כמו בחיים עצמם, גם בפוליטיקה לא תמיד הטוב ביותר מנצח. לפעמים יש על המגרש כמה שחקנים מוכשרים ומי שינצח הוא מי שרוצה יותר, מי שמוכן ללכת רחוק יותר. לאורך השנים נתניהו היה זה שרצה יותר מכולם. הוא הבטיח הבטחות שאיש לא היה מעלה בדעתו, הסתער על השטח והיה מוכן לרדת נמוך, נמוך מאוד.
גם בקרב על החוק שימנע ממנו לחזור ללשכת ראש הממשלה ינצח מי שרוצה את זה יותר. שר המשפטים גדעון סער רואה בחוק הזה את ההצדקה לקיום הממשלה. הוא חושב שקואליציה עם רע"ם וימינה, מרצ וליברמן, נועדה רק למטרה אחת - לעצור את הטירוף שהשתולל במדינה בשנתיים האחרונות. בשביל זה, לתפיסתו, שווה לשלם את המחיר ולהתגבר על המחלוקות.
סער גם לא מתרגש מהביקורת על החוק, והסקרים מראים לו שהציבור ברובו מאחוריו (63%) וגם בימין המהלך זוכה לתמיכה (49% לעומת 31% שמתנגדים). שקד, לעומת זאת, מתנגדת לחוק, אך עדיין לא החליטה אם להטיל עליו את כל כובד משקלה. שקד מתנגדת מבחינה אידיאולוגית: היא חושבת שאסור לתת כל כך הרבה כוח בידי היועץ המשפטי לממשלה, אבל גם מבחינה פוליטית. היא מבינה שזה גט כריתות לימין.
ואיפה בנט? בעבר כתב בפייסבוק שכתב אישום נגד ראש ממשלה מהימין הוא מכה לכל מחנה הימין: "ייתכן שהגיע הזמן להחלפת נתניהו וייתכן שלא, אבל גם אם כן, היא צריכה להיות דרך פתק הבוחר ולא כתב אישום". הוא גם הזהיר כי אם מערכת המשפט "תפיל" לדבריו את נתניהו, "מנהיג ימין שיבוא אחריו יהיה מסורס ומפוחד מהתקשורת וממערכת המשפט". אבל זה היה לפני שנתיים, לפני שבנט נהיה תלוי בסער למימוש השנתיים שלו בראשות הממשלה.
חשוב להבהיר: מבחינת ההסכמים היבשים לגדעון סער אין קייס. ראשית, ההסכם בינו לבין בנט מדבר על חוק להגבלת קדנציות ועל חוק צינון. אין בו אף מילה על החוק למניעת כהונה של ראש ממשלה עם כתב אישום. מדובר בחוקים שונים לגמרי. בנוסף, סוכם בין הצדדים כשההסכם היחיד שיחייב את כולם יהיה זה שנחתם בין לפיד לבנט. הישראבלוף שהיה ערב חתימת ההסכמים הקואליציוניים חוזר עכשיו לסער כמו בומרנג.
סער אף הודה בריאיון למהדורה: "למען ההגינות, בנט לא התחייב מה יהיה בשלבים יותר מאוחרים בחוק". כעת הוא זקוק לרצון הטוב של שקד ובנט, אבל הוא לא לבד. גם ליברמן, גנץ, לפיד, העבודה ומרצ רואות בחוק הזה קיום הבטחה בסיסית לבוחר. את רע"ם, מעריכים בקואליציה, אפשר "לקנות".
אבל הוויכוח המרכזי בקואליציה הוא סביב התבונה הפוליטית בחוק. גם אם הוא נחוץ וצודק, בקואליציה חוששים שהחוק ימוסס את הדבק של הממשלה - בנימין נתניהו. לשיטתם, דווקא החוק הזה מחזיר לנתניהו את הצבע ללחיים, ומאפשר לו לגייס תומכים. את סער זה לא מעניין: הוא לא מוכן לקחת סיכון שנתניהו יחזור לשלטון אפילו ליום אחד, והוא יהיה מוכן ללכת רחוק מאוד כדי להבטיח את זה.
לקריאה נוספת:
היועמ"ש בתגובה ראשונה: "החוק לא פרסונלי", סער: לא נבהל ממתקפות פרועות
נתניהו: החזרה לשלטון יכולה לקחת גם 3 וחצי שנים
בימינה מנסים להשתיק את הביקורת על "חוק נתניהו"