היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס היום (חמישי) בפעם הראשונה להצעת החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער, שנועדה למנוע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, המכונה "חוק נתניהו". מנדלבליט נאם בכנס באוניברסיטת תל אביב בנושא "אתיקה של נבחרי ציבור", במלאת שנתיים לפטירת נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל.
מנדלבליט דחה את הטענות שעלו כי מדובר בהצעת חוק אישית ולא לגיטימית. "בימים האחרונים הגיש שר המשפטים הצעה לתיקון לחוק היסוד, לפיה מי שתלוי נגדו כתב אישום חמור לא יוכל להרכיב ממשלה", אמר. "לפי העולה מהצעת החוק, התיקון אינו פרסונלי אלא כללי, וצופה פני עתיד. זאת, תוך הטלת סייגים ומנגנוני בקרה וביקורת מתאימים, בשים לב לעקרונות משטריים חשובים אחרים החלים במדינה דמוקרטית".
מנדלבליט הוסיף כי "אני סבור כי התיקון המוצע לחוק היסוד אינו יוצר יש מאין, במובן זה שהוא הולך עקב בצד אגודל בתלם החקיקה ופסיקת בית המשפט העליון בכלל, ופסיקתו של הנשיא שמגר בפרט, העוסקת בכשירות לכהונה ציבורית. מצוותו של הנשיא שמגר - הן בפסקי דינו והן בכתיבתו האקדמית, היא שעלינו לעשות כל שלאל ידנו להגן על הפעלת הכוח השלטוני בהגינות. לחזק את עיקרון הנאמנות הציבורית".
"החוק המוצע מבקש לילך בדרך זו ולהתאים את המצב המשפטי החל על כשירות נבחרי ציבור אחרים, גם ביחס לכשירות לכהן כראש ממשלה", סיכם מנדלבליט. "יש בו לוודא כי הממלכתיות תגבר על כל אינטרס אישי".
בליכוד הגיבו: "החוק האירני של גדעון סער נועד לשלול ממיליוני מצביעי ימין את חופש הבחירה שלהם בעד מועמד שהם רוצים ברוב עצום כראש ממשלה. החוק האירני של סער, שלא עובר את אחוז החסימה, אינו רק פרסונלי אלא גם אנטי-דמוקרטי וחסר תקדים בדמוקרטיות בעולם. כל תכליתו היא לאפשר לבנט וסער שגנבו את הבחירות האחרונות לגנוב גם את הבחירות הבאות. הם אפילו לא טורחים להחיל אותו רק על מקרים חדשים. פרסונלי ועוד איך ורמיסת הדמוקרטיה מהמקפצה".
סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער התגונן ואמר בכנס כי "אנחנו נמצאים בצומת חשובה, בו יש לצקת אפשרות לקבוע נורמות יסודיות שבעבר היו בגדר המובן מאליו. על יסוד הניסיון אני משוכנע שהימנעות מכך עלולה להוביל את ישראל בעתיד הקרוב או הרחוק למקומות מסוכנים מאוד, שעלולים לרסק את היסודות הממלכתיים והמשטריים שלנו. לכן איני נבהל מהמתקפות הפרועות ובכוונתי להמשיך ולמלא את תפקידי לטובת המדינה, כפי שאני רואה אותה".
האם החוק יעבור?
החוק אומנם הוגש, אך הוא לא כלול בהסכם הקואליציוני שמחייב את כל השותפות הפוליטיות כמו חוק הצינון. כלומר במצב הנתון לכל סיעה יש אפשרות להחיל וטו על חקיקת חוקי יסוד. בינתיים, מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס הודיעה כי היא לא ששה לתמוך בחוק, אולם כנראה שהצעד נועד רק לצורכי משא ומתן במסגרת הקואליציה.
המתנגדת היחידה בקואליציה היא שרת הפנים איילת שקד. סיעת ימינה אמורה להתכנס אחרי התקציב, אולם ראש הממשלה בנט שותק. במשך השנים הוא יצא נגד חקיקה מהסוג הזה המאפיינת לדבריו את "שלטון הפקידים", וכבר טען כי אם ראש ממשלה ימני יסיים את תפקידו בגלל כתב אישום – זה הסוף של שלטון הימין. השאלה כמובן מה תהיה התוצאה של כיפופי הידיים.