כמה ויכוחים משפחתיים, פרקים של קומדיות אמריקאיות וסרטים הוקדשו לנושא הנחירות? אנשים שאוזרים אומץ ומצליחים להתעמת עם בן או בת הזוג שנוחרים ודאי יודעים על מה אנחנו מדברים – אנשים פשוט מכחישים, אפילו אם יש ראיות מוקלטות. למה? כי אין לנו שום מושג מה קורה אתנו כשאנחנו ישנים, ואנחנו מעדיפים לחשוב על עצמנו כשאנשים שכיף לישון לידם. ואם חשבתם שנחירות זה העניין הכי משמעותי שיש לנו בזמן שינה, עוד לא ראיתם כלום. אנשים חורקים שיניים, מזיעים, מזילים ריר ואפילו מפסיקים לנשום. הנה כל מה שקורה לנו בזמן שאנחנו ישנים, ודרכי האבחון והטיפול.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
חריקת שיניים
שחיקת שיניים היא תופעה שכיחה בה מבצעים באופן בלתי מודע תנועות לעיסה ושוחקים את השיניים התחתונות מול העליונות בזמן השינה.
איך מאבחנים? "הפעולה גורמת לשחיקה פיזית של השיניים, בעיקר התחתונות, אך גם החלק הפנימי של העליונות", אומר ד"ר ירון ברנשטיין, סמנכ"ל רפואה במכבידנט. "בנוסף, ישנה תופעה שבה מתחילים להופיע כאבים ובעיות במפרקי הלסת ובשרירי הלעיסה. אחת התלונות השכיחות של האנשים היא שהם קמים בבוקר עם כאבי ראש. זה קורה כיוון ששריר הלעיסה הרקתי הופעל כל הלילה". אם כן, התלונה האופיינית של הסובלים מההפרעה תהיה על כאבי ראש בצידי הראש.
הסיבה לשחיקת שיניים לילית אינה ידועה, אך הסימנים שלה ברורים – היא גורמת לשחיקת שיניים, כאבי שרירים ופגיעה במפרקי הלסת. "בכל בדיקה שגרתית אצל רופא השיניים, הרופא אמור לבדוק את מפרקי הלסת ואת שריר הלעיסה", אומר ד"ר ברנשטיין. "וכל רופא שיניים יכול לטפל בנושא, או להפנות את המטופל לרופא פה ולסת שיוכל להתאים לו סד ללילה במידת הצורך".
הזעות לילה
הזעת לילה הינה מושג ברפואה שאינו מוגבל אך ורק להפרעות בשינה, ויש הרבה סיבות להופעתה. כמובן שאם חם בחוץ, אין כל סיבה לדאוג מהזעה בלילה. מלבד הזעת לילה קבועה שיכולה להיות סימן למשהו רציני, יש גם הזעות לילה שמתרחשות כחלק מהפרעות השינה. "דום נשימה בשינה יכול לגרום להזעה במהלך הלילה, משום שהסובלים מההפרעה הזו למעשה נאבקים על הנשימה שלהם, ומתאמצים ממש כמו בחדר כושר ולכן הם מזיעים", אומר פרופ' פילר. "הסיבה השנייה להזעה בשינה מתייחסת למישור הנפשי, תופעת "הזיעה הקרה". זה קורה כתוצאה מחלום בלהות או מחרדה".
מה הסכנות? "במידה ולא מדובר בגורמים חיצוניים וסביבתיים שגורמים להזעה, כדאי לשים לב לתופעה וללכת לבדוק את המקור שלה", אומר פרופ' גיורא פילר, מנהל מערך רפואת השינה של שירותי בריאות כללית, במחוז חיפה. "בעיקר אם מדובר על הזעה בלתי מוסברת שחוזרת על עצמה כל לילה, ובמיוחד אם היא מלווה בירידה במשקל או בגרד - ההנחיה היא ללכת להיבדק אצל רופא משום שזה עלול להיות סימן לסרטן או להפרעה מוחית בוויסות הטמפרטורה בגוף".
