כושר וספורט הם שני דברים שתופסים קצת יותר מדי מקום בחיים שלנו. לך זה אולי בסדר, כי לגברים לוקח בדיוק חודש כדי ליצור קוביות בבטן, שבוע בשביל להפחית את השומן בכרס ואימון אירובי אחד כדי להצליח לרוץ מרתון. אבל אצלנו, הנשים, מדובר בעולם שנראה אחרת לגמרי.
אני לא אתחיל לספר לך סיפור קורע לב על איך שפעם הייתי שמנה אבל אז עשיתי מהפך בחיי כך שהיום אני עדיין שמנה רק פחות, אבל בגדול: גם אני התחלתי לשלב אימונים בחיים שלי והצעד הזה לימד אותי הרבה דברים שלא ידעתי לפני. ואם אני לא ידעתי, אז גם אתה לא. וכרגיל הגיע הזמן לנפץ את הפנטזיות שלך לגבי איך נראה לך שזה עובד בעולם שלנו, ולספר לך מה קורה באמת.
לבוש וכמות המתאמנות
הפנטזיה הגברית: אתה נכנס לחדר כושר בערב, כשיחסי האוכלוסייה הם כמו במועדון: גבר אחד (אתה כמובן) על מאה נשים. כולן לובשות חזיית ספורט וטיץ ,שלא משאירים יותר מדי מקום לדמיון.
המציאות הנשית: לא רוצה להכליל על כל נשות ישראל, אבל גם ככה אני כמעט תמיד עושה את זה אז: על כל מאה גברים בחדר כושר, יש גבר אחד, שהוא בעצם אישה אבל היא כל כך מכורה לכושר שכבר קשה להאמין. היחס הזה קורה כי בדרך כלל נשים מעדיפות שיעורי אירובי וקבוצות ריצה בעוד שגברים מעדיפים תרגילי כוח על מכשירים. והלבוש? לא משנה כמה בגדי ספורט הם יפים בפרסומת של אדידס- עלינו הם נראים הרבה פחות טוב. החזיית ספורט עושה חסד רק למי שיש לה חזה נאה ובטן שטוחה (שזה מעט מאיתנו), הטיץ ה"מחטב" נראה סקסי על אלה שאין להן אף גרם של שומן בצדדים (שזה מעט מה"מעט מאיתנו") ונעלי הספורט בצבע הזרחני משמשות בתור ספוט לייט- שחלילה אף אחד לא יפספס את המראה החינני הזה. אם הייתי נראית כל כך טוב בבגדי ספורט כמו שאתה מפנטז, כנראה שמלכתחילה לא הייתי טורחת להגיע לאימונים.
האימונים הקבוצתיים
הפנטזיה הגברית: אותן נשים מדהימות מלמעלה, שלבושות בחזיית ספורט וטיץ, נכנסות לחדר אחד גדול וחם ומבצעות ביחד המון תרגילים שמטרתם לגרום להן להיראות עוד יותר מדהים. את שיעור העיצוב-חיטוב מובילה המאמנת הראשית ג'ניפר לופז, יחד עם האסיסטנית המשוגעת שלה- ניקי "התחת שלי תופס מקום בעולם שהיה יכול לאכלס עוד מדינה שלמה" מינאז'.
המציאות הנשית: בקטע מעצבן ומתסכל ממש, המאמנות נראות אפילו יותר טוב מהחלומות הכי רטובים שלך ובהתאם לכך הן גם נשמעות הרבה יותר מדי מאושרות. אבל שם זה נגמר. כמעט כל שאר המשתתפות חושבות מה הן עשו רע בחיים שהן צריכות לעבור את הגיהינום הזה. שעה מאוחר יותר, אנחנו יוצאות מהשיעור עם שרירים תפוסים, ברכיים רועדות ותחת כואב (זה ממש לא מה שאתה חושב, אבל תאמין לי שהייתי מעדיפה). אבל מה שבאמת יותר נורא ממאמנת שנראית כמו שבחיים לא אראה, מכאבים שגם בשבי לא הייתי חווה ומאנרגיות חיוביות שגם בערוץ הופ קטנטנים לא נמצא, זה העובדה ששילמתי על כל החרא הזה.
