תגובות (81 תגובות ב-71 דיונים)
71. גם אני נאלצתי ללדת בחודש שביעי
הריון של תאומות, אחת נפטרה בפגיה בגיל 4 חודשים, בתי השניה עם שיתוק מוחין. אני זוכרת את הרגע שבו הרופא בישר לי שלילדה יש שיתוק מוחין, השמים נפלו עלי, יצאתי מהחדר סהרורית וכל מה שראיתי זה את הבת שלי על כסא גלגלים. אף אחד לא אמר לי מה הנזק, נחכה וניראה. דבר אחד ידעתי הילדה שלי תהיה במסלול חיים רגיל, לגרום לה להיות ילדה שמחה ומאושרת ובלי הנחות. בגיל חצי שנה כל הסימנים היו ברורים טונוס שרירים מוגבר 4 גפיים. מאותו רגע לא עבדתי (אם יחדינית), הקדשתי לטיפולים במשך שנתיים רצתי מרופא לרופא ושום מילה טובה תמיד יצאתי עם דמעות. כל המאמצים שלי והטיפולים הפרטיים, הייתי עדיין חדורת אמונה בילדה. בגיל שנתיים נכנסה לגן שיקומי והילדה התחילה לפרוח, בגיל שלוש וחצי התחילה לדבר וכבר אין ספק הילדה נבונה, פיקחית. הולכת כמה צעדים בהליכון ותיעזר במרחקים ארוכים בכסא ממונע ואתה צודק כסא גלגלים זה לא סוף העולם כפי שחשבתי 5 שנים קודם. הילדה עשירה בחויות ילדות ועם שמחת חיים יותר מהרבה ילדים "רגילים".
היא תהיה בחינוך רגיל ואתה כל כך צודק עד כמה אני צריכה להיות יצירתית עבורה כדי שלא תהיה לבד בהפסקות. ריגשת אותי וקבל חיבוק ענק ממני. יישר כוח והרבה בריאות
20/01/14 | 10:10
70. שיתוק מוחין
25/06/11 | 17:16
אשמח לתגובה
כל הכבוד על התעוזה והנחישות, כמו כן אשמח ליצור אתך קשר.
25/06/11 | 20:33
69. בתור אחת שעובדת עם CP -כל הכבוד!
אני קוראת מה שכתבת ובאמת שאני מתמלאת דמעות.
אני בטוחה שאתה נותן תקווה להמון המון אנשים בארץ,בין אם החינוך הרגיל ובים אם החינוך המיוחד..אשריך!
01/05/11 | 21:33
68. זה הכל רק בראש שלנו
אתה ההוכחה הניצחת שהכל מתחיל ונמצא אצלנו בראש. לא ברגליים ובידיים ורק משם מגיעה המודעות להתגברות על כל החסמים שלנו. עלה והצלח!!!
16/04/11 | 16:27
67. חבר יקר- אני גאה בך...
גיל, אדם מופלא וכשרוני, רגשת אותי עד דמעות ובאופן אישי אני שמחה מאוד לקרוא כל מילה שאתה כותב...אתה יודע את זה! תתחדש על הטור...תמיד קנאתי בך על יכולת הכתיבה שלך...
בהצלחה ועם המון אהבה, אורית (כן, כן...אני)
15/04/11 | 20:17
66. גיל - כל הכבוד, מרגש מאוד !!!
13/04/11 | 13:29
65. אם הייתי בן יהודה...
גיל היי!
כתבת טור מקסים ונהנתי לקרוא את הכתיבה שלך. עם זאת יש לי הערה בנושא השם - אני לא מסכימה איתך. לדעתי, הטור שלך הרבה יותר יעיל מכל שינוי שם.
אני הגעתי לטור מפורום בתפוז, גם שם התפתח דיון על נושא זה וגם תוכל לקרוא את תגובתי.
(מקווה שהקישור יעבוד)
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=484
חג פסח שמח!
12/04/11 | 12:59
64. טור נפלא
היכולת שלך למצוא אנלוגיות נכונות ומדוייקות שיגרמו גם למי שהכי רחוק בנפשו מהנושא, להבין במה מדובר ואולי אפילו להרגיש קצת ביחד איתך את מה שאתה מנסה להעביר, זה דבר מדהים. כל הכבוד!
