במשך שנים הייתי אומרת לילדים שלי, אמור חזור, חזור וחפור, שהערב הוא הזמן שלי. שלי ושל אבא לצורך העניין (בהנחה שהוא לא עיצבן את אמא היום), בקיצור, זמן הורי. אתם מבינים, ילדים? כל אחר הצהריים שלכם. אנחנו מסיעים, ומשחקים, ומפעילים, ולוקחים, ומחזירים, ומחכים, ומפרידים, ומחבקים, ומאכילים ומקלחים ועוד מלא פעלים, ואז מגיע הערב. והערב שלי. אז אל תגעו לי בערב, כי גם אני צריכה אותי.
עם השנים, ואחרי ארבעה ילדים, הבנתי שבשביל שהערב שלי אכן יהיה שלי, המשוואה צריכה להיות פשוטה: הילדים צריכים לישון. אם הם לא ילכו לישון, הם ירצו אותי, ואם הם ירצו אותי, אני לא אוכל להיות איתי וכן הלאה. חשבון פשוט. הדרך לערב עוברת דרך שלב טריקי למדי, יש לומר, והוא שלב ההרדמות. אם השלב הזה לא יהיה מנוהל בתבונה, אתם תמצאו את עצמכם מקריאים את הסיפור ה-17 אלף ומביאים עוד כוס מים ב-23:00 בלילה. אין פה מקום לחובבנות.
בדיוק בשביל זה, 3 שיטות בדוקות שיעזרו לכם להרדים את הילדים בלילה ולצאת לדייט הנכסף עם עצמכם בסוף היום. תודו לי אחרי שהם יירדמו, כמובן:
1. "מוקד החלומות שלום!"
האמת שזאת השיטה הכי כיפית, מגניבה ולא פחות ממעולה, אם יורשה לי, להרדים ילדים. אני יודעת שאין הנחתום וזה, אבל היא באמת גאונית והיא עובדת כבר כמעט 12 שנה, בדוק כל פעם מחדש. צפו להתמכרות.
בגדול, תצטרכו לרתום פה את כל כישורי המשחק שלכם, ואם אין לכם, זאת הזדמנות נהדרת להתחיל לפתח כאלה. מבטיחה שזה ישתלם לכם. בנוסף, מילת המפתח פה היא אמינות, הווה אומר ירידה לפרטים. ככל שתרדו יותר לפרטים כך זה יהיה אמין יותר, כיפי ויעיל. במרכז השיטה הזו עומד דיאלוג ביניכם (להלן: "ההורה") לבין נציג שירות חביב ודימיוני ממוקד החלומות (להלן: "מוקד החלומות"). הילדים, כמובן, שומעים רק צד אחד- הצד שלכם. אתם אוחזים בטלפון דימיוני ביד אחת ומתחילים:
"מוקד החלומות? אה, שלום מדברת אמא של (מלאו בהתאם, אני תמיד נוהגת להוסיף גם שם משפחה, שיהיה רשמי) כן, מה שלומכם? יופי, לקח לכם קצת זמן לענות היום, אה, היה עומס? נו, טוב, לא משנה, העיקר שעניתם. אנחנו רוצים בבקשה להזמין חלום" מניחים יד אחת על הטלפון ולוחשים לילד: "איזה חלום אתה רוצה להזמין הלילה?"
בהתחלה אתם תכוונו אותו קצת: חלום על סמי הכבאי, חד קרן וגלידה, אמבטית ג'לי תות בחלל וכולי, ועם הזמן אתם תגלו כמה מדויקים ומתוקים הם יהפכו להיות בתיאורים מלאי הדימיון של הזמנת החלומות שלהם. אחרי שנסגרתם יחד על החלום, אתם חוזרים לשיחה עם המוקד. "כן, אני איתך, סליחה על ההמתנה. יש לכם אולי חלום על סמי הכבאי שאוכל גלידה עם חד קרן? את בודקת? יופי, אני מחכה".
"שנייה, היא בודקת", אתם לוחשים בינתיים לילד.
"כן אני איתך. אה, נגמר? נגמר החלום על סמי הכבאי אוכל גלידה עם חד קרן? מה את אומרת. בטוח? את יכולה בבקשה לבדוק שוב? "אין? יש משהו אחר עם סמי הכבאי? אוקי, חכי שנייה בבקשה". יד על הטלפון ולחישה שוב לילד: "אין סמי הכבאי אוכל גלידה עם חד קרן, יש סמי הכבאי רוכב על קורקינט עם בוב הבנאי, בסדר?"
האמת שהסעיף הזה הוא למתקדמים: אני תמיד מקפידה שלא תמיד יהיה מה שהם רוצים, כי ככה זה בחיים, אך יחד עם זאת, מלאי החלומות קשור קשר ישיר ליום שהיה לנו. בימים קשים, תמיד יהיה את החלום שהם רוצים.... בימים טובים, אני מאתגרת אותם קצת. הילד מאשר. אם לא, תתכננו חלום אחר, ובהתאם לשעה, לזרימה ולסבלנות המשותפת, תבינו אם החלום נמצא במלאי או לא. "אוקי, אז נרצה להזמין את סמי הכבאי רוכב על קורקינט עם בוב הבנאי"
חוזרים שוב לילד, מכסים את הטלפון ולוחשים:"אני מזמינה, כן?" כמובן שהוא אומר כן, ויש מצב שגם תצא לו צרחת התלהבות קטנה. אין בעיה, אף אחד לא ישן. עדיין. בחזרה למוקד: "יופי, אז אנחנו רוצים בבקשה את החלום הזה". עכשיו מגיע הקץ', אז תתרכזו: "אוקי, מתי יגיע החלום? 5 דקות? וואו", תוך כדי שאתם מסתכלים בשעון דימיוני על היד (כי מי באמת עונד שעון בימינו). מניחים יד על הטלפון ולוחשים לילד: "עוד 5 דקות, אתה חושב שכבר תישן?"
