הורים נוטים לחשוב שהם יודעים הכי טוב אילו החלטות נכונות עבור ילדיהם. ובכן, מחקר חדש ומעניין טורף את הקלפים, וקובע כי הילדים עצמם הם אלה שבידיהם הכלים המתאימים על מנת לקבוע מהי שעת השינה המתאימה להם. המחקר האמריקני טוען שהסיבה העיקרית שבגללה פעוטות מתקשים להירדם בלילה, היא כי הוריהם משכיבים אותם מוקדם מדי לישון, לפני שהשעון הביולוגי שלהם מוכן לכך.
"כדאי להחשיך את הבית גם בשנת הצהריים"
שעת ההשכבה המוקדמת היא לפעמים בלון חמצן נחשק שההורה המותש ממתין לו בסוף יום ארוך, אך ילד שיושכב לפני הזמן עשוי לשכב במיטתו ער במשך שעות רבות, וחוויית השינה שלו תהיה מקושרת דווקא עם עירות ועצבנות ולא עם שינה. ילדים ששמים אותם במצב זה יכולים לייצר התקפי זעם, ויתחילו לעשות הכל כדי לצאת מהמיטה.
המחקר, של אוניברסיטת קולורדו, שפורסם בכתב העת הרפואי הנחשב "תודעה, מח וחינוך", טוען כי שנת לילה טובה תלויה בעיתוי בו הילד חש בעלייה ברמות הורמון המלטונין בגוף. ההורמון עולה במהלך הערב, בתיאום עם השעון הפנימי. ישנם גורמים חיצוניים שמסייעים לעליית המלטונין, כמו כמות מועטת של אור ומצבו הרגשי של הילד. "בחירת שעת שינה שאינה מתואמת עם השעון האישי הפנימי של הילד יכולה להיות הגורם מאחורי לילות לבנים, גם לילד וגם להורה", אומרים החוקרים, ומזהירים כי לילות בלי שינה יכולים להוביל לבעיות רגשיות והתנהגותיות בהמשך החיים.
במחקר השתתפו 14 פעוטות בגילאי 30-36 חודשים, אותם בדקו החוקרים במשך שישה לילות רצופים, ומדדו את רמות המלטונין בגופם שוב ושוב סביב שעת ההשכבה. החוקרים בחנו כמה זמן לוקח לפעוטות להירדם ואילו התנהגויות הם מפגינים. הממצאים מראים שרמת המלטונין החלה לעלות אצל רוב הילדים בערך בשבע וארבעים בערב, ואם ההורים חיכו עוד חצי שעה על מנת להשכיב את הילדים, הם נרדמו תוך בערך חצי שעה. אצל הילדים שהמלטונין החל לעלות בגופם מאוחר יותר, כשהשכיבו אותם בשעה זו, לקח להם הרבה יותר זמן להירדם, והפגינו יותר התנהגות קשה, קמו שוב ושוב מהמיטה ומחו.
"בעוד המבוגרים בוחרים לעצמם את שעת השינה, לילדים אין את האפשרות הזו", אומרת מוניק להבורז'ווה, ראש צוות החוקרים. "תיאום לא טוב בין שעת השינה שההורה בוחר לבין שעת העליה ברמות המלטונין של הילד מעלה משמעותית את הסיכוי לחוויית השכבה קשה. אם הילד מתקשה להירדם, סביר שפסיכולוגית הוא אינו מוכן לכך. שכיבה במיטה במשך שעות יכולה להיות חוויה קשה לילד, שתקשר את המיטה עם מצב של עוררות יתר ועשויה להוביל לאינסומניה".
"הנתונים הם נכונים, אבל לא אני כיועצת שינה ולא הורה ממוצע ניקח ילד לבדיקה הורמונלית של מלטונין", אומרת מיכל צור, יועצת שינה לתינוקות ופעוטות. "אנחנו יודעים שיש שעות שהוא מופרש יותר, שעות החשכה, ושעדיף להשכיב את הילד עד שמונה, כשהוא מתחיל לפהק, ולא בעשר בלילה כשהוא כבר שפוך ואומלל. גם חושך מלאכותי משפיע על המלטונין, בדיוק כמו שאנחנו חשים עייפות בקולנוע, או בחושך של הרצאה עם מצגת. החושך המלאכותי מכשיר את התנאים הפיזיולוגיים בכאילו. גם ביום, לשנת צהריים כדאי להחשיך את החדר. לא חושך מצרים, אבל לסגור תריסים, וזה יעזור לגוף להפריש את ההורמון.
"דבר אחר חשוב הוא שכשהגוף מפריש אדרנלין המלטונין יורד אוטומטית. יש הורים שעושים טקס שינה כמו בספרים, אבל אחרי האמבטיה משחקים עם הילד, מדגדגים ומצחיקים אותו. גם אם יש חושך מוחלט, המשחק יעלה את האדרנלין, והמלטונין ירד. פזיולוגיות אנחנו מקשים על הילדים. עדיף ליצור אווירה רגועה. כמו כן, חשוב לזכור כי בשעון חורף כולנו עייפים מוקדם יותר כי ההורמון מופרש מוקדם יותר בגוף".
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?