אחרי שסקרנו את הפועל חולון, מכבי אשדוד ובני השרון/הרצליה לפניכם הכתבה השניה בסדרת לפתיחת עונת 2011/12 בליגת לוטו. על הפרק שלוש קבוצות נוספות. הראשונה היא סגנית האלופה גלבוע/גליל, שכרגיל שואפת גבוה ורוצה להמשיך בדרך ההצלחות של השנתיים האחרונות.
השניה היא מכבי חיפה, שבנתה קבוצה אטרקטיבית שתנסה להשכיח מאיתנו ומאוהדיה את תצוגות האימים מהעונה שעברה. השלישית היא אלופת הליגה הלאומית בשנתיים האחרונות והעולה החדשה לליגה, מ.כ. הבקעה, שעם סגל מנוסה ומגוון תקווה להמשיך את מסורת ההצלחות של העולות החדשות בשנים האחרונות.
גלבוע/גליל עליון
1. העונה הראשונה של ליאור ליובין כמאמן ראשי היתה מלאה בעליות וירידות אבל שני מהלכים מצוינים שלו הפכו אותה למוצלחת. החתמתו של קורטני פלס והטרייד המפורסם שהעביר את טיילר ווילקרסון לחיפה תמורת מרקו קילינגסוורת'.
את פלס המצוין, שפרח בשיטה של ליובין, הצליחו בגלבוע להחתים לחוזה ארוך טווח, אך לא הצליחו לעמוד בדרישותיו הכספיות של שחקן הפנים המנוסה שבסופו של דבר בחר בהצעתה העדיפה של עירוני אשקלון. האם ג'וזף ג'ונס ורומיאו טראוויס יצליחו להשכיח את ביצועיו או שליובין ואנשי הגלבוע עוד יתחרטו על כך שלא הכניסו את היד עמוק לכיס והשאירו את מרקו בצפון?
2. עזיבתם של גוני יזרעאלי וגל מקל וחוסר ההצלחה של הגלבוע להחתים ישראלי בכיר במקומם בעמדה הזאת הופכת את דגן יבזורי לשחקן החשוב ביותר של הקבוצה בקו האחורי. 'הידית מהעמק' השתפר מאוד בכל עונה מאז שהגיע לליגה הבכירה והעונה צפוי להגיע לשיא חדש ולהפוך לשחקן מוביל. היד הקטלנית מבחוץ היא עדיין כלי הנשק העיקרי במשחקו של יבזורי אבל היא כבר מזמן לא הכלי היחידי אז כדאי מאוד לשים לב לביצועיו כי הוא צפוי להיות אחד השחקנים המקומיים המובילים בליגה שלנו.
3. יאן מרטין היה מרכיב חשוב בעונת הבכורה המוצלחת של מכבי אשדוד בליגת העל וגם העונה יש לספרדי המתאזרח תפקיד מרכזי והפעם אצל סגנית האלופה. אז נכון שהוא כבר לעולם לא יהיה גדול כמו שהיה אביו המנוח, אבל מרטין ממשיך לשמור על קו התקדמות מעונה לעונה ואחרי הבכורה המוצלחת בליגה הבכירה במדי הקבוצה הדרומית, הוא אמור להיות אחד הכלים החשובים גם של הקבוצה מהצפון.
4. גליל עליון תמיד נחשבה לחממה לגידול כישרונות צעירים ולמרות המעבר של הקבוצה מכפר בלום לגלבוע, חיים אוחיון ועמית גל המשיכו באותו הקו. הפעם הילד הכשרוני שינסה לעשות קפיצה משמעותית דרך החממה הוא הגארד נמרוד טישמן, כוכב נבחרת העתודה. במהלך טורניר ההכנה בגרמניה הפתיע הרכז בן ה-20 כשקלע 10 נקודות מול באיירן מינכן ו-11 נקודות מול גראן קנאריה. אין ספק כי זאת העונה שבה הוא חייב להתחיל למצות את הפוטנציאל שגרמו בילי דונובן ומכללת פלורידה הגדולה לגייס אותו לפני שנתיים.
5. אחרי שנתיים טובות מאוד בליגה הלאומית חוזר אופיר פרחי לליגה הבכירה ויש לו נעליים ענקיות להיכנס אליהן. הרכז בן ה-25, שעבר בכל הנבחרות הצעירות של ישראל, מגיע על תקן המחליף של שניים מהרכזים הטובים ביותר בכדורסל הישראלי כיום, גל מקל וגוני יזרעאלי, שעזבו הקיץ את החממה. בקדנציה הקודמת שלו בליגת העל במדי מכבי ראשל"צ הראה פרחי ניצוצות אבל התקשה לשמור על יציבות. עכשיו הוא חוזר חכם יותר, בוגר יותר ובשל יותר להיות רכז בליגה הבכירה והזדמנות טובה מזאת קשה להאמין שהוא יכל לקבל.