12/04/11 | 10:46
63. גאה בך!!! מרגש ומרומם..
גיל יקר,
אני כ"כ גאה בך!! נהנת מאוד לקרוא את שכתבת- ומי כמוני מסכימה.
המשך בדרך, בבטחה ובראש מורם- כמו שמגיע לך.
אוהבת ומעריכה עד מאוד!
יעל
11/04/11 | 22:09
62. :)
הי : ) קיבלתי ממך כמה משפטים חזקים.. תודה... והמשך חיים נפלאים
11/04/11 | 12:09
61. כל הכבוד!!!
היי גיל, דבר ראשו כמו שכולם אומרים אתה רושם מרגש מאוד.
אבל אני בהחלט יכולה להזדהות איתך, אחי הגדול גם הוא סובל משיתוק מוחין. בהחלט שם נוראי, במיוחד שהאנשים שאני מכירה סביבי עם שיתוק מוחין הם אנשים חכמים, מצחיקים ואנשי שיחה מדהימים.
אתה כותב מדהים ומרגש ויותר מכל אני מלאת הערכה על ההשתלבות בחברה. בחברה מנוכרת כמו שלנו זהו בהחלט הישג אדיר!!
כל הכבוד. אני ממש גאה בך, וגם באחי :)
ואני לא יודעת מה הסטטוס שלך אבל אני יכולה לספר בגאווה שאחי התחתן למרות המגבלות ולמרות כל החששות של הסביבה ומנהל חיי משפחה מלאים ותקינים!!
מאחלת לך כל טוב וכולי תקווה שבעזרת הכתיבה שלך אנשים יפתחו ויקבלו את האחר.
יעל
10/04/11 | 23:56
תודה רבה
ריגשתי אותי מאוד
באמת
11/04/11 | 20:11
זה הדדי
מחכה לעוד טורים ממך :)
12/04/11 | 00:14
כבר עלה טור חדש
את מוזמנת...
12/04/11 | 08:43
60. תבורך איש יקר
התמודדותך מעוררת הערכה וכבוד
10/04/11 | 23:33
59. שלא תפסיק לחייך
גילי!! אתה מוכשר ומקסים תמשיך להצליח ולעשות את מה שאתה כל כך אוהב
09/04/11 | 20:51
58. גיל מרגש עד דמעות, מה שמוכיח שהכול תלוי בחשיבה !
08/04/11 | 20:41
57. גיל
אני סטודנטית לעבודה סוציאלית,רציתי רק שתדע שאת הסיפור שלך אנחנו החלטנו להקריא מול פרוויקט לבתי ספר במסגרת פרוייקט נגישות לקהילה. אשריך, אדם אמיץ, חכם. פשוט מחמם את הלב. תודה רבה על השיתוף.
06/04/11 | 22:36
תודה אתי,העונג כולו שלי. ממש בקרוב יעלה טור נוסף
07/04/11 | 09:35
56. נראה לי שמן הראוי שמאקו ישימו את הטור באתר המקורי, ובנוסף ישימו קישור לכתבה גם פה במאקו לנד
05/04/11 | 15:19
55. מדהים
כל הכבוד
05/04/11 | 12:35
54. למה זה במקולנד זה נראה לכם בדיחה??
למה זה במקולנד זה נראה לכם בדיחה?
05/04/11 | 09:55
אולי בגלל שזה מיועד לילדים
05/04/11 | 10:32
זה טור שמיועד לילדים
מקולנד זה לא רק בדיחות... זה טור שמדבר על קבלה של השונה וזה מאוד חשוב להסביר לילדים
05/04/11 | 11:02
53. אנחנו שכנים
כל הכבוד לך אני גאה בך מאוד תמשיך להיות כמו שאתה מדהים !!!
05/04/11 | 09:43
52. כל הכבוד
איזה כיף לך שאתה מצליח לבטא את רגשותיך דרך הכתיבה- זה בטח משחרר
בהצלחה עם המדור- אני בהחלט אעקוב
05/04/11 | 08:02
51. גיל!
