השבוע, ללא כל הודעה מוקדמת, נחתה איטליה במטבח שלי. פסטה עם כדורי בשר, קלצונה עסיסית ופיצות מגוונות חצו את צלחתי במשך כל השבוע, משאירות רק טעם של עוד ועוד. ככה זה לפעמים, כמו גוף המסמן לבעליו שהוא דורש בשר, כך סימן הגוף שלי שהוא זקוק למגף.
התוצר המוצלח ביותר של השבוע הזה היה ללא ספק הפיצה. אותו מאפה עתיק יומין שמלווה את התרבות המערבית משחר ימיה, בשינוי קל פה ושם, שומר על הטעם המיוחד לו מאז המאה העשירית לספירה, מתחזק קשר בן עשרות דורות עם המורשת, מעורר את תיאבונם ויצירתיותם של אינספור אנשים בכל יום.
פיצות אישיות
זמן: 20 דקות
מחיר: 15 שקלים
מצרכים:
2 כוסות קמח תופח
1 ביצה
1/2 כוס מים
קורט מלח
רסק עגבניות
גבינה צהובה, זיתים, פטריות, טונה, תירס ומה שמתחשק
הכנה:
1. מחממים תנור ל-180º, ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
2. מערבבים יחד את הקמח, הביצה, המים והמלח עד למרקם בצקי גמיש. אם דביק מדי, אפשר להוסיף עוד קמח.
3. קורצים כדורים ומשטחים לעיגולים שמנמנים (1.5 ס"מ) על נייר האפייה.
4. מורחים רסק עגבניות על עיגולי הבצק, ומפזרים את כל התוספות הרצויות.
5. אופים כ-10 דקות או עד שהגבינה מתחילה לבעבע.
6. מגישים חם.