מכבי חיפה
1. קרלוס פאוול ושון וויליאמס נחשבו מאז תחילת הקריירה שלהם לשחקנים בעלי איכויות נדירות שרואים בדרך כלל רק ב-NBA, אך בעיות התנהגות מנעו מהם למצות את מלוא הפוטנציאל והפכו אותם לנוודים.
אם מיקי גורקה יגרום לשניהם להתרכז העונה בכדורסל נטו, אז לחובבי הכדורסל מצפה חוויה נדירה שכן מדובר בשניים מהזרים היותר מלהיבים שנחתו בישראל בשנים האחרונות. וויליאמס הוא מהפריקים האתלטיים שלא רואים כל יום אפילו במונחים של אמריקה ופאוול הוא סקורר מגוון שמכיר כל דרך אפשרית לטבעת.
2. עוד כישרון ענק שיש לגורקה בסגל הוא המתאזרח בן ה-21 סילבן לנדסברג. למרות העונה הנוראית שעברה על חיפה, כבר בעונתו הראשונה בישראל הראה הגארד/פורוורד היהודי ממוצא אמריקני כמה כישרון יש לו ורשם מבחינה אישית עונה טובה מאוד עם יותר מ-13 נקודות, ארבעה ריבאונדים ושני אסיסטים בממוצע למשחק.
בפעם האחרונה ששחקן ישראלי קלע בגיל 20 יותר מ-13 נקודות למשחק בליגה הבכירה היה זה ליאור אליהו במדי גליל עליון בעונת 2004/05. במשחקי האימון הקיץ הראה לנדסברג שהוא מוכן לעשות קפיצה נוספת ולהפוך לאחד הישראלים המובילים בליגה.
3. 21 וחצי. זהו הגיל הממוצע של הסגל הישראלי בחיפה. מדובר בסגל המקומי הצעיר ביותר בליגה ובפער די משמעותי מהקבוצות האחרות. וזה לא שהזרים של גורקה עתירי ניסיון. פאוול בן ה-28 הוא ה"קשיש" שבחבורה. ג'רמי ווייז ושון וויליאמס בני 24 וטיילר ווילקרסון צעיר מהם בשנה. אם הליגה שלנו היתה נורמלית, היינו אומרים שמדובר בעוד הימור די מסוכן של גורקה ורוזן, אבל מכיוון שעכשיו כבר אין את הלחץ והמתח של המאבקים נגד הירידה לליגה השניה, זה נראה יותר כתהליך מבורך של הצערת הסגל ובניה לטווח ארוך.
4. אחרי שהחתים את ג'רמי טיילר לפני שנתיים, חשבנו שג'ף רוזן אוהב גימיקים. מעניין למה הוא לא ניצל את השביתה המדוברת ב-NBA כדי להנחית פה איזה סופרסטאר מהליגה הטובה בעולם שיקפיץ קצת את הרייטינג ויגרום לאוהדים החיפאים לבוא לנשר.
חיפה גיששה אצל מספר שחקני NBA מדרגות הביניים ומטה כדוגמת הסנטר שלדן וויליאמס אבל בסוף ויתרה בשל העלויות הגבוהות ובתקווה שוויליאמס, פאוול, ווייז ו-ווילקרסון יוכיחו שאינם נופלים באיכויותיהם משחקנים בליגה הטובה בעולם.
5. נשר הוא אולי האולם הכי מנוכר בליגה ולחיפה יש עוד עונה לארח בו עד שהאולם ברוממה יהיה מוכן. לכן זקוקה הקבוצה הצעירה של גורקה, אולי יותר מהכל, לתמיכת הקהל שלה.
עוד לפני תום העונה שעברה איים ג'ף רוזן לעזוב את חיפה בטענה שהעירייה והעומד בראשה, יונה יהב, לא תומכים מספיק בקבוצה. המיליונר היהודי-אמריקני הרגיש שהוא היחיד שאכפת לו מהקבוצה והתעניין ברכישת מכבי ראשל"צ כתחליף.
בסופו של דבר החליט רוזן להישאר אבל אף אחד חוץ ממנו יודע כמה סבלנות עוד יש לו כלפי פוליטיקאים שקופצים על העגלה כשהיא למעלה ונוטשים אותה כשהיא למטה. תפקיד האוהדים הוא להראות העונה לרוזן שהוא לא לבד ושהם איתו במערכה.