האימונים האישיים
הפנטזיה הגברית: אם אתה במקרה עובד בתור מאמן כושר, אז הפנטזיה שלך היא לקבל בתור לקוחה את אחת מדוגמניות ויקטוריה'ס סיקרט. בין סקווט אחד לשני, הלקוחה שלך יורדת על ארבע לטובת סטים של שכיבות סמיכה. זה אומר שאם אתה לא מאמן כושר, אז הפנטזיה שלך היא להיות אחד.
המציאות הנשית: בוא נתחיל מזה שאם אתה מאמן, כנראה שהלקוחה שלך היא בכלל גבר. ואם בכל זאת שיחק לך המזל והיא באמת אישה- אז היא מעל גיל 50. ואם אתה מאמן, והיא אישה והיא מתחת לגיל 50- אז היא לא באה לשחק משחקים. ואם אתה בכלל לא המאמן אלא סתם החבר השמנמן שצופה מהצד- כדאי שתדע שאישה תוותר על שעת אימון של ריצה טובה רק אם בן הזוג שלה יציע לה פעילות אחרת טובה יותר, שתשרוף את אותה כמות קלוריות (ולקוראים שחשבו לעצמם "תסדרי את הבית, תכיני אוכל, תשטפי כלים וככה תשרפי קלוריות"- כדאי שתעשו דאבל צ'ק על הזהות המינית שלכם).
המלתחות בחדר כושר
הפנטזיה הגברית: בסוף האימון, נשים מיוזעות קלות וממש לא מסריחות, נכנסות למקלחת חמה משותפת. הן כל כך נחמדות ואכפתיות שהן מציעות לסבן האחת את השנייה (איכשהו לסביות זה מוטיב חוזר בכל פנטזיה גברית שמכבדת את עצמה).
המציאות הנשית: לא יודעת מה קורה בחדרי כושר ששייכים להיי סוסאייטי (כי אם הייתי נרשמת כמנויה שם, זה היה בא על חשבון תואר, בית ואוכל), אבל במכון וינגייט יצא לי להשתמש כמה וכמה פעמים במלתחות ולמרבה התדהמה – החוויה הזאת אפילו יותר פרועה ממה שנדמה לך. נכון שציפית שאני אדבר על שומנים מדלדלים, נשים שמעולם לא ראו שעווה וסבתות שמשפשפות את הגב שלהן עם ליפה מתקופת המנדט הבריטי? אז ממש לא. לא יודעת אם זה יצא ככה במקרה, אבל כל בחורה שנתקלתי בה במלתחות הייתה יותר יפה מהשנייה (כשהשנייה זאת תמיד אני). פעם אחת אפילו קרה שנכנסתי למלתחות בדיוק כששתי חברות הפעילו מוזיקה במחשב נייד ורקדו עירומות לצלילי קולה הענוג של ביונסה. במשך רבע שעה הן מרחו אחת לשנייה קרם רגליים ורק אחרי שהוא נספג (עוד רבע שעה) הן החליטו שהגיע הזמן להתלבש. ומה שהן לבשו, דרך אגב, היו מדי שוטרת וקצינה בחיל האוויר. נשבעת לך שהכול אמת. השלט שמורה על כניסת נשים בלבד, מעולם לא היה מבאס יותר.
התוצאות של האימונים
הפנטזיה הגברית: כל פעם כשאני מספרת לגבר שמתחיל איתי וירטואלית (שזה קורה בערך פעמיים בשנה במקרה הטוב) שאני מתאמנת באופן קבוע, אני יודעת שהוא מדמיין לעצמו שאני נראית כמו קייט אפטון בהתהוות.
המציאות הנשית: אבי ביטר.
בגדול, לגברים לוקח חצי שנייה לחזור לכושר, בעוד שלנשים לוקח חצי שנייה לצאת ממנו. וכשהעולם בנוי בצורה כל כך אכזרית, כל שנותר לי הוא להתנחם בטוקבקים שלך. אבל בבקשה, הפעם אם מישהו רוצה לכתוב בשמי שלפחות יאיית את השם שלי נכון. ושגם יפרגן לי באיזה תואר אצולה. כל מי שלא רוצה לפרגן, מוזמן כרגיל לחלק לי תארים מסוג אחר.