כולם יודעים, לפני שהם נכנסים לכל הקטע הזה של משפחה וילדים, שהדרך לא עומדת להיות חלקה וקלילה. ילדים, מעבר לשמחה, זה גם הרבה קקי, פיפי ולילות לבנים. מה שרוב ההורים לא יודעים זה שהם עומדים להפוך, בעל כרחם, למשך כמה שנים, למנהלי מכון גמילה. זה מתחיל בציצי, ממשיך בשינה, עובר דרך החיתולים ומסתיים במוצץ. קבלו את רשימת הגמילות הגדולות, מתי להתחיל איתן, ובעיקר, איך לשרוד אותן בשלום.
גם ההורה צריך להיות בשל לתהליך
"לגבי גמילות, באופן כללי", מדגישה מדריכת ההורים והגננת מאיה סימון בפני ההורים המודאגים, "לפני שבודקים אם הילד בשל לתהליך, כדי לוודא שההורה עצמו בשל. ההורה צריך לבדוק אם הוא מוכן נפשית לעניין, אם החליט סופית שהוא מעוניין להתחיל בגמילה, ושהוא מבין לאן הוא מכניס את עצמו. אם כן, התהליך יקרה בצורה טובה. אם לא, זה יכול לא להצליח ועלול להסתבך".
הנקה
מתי: מאוד אינדבידואלי. יש נשים שמפסיקות אחרי חודשיים, ויש שממשיכות עד גיל שנתיים. אין פה טוב או רע, רק בחירה אישית. רופאים מסביב לעולם ממליצים על הנקה, בשילוב עם מזון נוסף, עד גיל שנה.
איך: אם התינוק אינו מורגל בכלל לבקבוק, יש סיכוי שיהיה לו קשה להתרגל, וכדאי לנסות ולבדוק אם יש פטמה מסוג מסויים שאליה הוא יותר מתחבר. כדאי שהאם תיעזר באנשים נוספים שיאכילו, בשלב הראשון, את התינוק, כדי שלא יתפתה אל שד האם, אל ריח החלב שנודף ממנה, ויהיה מתוסכל.
כמה זמן זה לוקח: כדאי להפסיק את ההנקה באופן הדרגתי, גם בשביל התינוק, וגם בגלל הגודש והדלקות שעשויים להיווצר בשדיה של האם אם תפסיק בפתאומיות. התהליך יכול לארוך מספר שבועות.
מוצצים
מתי: עניין אישי. לרוב, מקובל לגמול את הילדים לחלוטין בערך בגיל שלוש.
איך: גמילה ממוצץ היא תהליך הדרגתי שאינו קורה ביום אחד. צריך לשים גבולות ברורים לגבי הזמן בו משתמשים במוצץ. לתחום את הזמן. לרוב נהוג לאפשר לילד לישון עם המוצץ עד שהוא מרגיש שאינו זקוק לו יותר גם בלילה.
עם ילדים שמרגישים געגועים למוצץ במהלך היום, אפשר להשתמש בשיטה שמופיעה בסיפורה של דבורה עומר "בית למוצץ", ולהכין למוצץ קופסה מקושטת מיוחדת, בה מניחים אותו, וכשמתגעגעים ניגשים אל הקופסה, מוציאים אותו לרגע ומחזירים. שיטות נוספות הן לקשור יחד את כל המוצצים שבבית לזר, או לתת לילד להעביר אותם הלאה בטקס מיוחד לתינוק אחר.
כמה זמן זה לוקח: כל שלב בין יום לכמה חודשים. תלוי במידת ההיקשרות של הילד למוצץ.
חיתולים
מתי: בין גיל שנה וחצי לשלוש, תלוי במוכנות הילד. ככל שהילד גדל, השליטה שלו בסוגרים משתפרת ולרוב, ככל שמתחילים את התהליך מאוחר יותר כך הוא אורך פחות זמן. חשוב לזכור כי ילד שאינו בשל מבחינה פיזית או נפשית, לא יוכל לעמוד בביצוע המשימה, וביטחונו העצמי עלול להתערער נוכח האכזבה שנגרמת להוריו.
רצוי להמתין עם הגמילה לאביב או לקיץ, בגלל סרבול הבגדים ויכולת הילד להוריד לעצמו את הבגדים ולהתיישב על הסיר. בקיץ אפשר פשוט לתת לילד להסתובב בעירום. רצוי לא לגמול כשיש שינוי גדול נוסף בחיי הילד, כמו גן חדש, אח חדש, גירושים, גמילה נוספת ועוד.
איך: מספרים סיפורים בנושא, כמו "סיר הסירים", ו"כולם עושים קקי", מראים סרטים כמו "בלי חיתולים", ו"האסלה הקסומה", ומביאים הביתה סיר. אחר כך יש לעודד ישיבה על הסיר עוד ועוד, עד שהילד מצליח לעשות בו.