נחירות ודום נשימה בשינה
דום נשימה בשינה שכיח יותר בגברים, אבל השכיחות עולה בנשים לאחר גיל הבלות. ואם חשבתם שמדובר בסך הכל בקצת נחירות, תופתעו לגלות שזה דווקא יותר רציני מזה. "נחירות זו תופעה שכיחה בגיל המבוגר והיא נובעת מחסימות חוזרות של דרכי אוויר עליונות, הגורמת לירידות חוזרות ברמת החמצן בדם, צבירת פחמן דו חמצני וקיטוע של השינה", אומרת ד"ר ריבי טאומן, מומחית להפרעות שינה מהמרכז להפרעות שינה, המרכז הרפואי תל-אביב, איכילוב.
איך מאבחנים? "הסימפטומים הם נחירות, נשימה כבדה בשינה, עייפות וישנוניות יומית, שינה לא מרעננת, יובש בפה, כאבי ראש וריבוי מתן שתן בשינה". הרבה פעמים, אדם הסובל מהפרעות נשימה במהלך השינה יחווה אירועים של חנק. לרוב האדם עצמו לא מודע אליהם, אלא אם בן הזוג רואה את זה ומדווח לו.
עוד ב-mako בריאות:
>> לכבוד ולנטיינ'ס: מה הקשר בין אהבה ושיגעון?
>> יש לכם בחילות מנסיעות? הטריק הפשוט הזה יעזור לכם
>> אל תנסו את זה בבית: הדיאטה שמבטיחה לרדת 15 קילו ב-40 יום
מה הסכנות? "אנחנו יודעים שאם לא מטפלים בדום נשימה בשינה זה יכול להביא לתחלואה כמו יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, הפרעות בשומנים בדם, הפרעות מטאבוליות, עליה בסיכון לאירועים מוחיים וירידה בזיכרון ובתפקוד למשך היום", אומרת ד"ר טאומן. "תפקוד ירוד במהלך היום יכול לגרום לתאונות עבודה ותאונות דרכים, דיכאון וחרדה וירידה בתפקוד המיני. זה מאוד אינדיבידואלי, אנחנו לא יודעים מי יפגע ממה – אבל מחקרים מראים שדום נשימה בשינה מעלה את הסיכון לכל המחלות הנ"ל. בנוסף, ידוע כי השילוב בין דום נשימה בשינה לבין הפרעות קצב לב מעלה את הסיכון לשבץ מוחי. עם זאת, חשוב לציין כי לא כל מי שנוחר סובל מדום נשימה, יש לבצע אבחון להפרעה בבדיקת שינה במעבדת שינה".
איך מטפלים? במידה ומדובר במקרה קל יותר של דום נשימה שתלוי בתנוחה, נאמר רק כאשר ישנים על הגב, ההמלצה היא להקפיד לישון בתנוחה אחרת. "וכמובן שדום נשימה בשינה קשור הרבה פעמים להשמנה, ולכן הדבר הראשון שכדאי לעשות במידה וסובלים מההפרעה הזו הוא פשוט לרדת במשקל", אומרת ד"ר טאומן.
בדרגת חומרה בינונית-קשה, הטיפול הוא ב-CPAP, מעין מסיכה שמזרימה אוויר לדרכי האוויר העליונות דרך האף, וגורמת להן להישאר פתוחות לאורך כל הלילה. "אופציות אחרות ברמות קלות יותר של הפרעה הן ניתוחי אף-אוזן-גרון", אומרת ד"ר טאומן. "ומלבד זאת, יש גם אופציה פולשנית פחות של התקן דנטלי, מעין סד או פלטה, לשינה בלילה שדואג לקידום של הלסת התחתונה".
