כ-160 ילדים בגילאי 3-4 בעלי צרכים מיוחדים, לא יוכלו להנות מחוק חינוך חינם בשנת הלימודים הקרובה. הם זקוקים לסייעת צמודה שתלווה אותם ביום הלימודים בגן, אך המדינה לא מממנת זאת עבורם. למה? כי חוק חינוך חינם בגיל זה, אינו חוק חינוך חובה. אבל מסתבר שאם היו מתגוררים ביישובים אחרים הם דווקא כן היו זוכים למימון המיוחל, משום שביישובים בעלי עדיפות לאומית גבוהה, בעיקר יישובים בפריפריה, בהתנחלויות, ויישובים חרדים וערבים, כן חל חוק חינוך חובה.
אגב, עד גיל שלוש, הן כן זכו למימון הזה ממשרד הרווחה, וכעת יצטרכו לחכות לגיל 5, יממן את הסייעת משרד החינוך. ומה בינתיים? הם יישארו בבית או שאחד ההורים יעזוב את עבודתו וילווה אותם יום שלם בגן.
"מדוע הקריטריונים לסייעת אינם רפואיים בלבד?"
ליאם לינדן, בן ארבע וחצי, בנם של עידן וענת מיבנה, אובחן כחולה סוכרת נעורים בגיל שנתיים וחצי. לטענת הוריו, עד גיל זה היה ליאם ילד רגיל ככל הילדים. לאחר תקופה מסוימת שבה איבד כמעט חצי ממשקלו, שבה פנו שוב ושוב לרופא המשפחה ושמעו ממנו שליאם גדל היטב ושהכל בסדר, החליטו שהם מוכרחים לעשות בדיקת דם כדי להבין למה מצבו הרפואי מדרדר. הבדיקה מיד גילתה את מחלתו הקשה. משם נסעו השלושה לחדר מיון, ושמעו שאם היו מגיעים 24 שעות מאוחר יותר, ליאם כנראה לא היה עובר אותן בחיים. לאחר שבועיים בבית החולים ליאם והוריו חזרו לביתם.
"מהיום בו גילינו את המחלה, החיים שלנו השתנו ב-180 מעלות", מספר אביו. "לי היה עסק פרטי שנאלצתי לסגור במטרה להפוך שכיר כדי שאוכל להבטיח למשפחתי הכנסה קבועה. אשתי הייתה מדריכת ספורט והתפטרה מעבודתה, כדי להיות עם ליאם. בנוסף, עזבנו את ביתנו ועברנו לגור אצל חמותי".
"היה לנו מאוד חשוב שליאם ימשיך ללכת לגן", מוסיפה האם. "אמרו לנו שחייבים לשלוח איתו סייעת, אך המדינה לא הסכימה לממן לנו, ואני הפכתי לסייעת שלו. זה לא יאומן, אך כבר כמעט שנתיים אני יום יום הולכת איתו לגן". גם לענת מאוד צורמת תחושת האפליה בין היישובים השונים: "יש אפליה ברורה. למה בחלק מהמקומות כן מקבלים סייעת בחינם ואצלנו לא? יש למישהו תשובה הגיונית לזה?".
נטע אניב-תורג'מן, בת השלוש וחצי, בתם של גלי ומוטי מהיישוב קורנית, חולה במחלה קשה בשם נוירופיברומטוזיס 1. המחלה הכרונית יוצרת בגופה כל הזמן עוד ועוד גידולים. הם אמנם שפירים, אך אינם מאפשרים לה לחיות חיים תקינים. היא נושמת דרך פתח מלאכותי בקנה הנשימה, ואוכלת דרך צינור הזנה המחובר ישירות לקיבה, ולכן חייבת להיות מלווה על ידי סייעת, שצריכה לשמור שאלו יישארו נקיים ומזינים. עד גיל 3 הייתה בגן, שכן מומנה לה סייעת ממשרד הרווחה, אך כעת היא תצטרך לחכות לגיל 5 כדי לחזור שוב לגן.
"כשנטע הייתה בת 4 חודשים, רופאת המשפחה חשדה שייתכן והיא חולה במחלה ושלחה אותנו לבדיקות", אומרת אמה. "לאחר בדיקת רופא עור, נוירולוג, ובדיקת EEG נשלחנו לאיכילוב, ושם, נתבשרנו שיש זיהוי ודאי. זה היה רגע קשה, מטלטל, שלא נשכח לעולם".
לאחר תקופה ממושכת של בדיקות נוספות ושהות בבית, החלה נטע ללכת לגן. עניין שלטענת גלי, הפך את חייה של הקטנה למאושרים. "היא השתלבה במהירות בחברת הילדים בני גילה, וקרנה מאושר. סדר היום הקבוע, חברת הילדים והשמחה, תרמו רבות להתפתחותה התקינה של נטע". השנה, כאמור, משעברה את גיל 3, לא תמומן לה סייעת. "מעבר להשפעה הוודאית והרעה שתחול על נטע שתיפרד מחבריה, המשמעות היא שאאלץ להתפטר מהעבודה כדי לשמור על נטע בבית, מצב שיהווה פגיעה כלכלית קשה במשפחה. על פי משרד החינוך, כנראה שנטע לא בגיל הנכון ולא באזור המגורים הנכון. אילו היינו גרים 10 דקות מביתנו, בכרמיאל, למשל, המצב היה שונה וכן היו מממנים לה סייעת. כנראה שבשביל המדינה, לא כל הגליל הוא פריפריה. מדוע הקריטריונים לסייעת אינם רפואיים בלבד?".
נטע גם מציינת, כי משרד החינוך מסרב לקבל מימון חיצוני לסייעת רפואית. לדבריה, עמותה שהציעה לעזור במימון הסייעת נדחתה על ידי משרד החינוך, משום שהוא מסרב שגורמים פרטיים יממנו מישהו העוסק בחינוך.
"הנושא עלה לדיון בוועדת טרכטנברג"
בימים האחרונים הבעיה צפה מחדש בכנסת ולאחר דיון בנושא, בו השתתפה גם אמה של נטע, פנה ח"כ אילן גילאון ליועץ המשפטי לממשלה, וביקש ממנו לבדוק את הנושא.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המקרה של נטע אינו בתחום אחריותו של משרד הרווחה מכיוון שגילה הוא מעל גיל 3. מקרה זה נמצא בתחום אחריותו של משרד החינוך ולכן יש לפנות אליהם לצורך קבלת תגובה".
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך מתקצב סייעות אישיות בהתאם לחוק חינוך חובה. בתוך כך, ביישובים בהם מוחל צו חינוך חובה מתקצב המשרד סייעות לילדים בגילאי 3-4, וביישובים בהם קיים חינוך חינם מתוקצבות סייעות החל מגיל 5. יצוין, כי במסגרת היערכות המשרד ליישום דו"ח טרכטנברג, נדון גם נושא הסייעות הרפואיות".
מהמועצה האזורית משגב נמסר: "המועצה פועלת מול משרד החינוך מהרגע בו ניתן היה להגיש בקשות. אגף החינוך במועצה מיישם את מדיניות משרד החינוך, בהתאם לקריטריונים שמוגדרים מראש".
מעיריית יבנה נמסר: "העירייה איננה הגורם המאשר אלא משרד החינוך. סייעות רפואיות מתוקצבות על ידי משרד החינוך, ולמרבה הצער, המשרד החליט כי הוא לא מתקצב סייעות לילדים שאינם בגיל חינוך חובה, קרי ילדים מגיל גן חובה ואילך".
>> אמא אחת מצאה פתרון אחר: היא פותחת גן מיוחד לילדים חולי סוכרת