בשנה החולפת כמעט כולנו עלינו על טייץ והזזנו את הטוכעס. זה נפלא, בריא והופך אותנו למפלצות אנדורפינים שמחות, עד שזה מתהפך עלינו. הנה הטרנדים הפחות מוצלחים בעולם הכושר בשנת 2016, כאלה שנשמח להשאיר בבוידעם לקראת 2017.
1. קיצורי הדרך
חגורות בטן שיחליפו את קפלי השומן בקוביות שעליהן ניתן יהיה לגרד מוצרלה כבר בקיץ הקרוב, מותניות שיצמצמו לכם את ההיקפים ללא מאמץ (היוש, קרדשיאנס) ואימונים עם פולסים חשמליים שיהפכו אתכם למיס ביקיני ללא ביקורים במכון ולמרות החיבה לפסטה שמנת-פטריות: גם בשנת 2016 מכרו לנו אביזרים ואימונים שמגרים בעיקר את שרירי הפנטזיות. נכון, זה נורא עזר לשכן עם כאבי הגב או לחברה של הקוסמטיקאית שלא סובלת חדרי כושר, אבל בחיאת, איפה שרירי המוח שלכם כשאתם צריכים אותם? לו היו פתרונות קסם, כאלה שלא באמת דורשים מאמץ, המלאכיות של ויקטוריה׳ס סיקרט כבר היו קונות אותם הביתה. ומספרות לכולנו. עד אז - קחו מזרן, מגבת ובקבוק מים, ותפסיקו להשקיע אנרגיה בחלומות בהקיץ. זה לא שורף קלוריות.
2. פוקימון גו
כן, היה איזה רגע השנה שבו כמעט השתכנענו שהאדם אוהב להניע את עצמו במרחב ולחלץ עצמותיו כצבי צעיר ונמרץ, אך הרגע הזה עבר. אימון גופני דורש קצת יותר מחיפוש פיקאצ׳ו וירטואלי והליכה עיוורת בעקבות הסמארטפון. אם זה היה מספיק, כולנו היינו כבר מפצחים אגוזים עם שרירי הגלוטיוס מדיוס.
עוד ב-mako בריאות:
>> מעדיפות מפשעה חלקה? אתן חשופות למחלות מין
>> חלב שקדים באמת בריא יותר מחלב פרה?
>> מתי חוטיני מסכן את הבריאות?
3. אימונים אינטנסיבים-עד-הקאה
הקרוספיט, שעלה ארצה לפני חמש שנים והתפשט כאש בשדה חלבונים, שינה את כל מה שחשבנו על כושר גופני, כשהשיטה לימדה אותנו שאימון טוב יכול להיות גם אימון בן 12 דקות, שאין דבר העומד בפני הרצון ושיש הרבה דברים שאפשר לעשות עם צמיגי משאיות. אך מבלי ששמנו לב, אימונים פונקציונלים ושיעורים קבוצתיים למיניהם שאבו קצת יותר מדי השראה מהשיטה, והפכו את האימונים שלנו בסטודיו לכמעט בלתי נסבלים. מה שבאימון קרוספיט היה מסתיים תוך 20-40 דקות הפך למתכונת בת 60 דקות בשיעורים הקונבנציונלים, כשמאמנים (שאינם מאמני קרוספיט וגם לא מתיימרים להיות כאלה) דוחקים את המתאמן עד לקצה גבול היכולת, ללא רחמים וללא אחריות. אינספור סבבים ותחנות, שילובי תרגילים שאין בהם היגיון ומדריכים שמתגאים שהמתאמנים שלהם רוצים להקיא באימון - נראה שהמטרה השנה היתה לפרק לנו את הגוף במקום לבנות אותו, וחבל. ג׳וזף פילאטיס יאלץ לתקן את הנזקים ב-2017.
4. ״קוקטייל״ של תרגילים
באמת שאנחנו בעד גיוון ובעד אתגרים, אבל להעמיד אותנו על בוסו עם שני קטלבלס בכל יד, כדור בין הרגליים, גומיה בין השכמות ורצועת Trxעל הרגל השמאלית במטרה שנאמץ את הרגל הימנית באיזה מכרע טוב - קצת חוטא למטרה שלשמה התכנסנו. אלא אם המטרה היא פריצת דיסק. ואז, יאללה בלאגן!
