שפים שרגילים לקבל חסות ערביות כדבר של יום ביומו הופתעו לגלות לפתע שלמזג האוויר יכולות להיות באמת השפעות קטלניות על העלים הירוקים בסלטים שלהם. עוד ועוד טבחים התקשרו אליי וביקשו עזרה במציאת חסות. די הבנתי את מצוקתם הנואשת. כשכתוב לך בתפריט סלט סיזר, ייהרג העולם - אתה צריך שיהיו לך לבבות חסה ערבית. גם אם הסורים כבר עברו את הגדרות, גם אם הבורסה מתמוטטת, גם אם יש לך חום של ארבעים מעלות.
ככה יצא שעשרת הימים הנוראים של העלים הירוקים הגיעו בדיוק בזמן הלא נכון. בחגים האלה סלט חסה יעלה יותר מאשר המנה העיקרית. בבוסתן שלי החסות לא רק הרכינו ראש. הן פרחו והפכו למרירות. עליהם הירוקים של הארוגולה והרוקט קיבלו כתמים חומים מוזרים, וגם הם הפכו למרים יותר מחזרת. עליהם של החמציצים התקשו והפכו לעציים. נמלאתי רגשי אשם על שלא השקיתי את הערוגות מספיק. עיניתי את עצמי למה לא התקנתי רשת צל, ולרגעים התייאשתי לחלוטין וכמעט נטשתי את הרעיון החקלאי.
העובדה שלא רק עליי נפלו המכות האגרונומיות האלה אוששה אותי בנחמת טיפשים. מבירורים שעשיתי הבנתי שאפילו עוזי בילינסקי, שר החסות של אזור השרון, וגם ראובן, מגדל הירוקים האגדי בשדות רמת השרון, לא הצליחו להתגבר על הצרה הצרורה שנחתה עלינו. עוד לא קרה כדבר הזה. אבל שיא השיאים אירע אתמול. הייתי צריך עלים ירוקים לארוחה גדולה שבישלתי בעיר (קוראי המדור הוותיקים זוכרים אולי שביתי בגליל בשיפוצים עכשיו, ואני גולה בתל אביב). חיפשתי וחיפשתי, ואפילו הלכתי לשוק הכרמל, ובדוכני העשבים שתמיד מלאים בכל טוב מצאתי מנדבושקס ולא עלים. על רשאד ועל גרגיר הנחלים כלל לא היה מה לדבר. בצר לי נסעתי לעמק החסות בטמרה, היכן שיש שדות ירוקים למכביר. הייתי בטוח ששם אמצא את מה שאני מחפש. ואכן, עמק החסות לא אכזב אותי. יצאתי צ'יק-צ'ק, עמוס בשלושה שקי עלים דשנים ועסיסיים. הפעלתי את המזגן במכונית בשיא הכוח כדי שהעלים ירגישו כאילו הם במקרר. אבל אז נתקעתי בפקק נוראי בצומת יגור, ואשר יגורתי בא לי. האוטו התחמם.
לפתע ראיתי איש מתנדנד בין המכוניות. בהתחלה חשבתי שזה אחד מנכבדי נ-נחמן שעומדים שם מדי פעם ומתרימים עבור עצמם ועבור ילדיהם. כשהתקרבתי מעט חשבתי שהאיש מתפלל 18 באמצע הכביש. הוא היה לבוש בלבן, עטוף בטלית וחבש כיפה גדולה. הוא התנדנד קדימה ואחורה במה שנראה מרחוק כדבקות רצינית בשם. אבל כשהתקרבתי עוד יותר, ראיתי לתדהמתי שהאיש פשוט התנדנד. לא היה מסוגל לעמוד. היו לו עיניים של מסומם קשה. הוא דפק על חלונות המכוניות שעמדו לידו וביקש מה שביקש בנהמות חזקות, שהצליחו לעבור גם את זגוגיות מכוניתי.