תודה =]
05/04/11 | 02:56
50. סופסוף משהו מרגש באמת, מהחיים
כל הכבוד גילי! אני כבר מחכה לטור הבא ומי ייתן וקהל הקוראים שלך רק יגדל!
בהצלחה!
05/04/11 | 01:40
49. אוהבת אנשים שעושים טוב בעולם
כמוך
05/04/11 | 00:29
48. תגובה
כל הכבוד!!!!!!!!!!!!! תמשיך לכתוב! כולנו איתך וגאים בך!
04/04/11 | 23:33
47. מדהים!!
ריגשת ברמות ואני לא יכולה לחכות לטורים הבאים שלך...דש לאסי ;)
04/04/11 | 23:26
46. גילי יקר
ראיתי אותך הרבה במסדרונות קשת. תמיד לא ידעתי איך לגשת. כל כך מרגש אותי לקרוא ורציתי להגיד שנעים להכיר.
04/04/11 | 23:23
45. שיהיה בהצלחה עם הטור....
04/04/11 | 23:15
44. יאלללה ברנר גבעתיים!
04/04/11 | 22:48
43. כל הכבוד גיל אין עליך!!!
גיל אתה פשוט מדהים,
הכרתי אותך לפני הרבה שנים במסגרת פעילות של בית הגלגלים בהרצליה,
היית ונשארת בחור חכם ורגיש עם ראייה אופטימית ומפוכחת.
בהחלט מצפה לקרוא עוד טורים שלך.
04/04/11 | 22:46
42. גיל , בבקשה תענה לי
הרשה לי דבר ראשון להחמיא לך על החוזק שלך והאומץ שלך ,
אני בחורה בת 28 שחולה בדיכאון כבר מילדות , הערצתי היא לכל אדם שנתקל כך בקשיים ומהמורות ומסוגל לדלג מהם בקלילות ,גם אם זה עם כיסא גלגלים ,
הקושי שלי הוא שהנכים במשפחתי הם דווקא הורי , במקרה של אימי זה גם סוג של אלצהיימר שהתחיל עוד שהייתי נערה , ולא ניתן לנהל איתה שיחה , הכאב שלי עמוק
מה החשיבה שלך גיל ?
מה אתה אומר לעצמך בבוקר ?
מה אוכל להגיד לעצמי על מנת לחיות שוב ?
04/04/11 | 22:43
הטור הבא מוקדש לך
07/04/11 | 09:41
41. היי גיל תתחדש על הטור אתה וכולם מוזמנים
ב"ה
לבקר ולכתוב אצלנו בפורום שיתוק מוחין בתפוז
בקשר ל CP או סתם להנות
חודש טוב
ענבל
04/04/11 | 22:17
40. כתוב בכישרון רב
04/04/11 | 22:13
39. גיל אתה מקסים!!!
פשוט מהמם!!!! אין עליך, גבר! אוהבים אותך!
04/04/11 | 22:06
38. שאלה
אתה נשוי?
04/04/11 | 22:00
37. מקסים! ההוכחה לכך שמגבלה פיזית לא פוגמת בשכל הישר
גיל היקר, כל הכבוד לך!
ברצוני לחזק את ידיך ולהביע את תמיכתי.
הטור מקסים ומרגש, ומוכיח שאפשר לחיות גם עם מגבלות.
אני מקווה שהכתיבה תחזק הן אותך והן את בעלי המוגבלויות שיוכלו לשאוב מהאופטימיות המדהימה שלך.
מאחלת לך רק טוב ושיהיו לך את כל הסיבות לשמור על המוטיבציה והכוח להמשיך כפי שאתה מתנהל כעת. בהצלחה!
04/04/11 | 21:59
36. מדהים
ממש מקור השראה
04/04/11 | 21:56
35. אתה פשוט גדול מהחיים !
04/04/11 | 21:41
34. מחכה כבר לקרוא עוד
04/04/11 | 21:36
33. חומר למחשבה !!!
אתה איש חזק שעושה בית ספר לאנשים כמונו החלשים ,אלה שמפחדים לפסוע לבד היכן שחשוך ולא ברור לאן ??? .
אני יכולה להגיד שלאחר שקראתי את הכתבה שלך זה משאיר אותי פעורת פה ובוחנת לב וכליות של עצמי !!!
