שבוע שלם של לימודים כבר מאחורינו, חזרנו לגנים או התחלנו גנים חדשים, ומה אנחנו רואים? שהקטנים, אשר התחילו לראשונה בחיים משפחתון, מתקשים להירדם את שנות היום, או ישנים אותן אבל ממש מעט. מלבד זאת, הם מרבים לקום בלילות, למרות שכבר לימדנו אותם להירדם בכוחות עצמם. התופעה האחרונה לא פוסחת גם על הילדים הגדולים יותר. למה זה קורה ומה עושים? החדשות הטובות הן שזה לא יימשך עוד הרבה זמן!
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
מה לא ברור במילה חדש?
הסתגלות זה עניין לא פשוט - לא לילדים ולא למבוגרים. תחשבו רגע על עצמכם, הכי נוח זה להישאר במה שמוכר וידוע, אז בוודאי שגם לילדנו, במיוחד לתינוקות שלא מדברים ולא ניתן להסביר להם שהם הולכים לגן חדש. בדרך כלל, תקופת ההסתגלות נמשכת כשבועיים-שלושה. זה מאוד תלוי באופי הילד, בגילו ובמה שאנו ההורים משדרים לו. ככל שאנו נהיה נינוחים ורגועים יותר, נכיל ונבין אותם ולא ייחמץ ליבנו על 'מר גורלם', כך ההסתגלות שלהם תהיה טובה ומהירה יותר.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
מה עושים עם תינוקות שקשה להם להירדם את שנות היום בגן? בקשו מהגננת והמטפלות לעזור להם קצת - לחבק, להרגיע ולהיות לידם עד כמה שניתן. חשוב מאוד לא לוותר על השינות הללו רק כי הם לא נרדמים. הסיבה שהם לא נרדמים היא משום שהכל חדש והם עדיין לא מכירים את הסביבה שלהם. זה רק הגיוני שייקח להם קצת זמן להכיר ולהסתגל למיטה החדשה ולמקום החדש, ולכן על הצוות לעזור להם. והורים יקרים, אל תתביישו להתעקש על כך עם הצוות. מגיע לילדכם לישון!
מה עושים אם הם ישנו כל הלילה והתחילו להתעורר בכל שעה בשבוע האחרון? בואו נחשוב לרגע מה בעצם קורה להם (גם למי שלא התחיל גן חדש): כמעט שנה שלמה הם בגן, מהבוקר עד הצהריים או אחר הצהריים, עם קצת חגים פה ושם ואז פתאום יש להם שבועיים-שלושה לפחות, רצופים בבית, הם רואים אותנו יותר וברור שהם רק ירצו להמשיך את הביחד המשפחתי הזה. לכן, אתם צריכים לגלות הרבה מאוד סבלנות למצבם הרגיש (כן, גם לאלו שכבר מכירים את הגן משנים קודמות) וקחו בחשבון שהם יקומו בלילה כדי להיות איתנו עוד קצת, או כי הם חוששים מההתחלה החדשה. כדי שזה יעבור מהר עליכם להיות סבלניים, אוהבים ומכילים. אין צורך לעזור להם להירדם בעגלה, בידיים, בהנקה או בקבוק (אם אלו דברים שכבר הפסקתם ממזמן). פשוט תנשמו עמוק, חבקו ותרגיעו. תוך שבועיים-שלושה זה מאחוריכם.
סיכם זאת יפה הבן שלי, גל, שידוע כמתחיל גנים חדשים ללא בעיה ורק אחרי שבועיים נופל לו האסימון. לפני כשנה, כשהיה בן חמש, הוא בכה עד כדי כך שביקשו ממני להגיע לגן באמצע היום כדי להרגיע אותו. אני, שכבר הייתי מרוצה וחשבתי שההסתגלות מאחורינו, הגעתי, חיבקתי אותו וניסיתי להרגיע אותו והוא המשיך לבכות ולבכות. ואז נפלט לי: "אבל גל, מה קרה לך פתאום?", והוא ענה: "התחלתי גן חדש! זה מה שקרה לי!".
אז הורים יקרים, זה אכן מה שקרה להם. אנא סבלנותכם והבנתכם למצב הרגיש לפחות עד אחרי החגים, ואז נדבר על זה שוב.