא קרה. כולם היו בטוחים שהוא צוחק, אבל אז זה קרה עוד כמה פעמים. רק אחר כך התברר שמדובר בקטפלקסיה. כמו שאר הפרעות השינה, גם כאן קשה לאבחן משום שנוטים לייחס את הדבר לגורמים פסיכאטריים או שפשוט חושבים שהאיש סתם מבלף".
כשם שהן עומדות בפני עצמן, קטפלקסיה וסליפ פארליזיס עשויות לשמש כתסמינים לתסמונת גדולה יותר: נרקולפסיה, המכונה בעברית - נרדמוּת. מדובר בהפרעה הנגרמת בדרך כלל בשל חוסר יכולת של המוח לווסת את מחזורי השינה והערות. אדם שסובל ממנה, עלול לחוות התקפי עייפות במהלך היום ולהירדם בפתאומיות. הדבר עשוי להיות מלווה גם בהזיות בשל הימצאות במעבר שבין ערות לשינה. אם ההפרעה מופיעה ללא הקטפלקסיה והסליפ פארליזיס - אבחונה הופך לקשה ביותר.
"הנרקולפסיה מופיעה בישראל בשכיחות של 25 חולים על כל מאה אלף בני אדם" הסביר ד"ר פוקס. "בדרך כלל מדובר בבעיה של חוסר יכולת לטפל במרכז הערות. התופעה הזו מתחילה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, כך שלמעשה אנשים חושדים שמדובר בתסמיני עייפות של בני נוער. להוסיף לכך את העובדה שלא כל התסמינים מופיעים בבת אחת אלא באופן הדרגתי, כך שעד שמאבחנים את התסמונת הזו לוקח 12 שנים".
"קללת אונדין": להירדם ולמות
הפרעה נדירה אחרת המוכרת בעולם הרפואה מוכרת בשם האקזוטי "קללת אונדין". מדובר בתסמונת של דום נשימה, הנגרמת לרוב בעקבות טראומה או פגיעה מוחית או במרכז הנשימתי. מקור שמה, הוא באגדה עתיקה באירופה, שבמרכזה בתולת ים המחליטה לקחת את נשימתו של מאהבה, לאחר שזה בגד בה.
לדברי פוקס, המשמעות העולה מכך היא שהסובלים מהתופעה מפסיקים לנשום תוך כדי השינה. "המחלה הזו קטלנית למדי", הבהיר. "עבור האנשים שסובלים ממנה, השינה הופכת לפרויקט של ממש. חולה שנרדם בסיטואציות שונות כמו באמצע נסיעה באוטובוס למשל, עלול להיחנק תוך כדי. לכן, לאנשים האלה אסור להמשיך לנשום בזמן השינה לבד. הטיפול במצב כזה הוא פעולה כירורגית לצד התחברות מדי לילה למכונת הנשמה - כי החולה לא יצליח לנשום בעצמו. במקרה הזה, האבחון מציל חיים".
לאכול תוך כדי שינה
לצד ההפרעות הנדירות שנמנו כאן, אי אפשר שלא להזכיר את המוכרת מכולן. סהרוריות, או בשלמה הלועזי סרמבוליזם, היא תופעה שנפוצה בקרב 2%-10% מהילדים והמתבגרים, אולם גם מבוגרים סובלים ממנה. הסימפטומים מתרחשים אף בשלבים שמחוץ לשנת החלום, לרוב בשליש הראשון של הלילה, כשהשינה עמוקה. הסובלים ממנה נוטים לבצע פעולות שונות ומגוונות כמו הליכה למרחקים, לשבת, לאכול, לשתות ואפילו לפקוח את העיניים - ולבסוף לשוב למיטה כאילו כלום לא קרה. יחד עם זאת, התופעה אינה מלווה בתקריות אלימות.
"מי שסובל מכך לעולם לא יזכור את מה שהתרחש בלילה", ציין ד"ר פוקס. "באחד המקרים, טיפלנו באישה שסבלה מעודף משקל. היא טענה שהיא נמצאת תחת משטר 'דיאטה' קפדני במשך היום, אך לא הבינה מדוע היא אינה יורדת במשקל. רק לאחר מכן, קרוב משפחתה שישן בביתה סיפר כי מדי לילה, היא היתה מתעוררת מבלי להרגיש וצועדת היישר אל המקרר, כשבבוקר לא זכרה מכך דבר".
קשה מאוד למצוא מהם הגורמים המדויקים הגורמים לכל אחת מהפרעות השינה ולכן הטיפול בהן שונה זו מזו. כך למשל, בהפרעות הנוגעות לשנת החלום, הטיפול הוא לרוב התנהגותי, בעוד שב"קללת אונדין" נדרשת התערבות כירורגית. ולמרות ד"ר פוקס מציין, כי שמירה על מה שמכונה "היגיינת שינה" עלול לשפר את המצב.
"לא מדובר על היגיינה במובן של 'מקלחת לפני הכניסה למיטה'", הבהיר פוקס. "המושג הזה מתייחס בעיקר לאופן שבו אנו מתנהלים אל מול מחזורי השינה שלנו, והוא נוגע גם לאלו שאינם סובלים מהפרעות כאלה ואחרות. משמעות הדבר היא לישון ולקום בשעות מסודרות וקבועות, לא לאכול ארוחות גדולות לפני השינה ולא לשתות משקאות מעוררים או משקאות אנרגיה. כמו כן כדאי לא לבצע פעולות שעלולות להסיח את הדעת לקראת השינה, ולישון בסביבה חשוכה, נטולת גירוריים ונעימה. אלו הרגלים קטנים שיכולים לשפר את איכות השינה ומסייעים לכל אחד. במקרה של סהרוריות - הם אפילו יכולים לסייע בהעלמת התופעה באופן מוחלט". כמו כן הוסיף ד"ר פוקס כי אם עולה חשש להפרעת שינה כלשהי, אסור להשתהות וללכת להיבדק: "אין סיבה להתבייש. פשוט להגיע לאחת ממעבדות השינה ברחבי הארץ ולאבחן את הבעיה. יש דרכים לסייע ברוב המקרים וחשוב מאוד להיות מודעים לנושא".