4.5 מיליארד דולר על המים: כל הפרטים על נושאת המטוסים האמריקאית שעושה את דרכה למזרח התיכון
102 אלף טון, סיפון באורך 330 מטרים, ארבעה כורים גרעיניים שמספקים אנרגיה של 250 אלף כוח סוס, 6,000 אנשי צוות, מעליות למטוסי קרב, אולמות קולנוע, סניף דואר, מסעדות ובריכות: מבט מבפנים על נושאת מטוסים מסוג "נימיץ", שבזמן זה עושה את דרכה לים האדום ואולי תשתתף בתקיפה האמריקאית האפשרית בסוריה
ארבעה כורים גרעיניים יוצרים חום אדיר ויוצרים טווח פעולה של 50 שנה. נושאת מטוסים אמריקאית | צילום:
צבא ארצות הברית
מעטים הם חילות הים שמסוגלים להחזיק בסד"כ שלהם נושאת מטוסים, מתוך אותם חילות רק אחד יכול להחזיק את הגדולות ביותר, זה של ארה"ב כמובן. לא פחות מעשר נושאות מטוסים מסוג נימיץ, על שם האדמירל צ'סטר נימיץ, מחזיקה המעצמה הגדולה בעולם. הספינות האלה מסוגלות לשאת על הסיפון עשרות מטוסי קרב ומסוקים ובזכות כורים גרעיניים לשרת חמישים שנה עם טווח שכמעט ואינו מוגבל. בזכות מטוסי הקרב שלה יכולות נושאות המטוסים מסוג זה לתקוף עם למעלה מ-300 טון של פצצות וטילים בגל תקיפה אחד. מדובר בספינת המלחמה הגדולה בעולם ולא סתם שואל נשיא ארה"ב "איזה נושאת מטוסים הכי קרובה יש לנו" בכל משבר צבאי.
במשבר הנוכחי מול סוריה, נושאת מטוסים מסוג נימיץ כבר מפליגה לכיוון ים סוף. רגע לפני שהיא מתמקמת, על שלל מטוסי הקרב שלה, עם הפנים למלחמת האזרחים בסוריה, אנחנו נותנים לכם הצצה למבצר הצף הגדול בעולם.
מעורבות בכל קונפליקט צבאי
נושאת המטוסים הראשונה מסדרת נימיץ הייתה הנימיץ עצמה, שנכנסה לשרות ב-1975. למעט חריגים על פי המסורת של חיל הים האמריקאי כל נושאת מטוסים נקראת על שם נשיא לשעבר והבאות שנכנסו לשרות היו בין השאר: אייזנהאואר, רוזוולט, רייגן, טרומן והעשירית שנכנסה לשרות, ב-2009, הייתה בוש. שתיים נוספות, פורד וקנדי, נמצאות בבנייה ואמורות להיכנס עד 2020. אחת נוספת אמורה להיכנס אבל ככל הנראה שמסיבה תקציבית הפרויקט יבוטל. הסיבה התקציבית היא תג מחיר של 4.5 מיליארד דולר לא כולל תחזוקה שנתית של 150 מיליון. נושאת המטוסים בוש, האחרונה והמתקדמת ביותר הגיעה לעלות בנייה של 6.5 מיליארד.
בזכות המעוט המטוסים מגיעים למהירות של 225 קמ"ש בשתי שניות. F-18 ממריא מנושאת מטוסים | צילום:
Pool, GettyImages IL
משקלה של נושאת המטוסים מגיע ל-102 אלף טון ואורכה 330 מטר. בזכות ארבעה כורים גרעיניים עם הספק של 250 אלף כוח סוס היא מגיעה למהירות של 60 קמ"ש ותוחלת חיים של 50 שנה. מעשית בזכות הכורים הטווח שלה בלתי מוגבל והיא לא הייתה עוצרת אם לא היה צריך להעמיס אוכל ומים לאנשי הצוות, מספרם אגב מגיע ל-6,000. לכל נושאת מטוסים יש כנף שאחראית לפרוס עליה ובמקרה של הבוש מדובר בכנף 8. בכל רגע נתון יהיו על הנושאת בין שלוש לארבע טייסות F/A-18E Super Hornet, טייסת EA-6B Prowler ללוחמה אלקטרונית, מטוסי בקרה אווירית, ומסוקי סי הוק משני טייסות הכנף, הקלשונים והספרטנים, לחילוץ וללחימה נגד צוללות. בסך הכל 90 כלי טיס מסוגים שונים.
