עבאס אל-סייד מטול-כרם, משכיל, מהנדס ומבוקש בכיר, ישב מול חוקריו בשב"כ. הוא נחשב לנחקר קשוח: במשך 60 ימים ישב מול טובי אנשי השב"כ ושתק. הוא סירב להודות שהוא פעיל חמאס וניסה לדבר רק באנגלית. חוקרי השב"כ התעקשו לדבר בערבית בלבד. הוא לא נשבר, ואחרי חודשיים במעצר בית המשפט הצבאי החליט שלא להאריך את מעצרו. בשב"כ נאלצו לסדר לו מעצר מנהלי של שנה. מיד אחרי ששוחרר תכנן והוציא לפועל את הפיגוע במלון פארק בנתניה, בימים האלה לפני 20 שנה.
- הרגע שבו ישראל הסירה את הכפפות - ושינתה את הכללים: מה נשתנה מאז? פרויקט מיוחד
- תמונת הפסד: הפלסטינים הלכו בעיניים פקוחות למלחמה - והיום הם מתחרטים | אוהד חמו
מבצע "חומת מגן" החל לאחר תקופה של פיגועים קשים, שבשיאם הפיגוע במלון פארק - הקש ששבר את גב הגמל. עד אז התנהלה ישראל, ובעיקרה שב"כ, כמי שמהלכים על ביצים. בזהירות, כדי לפגוע במרקם העדין של שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיני. לאחר הסכמי אוסלו, כינס ראש השב"כ דאז, יעקב פרי, את אנשיו ואמר להם: "עליכם להחליף דיסקט ולראות בפלסטינים עמית ולא יריב".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
מבצע "חומת מגן" הוריד משמעותית את פיגועי ההתאבדות, בצה"ל ובשב"כ הצליחו "לפצח'' את השיטה. פיגועי ההתאבדות היוו נשק אסטרטגי בעיני הפלסטינים וסיכול שלהם הייתה פגיעה משמעותית ביכולות הצבאיות הפלסטיניות, ומכאן גם בקלפי המיקוח שלהם מול ישראל. עצם ''הורדת הכפפות'' על ידי ישראל יצרה סוג של חיזוק כושר מול הפלסטינים, שנבהלו מעוצמת התגובה של מערכת הביטחון. זו הייתה תגובה שלא ציפו לה.
מתחת לפני השטח נמשך שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיני בפרופיל נמוך, מכיוון שזה היה עדיין אינטרס משותף. עם זאת, התהליך החליש את הרשות הפלסטינית, ולוואקום שנוצר נכנסו באופן טבעי הארגונים המתנגדים, חמאס והג'יהאד האסלאמי. חמאס התחזק גם בקרב הציבור הפלסטיני והגיע למעמד שווה כמעט לזה של הרשות.
פתיחת המבצע והצלחתו הייתה צומת קריטי ביחסי ישראל והפלסטינים, אירוע שלמעשה כמעט החזיר את שני הצדדים ל-1993, לעידן שלפני הסכם אוסלו וכינון הרשות. שני הצדדים הביטו באירוע הזה אל התהום והחליטו שלא לצלול אליה. הסיבה המרכזית שעד היום - 20 שנה אחרי - לא פרצה אינתיפאדה שלישית ולא חלה התפוצצות ביחסים בין ישראל לפלסטינים, למרות אין-ספור משברים בין הצדדים, נטועה עמוק בזיכרון המבצע ותוצאותיו.
עידן אבו-מאזן הוא עידן של תיאום. התיאום האזרחי והביטחוני הוא לא "עשיית טובה" לישראל אלא יסוד קיומי מרכזי מבחינת הרשות הפלסטינית. האינתיפאדה השנייה מגלמת הצלחה אסטרטגית של חמאס לדרדר את המערכת לכיוון הסלמה, שהייתה אמורה להיות ההזדמנות שלו להביא לקריסת הרשות הפלסטינית ואחר כך להשתלט על אזור יהודה ושומרון. בסופו של דבר הם הצליחו בכך רק בעזה.
כך, 20 שנים אחרי, אותו איום לא חלף אלא נשמר - וממשיך להוות מניע מרכזי של הרשות הפלסטינית לשמור על התיאום ולהימנע מהרפתקאות.
המתיחות ביהודה ושומרון - סיקור נרחב:
- חג בצל מתיחות ביטחונית: סגר כללי יוטל על יהודה ושומרון
- חברו של הישראלי שניצל מלינץ' ליד בית לחם: "זרקו לעברו אבנים והכו אותו – הוא נמלט"
- חילופי אש בין צה"ל לפלסטינים בטול כרם; חמאס מאיים: "האינתיפאדה לא תיעצר"
- סוכל פיגוע גדול בירושלים בערב החג, 6 מחבלים נעצרו
- הפלגים הפלסטינים בעזה סיכמו על היערכות להסלמה
- קומנדו בערים, מצוד בשטחים אחרי החמושים: כך מערכת הביטחון תמנע פיגוע בחג
- "לחנוק" את ג'נין, לנעול את קו התפר: המאמץ המשולש נגד גל הטרור
- לאחר שהושחת: קבר יוסף שופץ לאור יום במבצע מורכב
- הדילמה של מערכת הביטחון והחשש: סגר יצית את השטח
- צה"ל מתגבר כוחות בקו התפר, בר-לב: "לא נהסס לצאת למבצעים נרחבים יותר"
- לפי מגורים, מספר הילדים וכמה שנים בכלא: כך מקבלים מחבלים כסף מהרשות הפלסטינית
- בסמטאות ג'נין, בנשקים שלופים: המבצע בג'נין מעיני הלוחמים