סידרת הגמר של 1998. מייקל ג'ורדן לוקח את הכדור להתקפה האחרונה במשחק השישי נגד יוטה ג'אז, מטעה את ביירון ראסל וקובר עוד סל ניצחון ענק, שהעניק לבולס את האליפות השישית שלה בשנות ה-90 ובכלל. זו היתה הפעם האחרונה שהאליפות התקרבה למדינת אילנוי, אבל יכול להיות שהעונה נראה את הקאמבק הגדול של אחד המועדונים המפורסמים והאהודים ב-NBA.
לפני 12 שנים, אחרי האליפות האחרונה של ג'ורדן, הבולס פתחו במסע מתיש של בניית הקבוצה מחדש וזה לא ממש הצליח להם. בהתחלה היה זה ברנט בארי ולאחריו רון ארטסט, שבהם תלו תקוות להובלת הקבוצה, אך הם לא הצליחו להשיג כרטיס לפלייאוף. גם טייסון צ'נדלר, אנטוניו דייויס, בן גורדון, בן וואלאס ואחרים עברו בבולס, אך לא הצליחו להוביל אותם להישגים של ממש והקבוצה לא עברה סיבוב פלייאוף מאז האליפות האחרונה.
אבל בשנתיים האחרונות יש משב רוח רענן בשיקגו ויש לו שם: דריק רוז. הגארד הפנטסטי שנולד וגדל בשיקגו, אלוף העולם מהקיץ האחרון, הוא האיש הכי פופולרי ביציעי היונייטד סנטר וגם אחד האהובים בליגה כולה.
רוז הצטרף לסנטר יואקים נואה (בנו של הטניסאי האגדי יאניק נואה), שהגיע שנה לפניו לבולס וממשיך להשתפר בהדרגה בכל עונה.
הסידרה מול בוסטון והתקוות המחודשת בשיקגו
הצמד רוז-נואה, יחד עם בן גורדון ולואל דנג, הביאו את הבולס לאחת מסדרות הפלייאוף הטובות שנראו בשנים האחרונות, כאשר בסיבוב הראשון של 2009 הם מתחו את בוסטון לסידרה של שבעה משחקים שכללה שש הארכות וכדורסל מדהים.
במשחק מספר שלוש של אותה הסידרה היונייטד סנטר התמלא בוורדים (רוז באנגלית), מאולם הכניסה ועד צדי הפרקט. כוכב הקבוצה הצעיר קרס תחת הלחץ והציג את משחקו החלש ביותר בפלייאוף אי פעם. חוסר הניסיון וההתרגשות של שיקגו עלו לה באותה סידרה מול הווינרים הגדולים של הסלטיקס.
בעונה שעברה שיקגו המשיכה להתקדם וסיימה את הליגה כקבוצת הריבאונד הטובה ביותר, עם 44.5 ריבאונדים למשחק. נואה לקח 11 ריבאונדים למשחק (המקום השישי בליגה), כאשר טאג' גיבסון וג'יימס ג'ונסון הרוקי'ס, יחד עם לואל דנג, הפכו את הקבוצה לאחת החזקות מהמפחידות בליגה מתחת לסל. הבולס הפסידו 4:1 ליכולת מדהימה של לברון ג'יימס, אך בשיקגו ידעו שזו רק ההתחלה.
הבולס הבינו איזה מזל גדול היה להם עם שחקנים כמו רוז, נואה וגיבסון, שזוכים לשכר נמוך יחסית בגלל גילם הצעיר, והתחילו לרקום את המזימה - להפוך את שיקגו בולס לשם החם ביותר בליגה, הפייבוריטים הברורים לאליפות. כדי לעשות את זה היה להם מתכון ברור. הבולס החליטו ללכת בכל הכח על הכוכבים הגדולים באמת של הליגה – לברון ג'יימס, דוויין וויד וכריס בוש.
שלושת הגדולים עוברים למיאמי – לבולס יש תשובה
כבר באמצע עונת 2010 שיקגו למעשה ויתרה על הגעה לשלבים המאוחרים. אחרי שבן גורדון עזב בקיץ, גם טיירון תומאס וג'ון סלמונס, שניים מהשחקנים הטובים בקבוצה, שוחררו כדי לפנות מקום לכוכבים תחת תיקרת השכר. הקבוצה גם הביאה את מאמן ההגנה של בוסטון סלטיקס מאז 2007, תום ת'יבאדו, שהחליף את ויני דל נגרו על הקווים. זו הפעם הראשונה שתיבודו מתפקד כמאמן ראשי ב-NBA, אך הוא אחד המנוסים שבהם.
ימים ספורים לפני שלברון ג'יימס הכריז היכן הוא עומד לשחק, שיקגו שיחררה גם את קירק היינריך ולמעשה נשארה בלי קלעים בסגל. התקווה היתה לבנות את החמישייה הגדולה בתולדות המשחק: דריק רוז, דוויין וויד, כריס בוש, לברון ג'יימס ויואקים נואה.