מה אני עושה לעצמי ? למה אני לא מצליחה להערים את עצמי ? יש לי הכל בחיים עכשיו מה בדיוק תוקע אותי ?
מה שכן כרגע דיי ברור לי שזה הזמן להעיז ולפסוע קדימה בחיים ולא לחכות שמישהו אם בכלל יניע אותי !!!
חברה חומר למחשבה
שלכם וייולטה
04/04/11 | 21:31
32. הלוואי שלכולם הייתה את החשיבה שלך והגישה שלך !
באמת , לפי מה שקראתי, בן אדם מדהים.
אני אמשיך לקרוא את הטורים !
בהצלחה בהמשך במאקווווו :)
04/04/11 | 21:24
31. איש ענק...
ועל כך נאמר "איזהו עשיר? השמח בחלקו"
התרגשתי לקרוא את הטור שלך, ולראות איך אתה מסתכל על החצי המלא של הכוס.. התרגשתי מהפתיחות וגם מחוש ההומור...יישר כוח!!! אמשיך כמובן לקרוא את הטור שלך...
04/04/11 | 21:23
30. חשוב לציין
בתור אחת עם שיתוק מוחין אני חייבת לציין את העניין של ההורים בכל הנושא ,אף פעם לא וותרו לי ואף פעם לא ריחמו עלי או נתנו לי להרגיש שונה וזה מה שבעצם בנה אותי אני אומנם סובלת בצורה קלה שזה מתבטא בהליכה אבל עדיין זה לא עצר אותי אף פעם אני בעצמי היום אמא לילדה מדהימה גילי באמת כל הכבוד לך פגשתי כבר הרבה נכים בראש יותר מאיתנו תאמין לי
04/04/11 | 21:23
29. וואי ריגשת אותי מאוד, כמה אני מקנא בך...
04/04/11 | 21:07
28. לגילי
אתה מדהים ועדיף להיות עם מגבלה פיזית ונפש אופטימית ולראות את החיים בצורה שאתה רואה אותם מאשר להיות בנאדם רגיל פיזית אבל בעיות נפשיות עמוקות (שכאלה הם רוב בני האדם)
04/04/11 | 21:03
27. כול הכבוד
תמשיך בזה !!!!
04/04/11 | 20:55
26. שלום גיל,
התרגשתי לקרוא את הטור שלך, הייתי מאוד שמח אם היית יוצר איתי קשר דרך האימייל:
naor_cohen1212@walla.com
תודה רבה
04/04/11 | 20:52
25. לגיל
אתה מלך מלכי המלכים
04/04/11 | 20:42
24. תודה לך גיל
לי נולדה לפני שנה ילדה עם שיתוק מוחין והמחשבות על העתיד שלה לא נותנות לי מנוחה וכשאני קוראת את מה שאתה כותב זה מאוד מעודד אותי תודה לך שנתת לי סיבה לחייך ולראות שלא הכל נורא כל כך תמשיך לכתוב ואני אמשיך לקרוא את מה שאתה כותב אתה בחור מקסים ותודה לך
04/04/11 | 20:41
23. חצי הכוס המלאה
חוץ מבעיות ופתרונות ישנם גם יתרונות. אני בן 16 וחצי והזדהיתי עם המשפט - מרוב תסכול רציתי ללכת מכות. בערך עד גיל14 ככה הייתי.אם באמת הייתי כותב במקום ללכת מכות אולי הייתי יוצא אחרת , טוב יותר.אבל כאשר יש ברירה , יצר הרע גובר על המוח לעומתך , שלך לא היתה ברירה. לדעתי הבעיה כאן היא עם אנשים שלא הצליחו להבין את זה.ממשיכים להיות צרי ראייה למסביב.זה היתרון שלך -אתה תמיד תחשוב על אופציה ב ו ג כי ככה למדת, ככה חווית על בשרך ולא תהיה פזיז ותעשה דברים שאנשים מתחרטים עליהם לפעמים כל החיים
אשמח אם תגיב
04/04/11 | 20:39
22. גיל אתה תותח
סחטיין על הכתבה וסחטיין על הגישה הלא מתפשרת.
יאללה נתראה מחר בעבודה.
04/04/11 | 20:30