5. אימון לשם תיעוד באינסטגרם
אוקיי, הבנו, אתם מתאמנים. אתן בכושר שיא. יש לכן מספיק שרירים נפשיים כדי לקום בחמש בבוקר, להתאים את הטייץ הזרחני לנעלי הספורט מהמותג הנכון ולרוץ בפארק בזמן שהלוזרים שאנחנו עדיין מריירים את הוודקה רד בול מליל אמש על הכר. מרשים, באמת, אבל בכל מה שקשור לכושר, 2016 תיזכר כשנה שבה יותר מאשר הרמנו משקולות, הרמנו לעצמנו ברשתות החברתיות. אי אפשר להאשים אותנו: בשנה שבה לא לדעת מה זה TRX משול ללא לדעת מי אמר את המשפט ״תפוס אותן בפוסי״, סלפיז במכון או בפארק עם אגלי זיעה והביגוד הנכון הפכו לדרך הנכונה לסחוט לייקים ומחמאות כנות מהסביבה. המאמנים מעודדים את זה (היוש, שיווק מוצלח), המתאמנים מכורים לזה ולפעמים לא ברור אם אנחנו רצים בשביל לרוץ או בשביל לרוץ ולספר לחברה. מה שבטוח: אם הסמארטפון שלנו ישאר מדי פעם בבית או בתיק, האימון שלנו יהיה אפקטיבי בהרבה. ופליז, חסכו מאיתנו את משפטי המוטיבציה בסגנון I don’t sweat, I sparkle. את מזיעה, מותק. את מזיעה.
6. הנחה לנשים בהיריון
אם עשית ספורט לפני ההיריון, את יכולה לעשות ספורט גם במהלכו. ההנחה שנשים היריוניות לא מסוגלות לזוז כבר מרגע הגילוי המשמח, ושהפעילות הגופנית היחידה המותרת היא טבילת פרינגלס בצ׳יפוטלה היא שגוייה, אלא אם מדובר בהיריון בסיכון. כמובן שיש להתייעץ עם מאמן הכושר ולהימנע בשלבי היריון מתקדמים מביצוע תרגילים שיכולים להזיק לעובר, אבל היריון הוא לא סיבה לעשות לעצמך הנחה. שאיפות ונשיפות זה מגניב, אך בין האימונים הרגועים אפשר למצוא גם לא מעט כאלה שכוללים העלאת דופק וקריעת ישבן. רוצים הוכחה? קבלו את אלופת העולם לשעבר באיגרוף תאילנדי, שנותנת בראש גם בשלבי היריון מתקדמים.
7. אימוני ״סקיני״
תכניות דיטוקס, תזונה וכושר שמשתמשות במילה סקיני כדי למכור לנו אשלייה שאוטוטו אנחנו קוטפות קמפיין לנז׳רי יכולות אולי לקטוף את פרס השיווק המוצלח, אך לא בדיוק את פרס החיבור למציאות. ההגדרה הצרה של המילה סקיני כבר ממש לא עולה בקנה אחד עם השיח החדש והמבורך על הגוף - כזה שמכיר בעובדה שיש מגוון אופציות של גוף בריא, יפה ושמח. נכון, החברה עדיין רומזת לנו שעדיף לנו להיאחז באופציה הדקיקה, אבל אנחנו כבר מזמן יודעות שחזק זה הרזה החדש, ושאפשר לעשות עם הגוף עוד דברים חוץ מלרקוד מול גבר בתחתונים. אז יש לך גוף? יש לך ביקיני? יש לך גוף ביקיני. והוא ממש לא חייב להיות סקיני. אימון טוב או תכנית תזונה מעולה יעודדו אותך לדבוק באורח חיים בריא, לא ברדיפה אחר רווח בין הירכיים.
8. השאיפות המוגזמות ודימוי הגוף המעוות בהשראת הרשתות החברתיות
ואם כבר מדברים על רווח בירכיים, אותו מאפיין פיזי שזכה ברשתות החברתיות להאדרה ולסממן לגוף חטוב ובריא, בואו נעמיד דברים על דיוקם: רווח בין הירכיים קשור בעיקר למבנה העצמות, משהו שאי אפשר לשנות. דיאטה או פעילות גופנית שמיועדת ליצירת רווח בין הירכיין הן לא עניין מציאותי, וכל מאמן שמספר לכם אחרת חוטא בבורות, או פשוט אומר לכם את מה שאתם רוצים לשמוע. אין שום דבר רע ברווח בין הירכיים, אך יש משהו מאוד רע בפעילות גופנית מוגזמת או בדיאטות כסאח שמובילות לחולי פיזי ונפשי על מנת להשיג את ״המטרה הנכספת״. במקום לדחוף את עצמכן לתהום של חוסר סיפוק ושנאה עצמית, עבדו קשה בשביל להרגיש חזקות, חיוניות, שמחות ובריאות. וכל שינוי גופני שמגיע עם תחושות אלה - הרי שהוא מבורך.