התוכנית כמובן נכשלה באופן טוטאלי, למרות שמרבית הפרשנים המליצו לשלושת הגדולים לשחק איפה שג'ורדן עשה את ימיו הגדולים, אך בשיקגו לא נבהלו והגיבו בהתאם. הצעד הראשון שעשו בבולס הוא החתמת קרלוס בוזר מיוטה ג'אז, פורוורד של 19.5 נקודות ו-11.2 ריבאונדים למשחק בעונה שעברה, שעובד נהדר בהתקפה ובהגנה והוא ללא ספק אחד השחקנים הכי מרשימים שיש לליגה להציע. יחד איתו, הבולס היא הקבוצה הטובה ביותר מתחת לסל, כשרק החבורה של פיל ג'קסון בלייקרס יכולה לאיים על התואר הזה.
אך בבולס ידעו שהם חייבים להביא גם שחקני חוץ והחתימו בקיץ ארבעה גארדים: קייל קורבר חברו של בוזר מיוטה שקלע ביותר מחמישים אחוז מהשלוש ב-18 דקות ממוצעות למשחק אשתקד, רוני ברוואר שעזב את הג'אז באמצע העונה שעברה, אחרי שקלע 9.5 נקודות ב-39 דקות משחק, סי ג'יי ווטסון מגולדן סטייט, שקלע 10 נקודות למשחק בעונה שעברה, וקית' בוגאנס מסן אנטוניו, שחקו מצוין בהגנה שעבר יותר מדי קבוצות בשנים האחרונות.
אף אחד מהם הוא לא בן גורדון או ג'ון סלמונס, אבל שיקגו בהחלט השתקמה מהשחרור המאסיבי של שחקני החוץ והעמידה סגל שיכול להתחרות עם כל קבוצה בליגה.
ייקח זמן, אבל עוד העונה כולם ידברו על שיקגו
לקראת פתיחת העונה הגיעה הידיעה המרה על פציעתו של קרלוס בוזר, שהיה צפוי להיעדר חודשים רבים מהמגרשים, אך כעת נראה שבוזר מתאושש יפה מהפציעה והוא יוכל לשחק כבר בעוד כחודש וחצי.
אפשר להניח שפתיחת העונה של שיקגו לא תהיה מזהירה, אבל יהיה הרבה מה לראות ממנה במהלך הפלייאוף. אם שחקני החוץ של שיקגו יאכזבו, לקבוצה יש מקום בתיקרת השכר להביא עוד קלע טוב במהלך העונה. לשיקגו נמאס משלב הבנייה, בקבוצה התחילו את שלב התכלס.
אחרי שבשנים האחרונות בוסטון, אורלנדו וקליבלנד התחרו על הכרטיס לגמר מהצד המזרחי, העונה עושה רושם שהקרב יהיה של ארבעה ראשים: אורלנדו של דווייט האווארד, שיקגו של רוז-נואה-בוזר-דנג, בוסטון המזדקנת, של שאקיל וג'רמיין אוניל, פול פירס, ריי אלן, קווין גארנט וראז'ון רונדו, וכמובן מיאמי היט, הקבוצה הרועשת מכולם, עם שלושה מהשחקנים הטובים בליגה, כנראה השלישייה הגדולה ביותר ששיחקה יחדיו אי פעם.
לא קשה להסיק שהקרב במזרח יהיה מתיש ומעניין במיוחד בעונה, כאשר אף אחת מארבעת הקבוצות אינה מתכוונת לוותר על זכותה להתמודד מול הלייקרס בגמר ה-NBA (צר לי, אבל עדיין אין מתחרים במערב לפיל ג'קסון, קובי בראיינט וגאסול וביינום). במיאמי יש כוכבים, בבוסטון יודעים איך לקחת אליפויות, הווארד של אורלנדו אולי ימצב את עצמו העונה כשחקן הטוב ביותר בליגה, אבל אל תספידו לרגע את שיקגו.
הבולס רוצים להגיע רחוק העונה. לשיקגו יש חמישייה מאוזנת ונהדרת: דריק רוז, קית' בוגאנס, לואל דנג, קרלוס בוזר ויואקים נואה, עם טאג' גיבסון, קייל קורבר, סי.ג'יי ווטסון, ג'יימס ג'ונסון, רוני בראוור והפורוורד ועומאר אסיק, שהגיע בקיץ מפנרבחצ'ה, על הספסל. בכל הסגל יש שחקן אחד בלבד שמשחק 10 שנים בליגה, קורט תומאס הוותיק, מה שהופך את שיקגו לקבוצה שיכולה לרוץ למשך שנים רבות בצמרת הליגה.
אז נכון, כנראה שפתיחת העונה של הבולס לא תהיה מדהימה וקשה לראות את הקבוצה מסיימת במקום הראשון במזרח, אבל בזמן שבמיאמי בונים על השחקנים הכי טובים בליגה כדאי להם לשים לב לקבוצה הכי צעירה, תוססת, נלהבת, מוכשרת ומאוזנת שיש לליגה להציע.
שיקגו בולס רוצה לפחות את גמר המזרח, כבר העונה, בדרך בפרנצ'ייז חדש בעיר בה יש הרבה רוח וצלצולים, שהפעם מגובה בשחקני כדורסל נהדרים ויומרות מוצדקות להיות אחת הקבוצות הטובות בליגה.
לכתבות נוספות בפרויקט פתיחה עונת ה-NBA של ONE:
הקיץ האחרון: השביתה שמאיימת על עתיד ה-NBA
הפצוע האמריקני: ביינום פותח עוד עונה בלייקרס
הברק של הת'אנדר: דוראנט מתחיל עונה ככוכב ענק
כן לזקן: הסגל המנוסה של הסלטיקס בהליכון לגמר
