צרכי הילדים קודמים לכל
שעת השינה בגן אמורה להיות שעה רגועה ונעימה. בגנים מסויימים הגן מוחשך ומוזיקה נעימה מתנגנת ברקע, בעוד בגנים אחרים הגן אינו מוחשך ושקט בגן. בזמן מנוחת הילדים מטפלות הגן אמורות לנקות ולהכין את הגן להמשך הפעילות, ואף לנוח מעבודתן הקשה והתובענית. אבל ילדים אינם רובוטים. הם בעלי צרכים שונים ונפרדים, ולכן גם ישנים משך זמן שונה. כאשר הם מתעוררים בזמנים שונים, אשר חלקם מוגדרים עדיין כזמן שינה בגן, הם עלולים להפריע למנוחתם של ילדים אחרים, שעדיין לא סיימו למלא את המצברים בשעות השינה להן הם זקוקים.
ילדים מתעוררים מסיבות שונות. חלקם מתעוררים מכיוון שאין להם הרגלי שינה נכונים, והם מורגלים עוד מהבית לישון שינה לא רציפה, חלקם מתעוררים מחלומות, או שפשוט משך השינה שלהם קצר משל אחרים, ולעיתים ילד מתעורר עם חום. מכיוון שילדים צעירים עדיין לא שולטים בגובה קולם, ואינם יודעים לדבר בלחש, נוצר מצב בו הם מעירים זה את זה על ידי דיבור רם או בכי.
מכיוון ששטח הגן מוגבל, ובדרך כלל אין חדר נפרד להוציא אליו את הילדים הערים, מכיוון שהורים לילדים שזקוקים לשינה רבה ומבקשים מהמטפלות לדאוג שילדם ישן כמה שיותר, וגם מכיוון שהמטפלות, שאך סיימו את נקיונות הגן, מאוד זקוקות למנוחה בעצמן – הן חוששות שהילדים הערים יעירו ילדים אחרים משנתם, ומנסות להרדים חזרה את הילדים שהתעוררו מוקדם.
אם נניח לרגע את אינטרס הצורך במנוחה של צוות הגן, ונתמקד בטובת הילדים, שהרי טובת הילדים צריכה להיות לנגד עיני המטפלות - עליהן לנסות ולהרדים חזרה את הילדים מכיוון ששינה קצרה מדי תקשה עליהם להתנהל בצורה נעימה ורגועה בשעות אחר הצהריים. כמו כן, היא תקשה עליהם "למשוך" עד שנת הלילה, מה גם שעייפות יתר מביאה להרדמה קשה וליקיצות רבות בלילה. מטפלות הגן אמורות לדאוג לצרכי הילדים כולם, ולנסות למנוע מילד מסויים להעיר את כל שאר הקבוצה.
פעוטות וילדים צעירים זקוקים מאוד לשנת צהריים טובה ואיכותית. מי מהם שלא ישנו מספיק בצהריים יהיו עצבניים, בוכיים ומתוסכלים בדיוק בזמן שאמור להיות "זמן איכות" עם הוריהם אחר הצהריים, וכידוע ילד מתוסכל = הורה מתוסכל.
פעוט עד גיל 3 ויותר אמור לישון כשלוש שעות בצהריים, אך כמובן שנוכל למצוא ילדים שזקוקים לשעתיים וחצי וילדים שזקוקים לשלוש שעות וחצי שינה.
כאשר ילד מעיר את שאר ילדי הגן, זהו מצב מתסכל עבור כולם. הילדים שהוערו על ידי אחרים יבכו ויהיו הפוכים, ההורים יהיו מתוסכלים מכיוון שילדם לא ישן מספיק, והמטפלות יהיו מתוסכלות, שכן הן לא תמיד מספיקות לנוח את הזמן המגיע להן על פי חוק.
אז איך אפשר לעשות זאת אחרת?
1. לפני הכל, על המטפלת לנסות ולהחזיר את הילד המתעורר לשכב בעדינות, לחבקו ולהרגיעו באם מתעורר בבכי מחלום, ואם יש צורך - לשבת לידו ולסייע לו להיכנס בחזרה לשינה על ידי ליטוף או נענוע.
2. כדאי לשריין חדר או שטח נפרד אליו יוכלו לקחת ילדים שהתעוררו מוקדם, ולהעסיקם שם בשקט.
3. על מנהלת הגן להסביר לצוות המטפלות, שכחלק מעבודתן יהיו ימים בהם הילדים יקומו מוקדם יותר, ולעומת זאת, יהיו ימים בהם הילדים ישנו יותר מהרגיל.
4. בתקופת ההסתגלות, שנמשכת כחודשיים, הכל קשה יותר בגן עבור הילדים והצוות, ועל כן, על מנהלת הגן לדאוג לטפל בפאן הרגשי של המטפלות, בקושי שלהן, ולהכין אותן לתקופה הלא פשוטה, כך שיגיעו ערוכות ומוכנות נפשית להתמודד עם הקושי בעצמן.
5. על מנהלת הגן למסור כללים מפורשים לצוות על צורת ההשכבה, וכלים להתמודדות במקרים בהם ילד מתעורר לפני הזמן.
6. על מנהלת הגן לדאוג לזמן בו יוכל הצוות לאכול ולנוח.
7. אחד הדברים החשובים ביותר בעיניי הוא החתמת צוות הגן על הסכם בו מודגש ומובהר כי כל סוג של התנהגות שייתפס כהתעללות בילד יגרום לפיטוריה המידיים של המטפלת, והעברת המקרה לטיפול משטרת ישראל. סעיף שכזה בחוזה עבודה מרתיע בפני עצמו
כך ימנעו מקרים של השכבת ילדים בכח.
ואם במנוחת צוות עסקינן, גם בעת מנוחת הצוות על אחת מנשות הצוות להישאר ולהשגיח על הילדים הישנים, כך יימנעו אסונות נוספים.
אור ייני, B.Ed, מומחית בחינוך, ייעוץ שינה בליווי להורים