נושאות המטוסים של ארה"ב שיגרו משימות מסווגות של כוחות מיוחדים, הן הובילו כוחות משימה במה שמוגדר כ"שמירת שלום", וכמובן הובילו את הלחימה האווירית בפלישה לגרנדה, במלחמות המפרץ ובאפגניסטן. נושאת מטוסים לעולם לא תשוט לבד ולמעשה היא המרכז של כוח משימה, כל כוח משימה כולל ספינות טילים, ספינות נגד צוללות, תחזוקה, נחיתה ועוד. במקרה של הנימיץ שעושה את דרכה לסוריה, היא מלווה בחמש משחתות.
סיפון הטיסה
את המבט מבפנים נתחיל מסיפון הטיסה הענקי של הספינה. לרוב מחצית המטוסים יהיו מהאנגר מתחת לסיפון ומחצית על הסיפון עצמו. המעבר נעשה באמצעות ארבע מעליות כאשר כל מעלית כזו יכולה להרים שני מטוסים בבת אחת. הספינה כולה מנוהלת מהגשר בו נמצאים בכל רגע נתון קצין תורן שהמשמרת שלו נמשכת ארבע שעות. קצין תורן אחראי לבטיחות ותפעול האונייה, כולל ניווט, תקשורת, בדיקות שגרתיות, דיווחים, פיקוח על צוות המעקב, וביצוע התכנית של היום. יחד אתו נמצאים הגאי שמנווט את הספינה, והגאי נוסף שמפעיל את בקרת המנוע ונמצא בקשר עם חדר המכונות. בעלי תפקיד נוספים כוללים את התצפיתנים, קצין ניווט, קצין שאחראי על מעקב מזג אוויר והאחראי על ניהול יומן הספינה.
90 כלי טיס מסוגים שונים שמסוגלים להנחית 300 טון של פצצות בתקיפה אחת | צילום:
U.S. Navy, GettyImages IL
בגשר נמצא גם המי"ק (מרכז ידיעות קרב), העיניים ואוזניים של הספינה, עם מערכות גילוי אוויריות ושלל מערכות אלקטרוניות מתקדמות. שם יושב גם קצין פעולה טקטי שמסייע לקפטן לנהל את הספינה ולשלב את החלק האווירי והימי. בחלק העליון של הגשר יושב מי שמוגדר כבוס אווירי, אף מטוס לא עולה על הסיפון בלי אישור שלו, אף מטוס לא נוחת ואף מטוס לא ממריא, כל פעילות שנעשית על סיפון הטיסה או בהאנגר וקשורה למטוסים נמצאת תחת האחריות שלו. בדרך כלל יהיה עם חולצה צהובה ועליה כיתוב תפקידו. עוזרו, "מיני בוס", יהיה עם חולצה ירוקה.