מ.כ. הבקעה
1. אבי אשכנזי הוא ללא ספק קבלן העליות הראשי מבין המאמנים בכדורסל הישראלי. הבקעה היא הקבוצה השלישית שהמאמן המנוסה מעלה מהלאומית לליגת העל. ההעפלה היא הפעם הרביעית בסה"כ בקריירה שלו כמאמן אחרי שעשה זאת פעמיים עם מכבי חיפה ופעם אחת עם עירוני נהריה. בנוסף לכך, אשכנזי הצליח לתקוע יתד בליגה הבכירה בכל הפעמים הקודמות, וזה כנראה הדבר החשוב ביותר עבור הקבוצה המאוחדת, שבגלגולה הקודם (גבעת שמואל) נחשבה ל"קבוצת מעלית". זאת הייתה הסיבה שבגינה ויתרה הבקעה על העלייה בעונה שעברה למרות הזכייה באליפות, אבל עכשיו, כשיש לה את אשכנזי (ואת החוק החדש של המנהלת, שמונע ירידות) היא יכולה להיות רגועה.
2. לפני שנתיים היה הסווינגמן הפנמי, דנילו פינוק, אחד הזרים היותר טובים בליגה כשהוביל את ברק נתניה (שהייתה אז העולה החדשה לליגה) לפיינל פור כשהוא רושם 19 נק',4.7 ריב' ו-3.2 אס' בממוצע למשחק. אשכנזי זכר היטב איך פינוק הדיח את מכבי חיפה שלו ברבע גמר הפלייאוף. הקיץ הוא חזר למחוזותינו, שוב במדי עולה חדשה בעלת שאיפות גבוהות.
למרות שמועות על אופי בעייתי והדיבורים על סגנון משחק אנוכי, אי אפשר לקחת מפינוק את האיכויות הרבות שלו ורק בקיץ האחרון הוא הוביל את קבוצתו לזכייה באליפות הליגה בפורטו-ריקו. קשה לומר שרק עליו תפול או תקום העונה של הבקעה, אבל אין ספק כי מדובר בשחקן החשוב ביותר שלה.
3. בדומה לפינוק, גם פול דילייני חוזר לליגה הבכירה אחרי שנת היעדרות, אלא שלהבדיל ממנו דילייני מעולם לא עזב את ישראל וממשיך לעונה שלישית כאן. הפעם, אפשר להיות בטוחים, עם פחות דרמות. למי ששכח, לפני שנתיים היה הקומבו גארד האמריקני אחד הצדיקים היחידים בסדום בעונת הירידה של נהריה לליגה השניה, אבל כנראה שהיחיד שזכר זאת מבין המאמנים בישראל היה אשכנזי, שהביא אותו לבקעה באמצע העונה שעברה במקומו של רוב בראון, במהלך שהיה המפתח להצלחה הגדולה של הבקעה.
דילייני סחב על גבו את הקבוצה עד לליגת העל ועם מהלך ניצחון נדיר ובלתי נשכח בסדרת הגמר מול הפועל ת"א. להבדיל מלא מעט זרים שעשו זאת לפניו, הוא ימשיך איתה עונה נוספת גם בליגה הבכירה וינסה להוכיח לכל הקבוצות והמאמנים שוויתרו עליו בשנה שעברה שהוא אכן ראוי להיות שחקן מוביל בליגה הזאת.
4. דיון דוואל הוא אולי ההיפך הגמור מפינוק, אבל יש לו תפקיד חשוב לא פחות בהצלחת הקבוצה השנה. הפורוורד הסימפטי והשקט מתחיל עונה שלישית ברציפות בישראל ואחרי שנתיים בגלבוע/גליל וירושלים, הוא מגיע לקבוצה עם פחות ציפיות. עם זאת, התפקיד שלו צפוי להיות דומה. ליד סקוררים מדופלמים כמו פינוק, דילייני וראשון פרימן, אף אחד לא מצפה מדאוול לקלוע 20 למשחק, אלא לעשות בדיוק את מה שהוא יודע לעשות ועשה בעיקר בעונת האליפות בגלבוע: לשמור חזק, לקחת ריבאונד ולהוות איום תמידי מחוץ לקשת.
5. שמוליק ברנר, גור פורת, ניר כהן ואיתי לב הם הישראלים המנוסים והבכירים של העולה החדשה ואין ספק שתרומתם תהיה חשובה מאוד ותשפיע בצורה מכרעת על איך שתיראה העונה של הבקעה. אבל לא פחות חשובה ומשפיעה תהיה התרומה של שני השחקנים היותר הצעירים בסגל של אשכנזי, איתי גרינבוים ויחזקאל סקוורר. גרינבוים בן ה-26 וסקוורר בן ה-22 הם שני גארדים שעברו בנבחרות הצעירות של ישראל וסומנו בעבר הלא רחוק כשני שחקנים שיהפכו לשחקנים משמעותיים בליגת העל. העונה הקרובה תקבע איך ייראה העתיד של שניהם.