ואז חוזרים שוב למוקד החלומות בטלפון: "סליחה, לא שמעתי, מה את אומרת? אם החלום מגיע והוא עדיין ער אז הוא חוזר חזרה? לא, לא, הוא יישן, אל תדאגי, את יכולה להזמין", תוך כדי שחוזרים שוב אל הילד ומבקשים את אישורו. הוא מאשר בשניה, כמובן, וכבר עוצם את העיניים בכוח, שזה אחד הדברים הכי מתוקים שיש. "אוקיי, אז המון תודה לך, כן, כן, הוא יישן, בטח, וכל טוב, לילה טוב לכם מוקד החלומות". וזהו. נשיקה אחרונה ולילה טוב. בשלב הזה אתם יכולים כבר להרתיח מים. הקפה שלכם על הספה ממש קרוב.
2. משחק האסוציאציות
המשחק הזה לפני השינה הוא גם מאד (מאד) מרדים, אבל גם מאפשר לגלות לא מעט פרטים על עולמם הפנימי של הילדים, ולכן אני אוהבת אותו במיוחד. באופן אישי, אני אוהבת להיכנס איתם למיטה שלהם ולהתכרבל איתם מתחת לשמיכה, אבל זה לבחירתכם. בכל מקרה, חשובה פה הקרבה הפיזית, שמשפיעה מאד על הקרבה הרגשית אז תמצאו לכם פוזיציה שעובדת לכם. לב אל לב, ליטרלי.
המשחק פשוט: אתם אומרים מילה והילד צריך להגיד את המילה הראשונה שקופצת לו לראש, בלי לחשוב, בצורה אסוציאטיבית ומיידית. המטרה פה היא לעקוף את המודע ולקבל את התשובה הכי אמיתית שנשלפת בזמן אמת. מהניסיון שלי, אני יכולה להגיד לכם שיש מצב שתופתעו ממה שתגלו. לדוגמה: דודה יפה- מעצבנת (וואלה?), גן ציפי- לא כיף, כדורגל- איכסה, ויכול להיות שלא תופתעו.
זה יכול להיות מאד מצחיק, וגם מרגש, ובעיקר פותח חלון לעולם הפנימי של הילד, חלון שאני כאמא תמיד רוצה להציץ דרכו. בכל אופן, חשוב שלא לפתח דיון בזמן אמת על למה ואיך, כי אז מתחיל להיות קצת חינוכי מדי (כלומר חופר) ומוציא מהמוד האסוציאטיבי (כלומר המרדים). אל דאגה, אתם תצאו עם מספיק חומרים מהמשחק הזה בשביל לפתח דיונים מחר. כרגע רק תמשיכו ככה במשך כמה דקות טובות, ולאט לאט תגלו שהם כבר ישנים. קרוב קרוב אליכם. ואולי גם אתם.
3. מדיטציה
גם אם אתם לא בקטע, ולא עשיתם מדיטציה בעצמכם בחיים, זה הזמן להתחיל כי כשתבינו שמדיטציה מתפקדת קצת כמו כדור שינה, אתם תתמכרו אליה, ויש מצב שעוד רגע נראה אתכם עם שרוואל בבומבמלה.
איך זה עובד? בגדול מטרת המדיטציה היא להאט את קצב גלי המוח. המוח המתוק שלנו, ושל הילדים כמובן, מייצר פעילות חשמלית שנחלקת לחמישה תדרים: בטא, אלפא, תטא, דלתא וגמא. עד כאן? יופי. ההבדל ביניהם הוא אורך הגל, כלומר המהירות שלהם (שהיא כמיתה ומדידה), שהיא מתכתבת להפליא עם כל פעולה שאנחנו עושים. למשל כשאנחנו במצב עירות אנחנו נמצאים בתדר של בטא, שהוא מהיר הרבה יותר מאשר תדר דלתא, למשל, שזה התדר בו אנחנו נמצאים בשינה עמוקה מאד והוא האיטי מכל התדרים.
התדר שאותו אתם מחפשים לפני השינה, הוא תטא. תזכרו אותו. זה התדר שהמוח עובר אליו בעת שינה קלה, שנת חלום וכן, גם בעת מדיטציה עמוקה. הרשת מלאה במדיטציות המשלבות גלי תטא (חפשו באנגלית -Theta Waves Meditation, או Theta Healing Meditation) והשמיעו לילדים לפני השינה. היופי בדבר שגם אם עכשיו הילד ער לחלוטין, הכי בגלי בטא שיש, גלי התטא שתשמיעו לו יגרמו לו להאט את מהירות גלי המוח ולהשוות את התדר, וכבר מיד יגיע הפיהוק הראשון.
יש עוד המון, המון מעלות טובות וחשובות למדיטציה לפני השינה, מהפחתת סטרס, דרך רגיעה ועד ריפוי ממש, ולא בכדי נאמר שמדיטציה היא המתנה הכי יפה וחשובה שהאנושות יכלה לתת לעצמה. אבל אם נתרכז לרגע במטרה לשמה התכנסנו, צפו ללא פחות מקסם, שיגרום לילדים להירדם עם חיוך מתוק במהירה.
דנה בן שלומי היא אמא ל-4, יוצרת, כותבת ומטפלת הוליסטית. מחברת ספר הילדים "מסע שהתחיל בפיג'מה", העוסק בכוח הבריאה של הדימיון, המשלב גם מדיטציה מרגיעה ומרפאת לילדים.
הספר נמצא בימים אלה בפרויקט מימון המון.