הרמזור התחלף לירוק ואני רציתי להתקדם, אבל האיש נעמד מול המכונית שלי והתנדנד. ראיתי שהעיניים שלו הפוכות לחלוטין. ראיתי לו את הלבן שבעיניים. הבנתי שהאיש הזה אוטוטו יתמוטט ויידרס. עצרתי את המכונית והכנסתי אותו פנימה. הוא לא התנגד. יצאו לו שברי משפטים מהפה. לא הבנתי מה הוא אומר. נתתי לו לשתות מבקבוק המים שהיה לצדי. הוצאתי אגודת נענע טרייה ונתתי לו להריח אותה. עצרתי והורדתי אותו בתחנת האוטובוס הקרובה, וחיכיתי שיתאושש קצת. אחר כך נסעתי לדרכי. פחדתי ששקי העלים שהיו בבגאז' שלי יתבשלו בשמש. מה גם שלא יכולתי לעזור לו, הוא היה כבר בעולם אחר.
חשבתי על כל אותם אנשים שלא פתחו אפילו את חלון מכוניתם כדי לתת לו שקל. חשבתי כמה פעמים אני לא עצרתי לקבצנים אחרים ולא נתתי מאומה. כמה שאנחנו ערלי לב לצרותיהם של אחרים. כל מיני חשבונות נפש עברו בראשי. אבל כמובן מהר מאוד מסמסתי אותן, והתמקדתי בדברים פרוזאיים ופרקטיים להחריד. חשבתי על הוויניגרט של העלים. חשבתי שצריך להוסיף לו קצת דבש כי העלים מרים. חשבתי שיהיה חכם לערבב את הסלט שתי דקות לפני כדי שהעלים יתרככו קצת, ואז חשבתי איזה בן זונה אני שלא לקחתי את האיש המתנדנד לאיזשהו בית מחסה ושאפילו לא שאלתי לשמו. חשבתי מה היה קורה אילו אני הייתי מתנדנד ככה בין טורי המכוניות, ומי מבין חבריי הטובים מחפשי החסות היה עוצר לי ופותח את חלונות המכונית. מי?
סלט חסות אמריקאיות
דווקא החסה הזאת היא במצב טוב יחסית וזמינה בשוק.
חומרים:
2 ראשים של חסה אייסברג (אמריקאית)
חצי כוס זיתי קלמטה מגולענים
3 פילה אנשובי איכותי (ספרדי) קצוצים דק
2 שיני שום
2-1 לימונים בשלים
חצי כוס צנוברים קלויים
שליש כוס שמן זית עדין
מלח ים גס לפי הטעם
אופן ההכנה:
1. מנקים את החסות מעליהן החיצוניים, ומשרים בקערה מלאה במי קרח לחצי שעה. בינתיים מועכים את שיני השום, פילה האנשובי וזיתי הקלמטה המגולענים במכתש ובעלי. מעבירים לקערה קטנה ומוסיפים את מיץ הלימון ואת שמן הזית.
2. מסננים את החסות מהמים היטב ומייבשים בלי לפרק אותן. חותכים לרבעים. שופכים מעט מהרוטב שהכנתם על רבעי החסות. בוזקים מלח ים גס מלמעלה ומפזרים את הצנוברים הקלויים. מגישים.
>> לגרסת ההדפסה של המתכון: סלט חסות אמריקאיות
סלט אנדיב
גם אנדיב אפשר להשיג בקלות יחסית בימים אלה.
חומרים:
5 ראשי אנדיב טריים
7-6 מלפפונים קטנטנים
1 לימון בשל סחוט טרי
2 כפות חומץ בן יין עדין
1 כף דבש הדרים
5 כפות שמן אגוזים
מעט עלי טרגון טריים (שהצליחו לשרוד את החמסין)
מלח ים גס ופלפל לבן גרוס לפי הטעם
אופן ההכנה:
1. מפרידים את עלי האנדיב ומשרים במי קרח. חותכים את המלפפונים לרצועות דקיקות. מסננים את עלי האנדיב ומייבשים היטב.
2. מערבבים את העלים עם מיץ הלימון הסחוט, עם החומץ ועם רצועות המלפפונים. מוסיפים את הדבש ואת שמן האגוזים ומתבלים במלח ובפלפל לבן.
3. מפזרים מלמעלה את עלי הטרגון, מערבבים בעדינות ומגישים. אם אתם לא מוצאים טרגון, או שאינכם אוהבים את טעמו הייחודי, החליפו אותם בעלי נענע צעירים.
>> לגרסת ההדפסה של המתכון: סלט אנדיב