"לאחר שמגיע אלינו מטופל שסובל מתלונות האופייניות לדום נשימה אנחנו מפנים אותו למעבדת שינה, ומדרגת חומרה קלה ומעלה - אנחנו נכנסים לפעולה", מוסיף ד"ר דן גוטמן, סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון, בי"ח מאיר. "מכיוון שרוב האנשים לא מצליחים להתרגל לשינה עם מסיכת ה-CPAP, הם פונים לבצע ניתוחים. בשלב הראשוני, אנחנו מכניסים מצלמה עם סיב אופטי כדי לאתר את מקור החסימה, ולאחר מכן מסירים אותו. זה יכול להיות מחיצה סוטה, כונכיות מוגדלות או בסיס לשון גדול, חך מוארך וענבל גדול".
נדודי שינה (אינסומניה)
מכירים את זה שבן הזוג שלכם לא נוחר ובכל זאת אתם מתקשים להירדם בלילה? נדודי שינה זו הפרעה הכוללת התעוררות מרובה במהלך הלילה, קשיי הירדמות, תחושת שינה לא מספקת ויקיצה מוקדמת. "מדובר בהפרעה שכיחה מאוד, בין 20-30 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מזה", אומרת ד"ר טאומן. זה טבעי שיהיו לכם נדודי שינה לפעמים, הבעיה היא כאשר יש נדודי שינה ממושכים. "ההגדרה של נדודי שינה כרוניים מתייחסת לתקופה של מעל שלושה חודשים של ההפרעה", אומרת ד"ר טאומן. "אם זה קורה יותר משלושה לילות בשבוע, לאורך התקופה הזו, מדובר בהפרעה שזקוקה לטיפול".
מה הסכנות? "הבעיה באינסומניה היא שהתוצאה שלה היא משך שינה קצר, שיכול לגרום לתחלואה לבבית, תחלואה מטאבולית (סוכרת ושומנים בדם) וירידה בתפקוד במשך היום", אומרת ד"ר טאומן. "בנוסף, קיים קשר דו כיווני בין דיכאון וחרדה לבין אינסומניה. המשמעות היא שחוסר קיצוני בשינה יכול לגרום לדיכאון, ומצב שני – מצב של דיכאון יכול לגרום להפרעה כזו בשינה".
איך מאבחנים? בשונה מהפרעות שאיננו מודעים להן, דווקא אינסומניה היא הפרעה שהסובל ממנה יכול לדווח עליה לרופא בעצמו, לכן אין צורך בבדיקת שינה.
איך מטפלים? "הקו הראשון בטיפול הוא הנחיות התנהגותיות שנקראות היגיינת שינה", אומר ד"ר טאומן. "המשמעות היא ששומרים על כל מיני דפוסים: הולכים לישון בשעה קבועה, קמים בשעה קבועה, לא צורכים קפאין לפני השינה, לא מכריחים את עצמנו להירדם וכד'". לפעמים הטיפול בשמירה על היגיינת שינה מספיק, אך אם זה לא עובד - עוברים לשיטת CBTI. "CBTI היא שיטת טיפול התנהגותית לנדודי שינה", היא מוסיפה. "ישנם 6-8 מפגשים עם פסיכולוג שעובד בכמה מישורים - גם רגשיים וגם התנהגותיים וקוגניטיביים על נושא השינה בלבד. אם זה לא עובד ישנן תרופות שיכולות לסייע בשינה".
ריור בשינה
ריור בשינה הינה הפרעה שנפוצה יותר אצל ילדים, ונגרמת לרוב בשל חסימה באף שגורמת לנו לישון בפה פתוח. "אם זה אצל ילדים, זה לרוב בשל הגדלה של השקד השלישי", אומר ד"ר גוטמן. "אצל מבוגרים שישנים עם פה פתוח זה יכול להיות עקב סתימה באף או נזלת אלרגית".
איך מטפלים? הטיפול בתופעה תלוי במידה רבה בגורם לה, אך לרוב אין בעיה של ממש הדורשת טיפול כירורגי. "אם מדובר באיזושהי חסימה באף, אנחנו יכולים לתקן אותה בניתוח", אומר ד"ר גוטמן. "בכל אופן, ברגע שאנשים מסוגלים לנשום מהאף בזמן השינה שלהם, יש פחות ריור".