כאשר מתחילים את תהליך הגמילה, עדיין אין להוריד מהילד את החיתול. אמרו לו שכאשר הוא צריך פיפי, ילך לסיר ויעשה אותו שם. חשוב לשאול מדי פעם אם הילד צריך ללכת לסיר, אך אל תנדנדו יתר על המידה. המטרה היא שיחוש לבד מתי הוא צריך.
בהמשך, אפשר להעביר את הילד לשירותים של הגדולים בעזרת ישבנון, או מקטין אסלה ומדרגה. הילד המתאמן זקוק להרבה עידוד. אם קשה לו אסור לדכא אותו, לכעוס עליו או לביישו, יש לטפל בכל תקרית בענייניות ולשתף בכך את הילד.
כמה זמן זה לוקח: בין שבוע לחודש, ולפעמים יותר. כשמסתיימת תקופת גמילת היום, והילד מתעורר יבש כמה בקרים רצופים, מתחילה גמילת הלילה.
הירדמות על הידיים
מתי: מומחים רבים ממליצים ללמד את הילד להירדם בעצמו מההתחלה.
איך: ככל שילד שהורגל להירדם על הידיים ימשיך להירדם כך, יהיה לו קשה יותר ללמוד להירדם בעצמו ובמיטה שלו - דבר חשוב מאוד, בעיקר על מנת שידע להירדם בכוחות עצמו כאשר הוא מתעורר באמצע הלילה. מיטתו של הילד צריכה להיות מקום נעים עבורו, ואל להורים למנוע ממנו את התחושה הזאת ולהרחיק אותו ממנה. הירדמות היא פרידה עבור הילד, ולכן חפצי מעבר או מוצץ יכולים לעזור לו.
ישנן מספר שיטות שמסייעות ללמד את הילד להירדם באופן עצמאי משיטת "5 הדקות", דרך שיטת "הלוחשת לתינוקות", ועד לשיטת 'לילה טוב' הישראלית. בכל מקרה, חשוב להניח את התינוק או הפעוט במיטה כשהוא ער, להנהיג בבית שגרת שינה, שבסופה יכול הקטן לצפות לכך שהוא הולך לישון, ולהרחיק מוביילים, צעצועים ושאר גורמים מפריעים מהמיטה.
כמה זמן זה לוקח: אם מתמידים בשיטה שנבחרה, רוב השיטות מדברות על תקופה של בין שבוע למספר שבועות.
בקבוק לילה
מתי: מגיל שנה, מבחינה רפואית, אין הילד זקוק עוד להאכלת הלילה, ומשתמש ביניקה כפעולת הירגעות, מה שגם משבש לו את מנגנון הרעב. מרבית ההורים גומלים את ילדיהם מבקבוקי הלילה עד גיל שנתיים.
איך: מדובר בגמילה קשה, והילד, שרגיל לארוחות הלילה המרגיעות שלו, יתקשה לקבל את הגזרה. הורים רבים נוהגים לדלל את אבקת החלב במים בהדרגה, עד שהילד לא יהיה מעוניין יותר בבקבוק, אך מומחים רפואיים אומרים שזה לא בריא לגוף. חלק מההורים נותנים לילד דייסה כבדה לפני השינה במטרה "לסתום" לו את הבטן. גם על כך יש חילוקי דיעות, ומומחים שטוענים שזו תוספת קלורית מיותרת. השיטה גם לא פועלת במקרים רבים. אפשר לתת לפעוט קצת מים בלילה, וחשוב להסביר לקטנצ'יק, וגם לעצמכם על הדרך, שאוכלים ביום וישנים בלילה. מעבר לזה צריך פשוט להרגיע ולהתעקש, עד שכח הרצון שלכם ינצח.
כמה זמן זה לוקח: אם לא נשברים באמצע, בין שלושה לעשרה לילות.
שינה במיטה של ההורים
מתי: אלא אם כן מדובר בבית שדוגל בשינה משותפת, זה אף פעם לא רעיון טוב לתת לילדים לישון במיטת ההורים (למרות שהם מאוד רוצים), וכדאי לגמול אותם מההרגל לפני שישתרש. חשוב שהילד ירגיש רגוע ובטוח בחדרו ובמיטתו.
איך: חשוב להסביר לילד שלכל אחד יש את המיטה שלו, ולגרום למיטתו של הילד להיות אטרקטיבית בעיניו. שינה עם ההורה היא התפנקות נעימה, לפעמים גם עבור ההורה, ואם זה המקרה, אפשר להגביל את חגיגת השינה המשותפת ללילה אחד בשבוע, בסוף השבוע, למשל, ולקבוע עם הילד שביום שישי, למשל, הוא ישן עם אבא ואמא.
כמה זמן זה לוקח: תלוי בילד ובמידת התלות שלו בהוריו על מנת לישון. בין יום לכמה שבועות.