על הסיפון עצמו שלל בעלי תפקידים כל אחד מהם מזוהה על ידי חולצה בצבע אחר. המלחים עם החולצה הצהובה אחראים על שיגור המטוסים מהמעוט אחרי ששקלו כל מטוס והתאימו את העוצמה גם למהירות הרוח. המעוט זורק את המטוס מהסיפון, כך המטוס ממריא ממסלול קצר של 100 מטר במקום 1,500, ובעצם מדובר ברוגטקה ענקית. בזכות המעוטים היא יכולה לשגר מטוסים כל 20 שניות כשהם גורמים למטוס לטוס ממהירות של 0 קמ"ש ל-225 בשתי שניות. חולצות ירוקות מסמלות את אנשי התחזוקה, מי שאחראי על חיבור המטוסים למעוט ואנשי בקרה שבאחריותם לחתום על העבודה של אנשי התחזוקה. חולצות לבנות הם פקחי הטיסה, קציני נחיתה שהם טייסים בכירים שמכווינים את המטוסים שנוחתים ובשל המשימה המסוכנת אחראים גם לתת ציון לכל טייס שנוחת. אגב בדרך כלל מדובר בקבוצה של שמונה עד עשר המכונה התזמורת של לונדון. חולצה לבנה עם צלב אדום הם אנשי צוות רפואה. את החולצות הסגולות לובשים מתדלקי המטוסים, אדום הם כבאים וצוותי הצלה וחולצות כחולות הם מפעילי מעליות מטוסים, נהגי טרקטור ושליחים.
כל בעל תפקיד מסומן על ידי חולצה בצבע אחר | צילום:
צבא ארצות הברית
מערכות הגנה
מי שיחליט לתקוף את נושאת המטוסים יגלה שמדובר במשימה לא פשוטה. לנושאת מערכות מכ"ם כולל מוטסות לטווח ארוך וההגנה הראשונה הם כמובן מטוסי הקרב. מי שיצליח לעבור את מטוסי הקרב ייתקל בספינות עם מערכות נ"מ מתקדמות שמקיפות את הספינה בכל רגע נתון, כולל טילי נ"מ לטווח 8 ק"מ של הנושאת. שכבה נוספת כוללת תותחי פלנקס שיורים 6,000 פגזים בדקה, ומספר מקלעי 0.5 אותם מאיישים אנשי הצוות.
הנעה גרעינית וטווח של 50 שנה
תגובת השרשרת של הכור הגרעיני יוצרת חום אדיר שמשחרר קיטור שמניע את הטורבינות של הספינה. אלה מסובבות ציר באורך 120 מטר שמסובב שלושה מדחפים ענקיים שמניעים את הספינה במהירות של עד 60 קמ"ש. כדי להגן על אנשי הצוות כל כור שכזה עטוף בטונות של פלדה. לכור הגרעיני יש תוחלת חיים של 50 שנה והיא נזקקת לתדלוק פעם ב-20 שנה. כמו כן כורים אלה מספקים את החשמל לספינה.
מי שירצה לתקוף את נושאת המטוסים ויצליח לעבור את מטוסי הקרב, ייתקל במערכות הגנה רבות עוצמה | צילום:
צבא ארצות הברית
החיים מתחת לסיפון במספרים
כבר אמרנו שיש לה צוות אדיר והם דורשים כמובן לא מעט. זה מתחיל ב-28 אלף סדינים וממשיך ב-18,000 מנות מזון שהמטבח מכין בכל יום מאספקה שבין השאר כוללת 11 טון בשר ו-120 אלף ביצים. באמצעות המטבח מנסים להעניק למלחים תחושה של בית ולכן הלחם נאפה לפני כל ארוחה ואת הצלעות הם מכינים על סוג של מנגל. לכל מלח בספינה יש מיטה שבתחתית שלה זוג מגירות ובצד ארונית קטנה, בעזרת וילון זה המקום היחיד בו יזכה לפרטיות שזה דבר חשוב כשאתה באמצע הים עם אלפי אנשים.
תחת פיקודו של קצין הרפואה יש מרפאה, מרפאת שיניים, חדרי ניתוח ואפילו מעבדה לטיפול בנשק ביולוגי וכימי. מתחת לסיפון ניתן למצוא גם אולמות קולנוע לנוחות אנשי הצוות, סניף דואר, מסעדות מזון מהיר, מספרה ואפילו חדרי כושר ובריכות. לכל נושאת מטוסים יש אולם טלוויזיה משלה ותחנת רדיו. לפחות יומיים בשבוע מפנים את ההאנגר הענקי לערבי קריוקי וריקודים בכדי להנעים את השרות של אנשי הצוות. הסיבה לכל זה נעוצה בעובדה שמי שמשרת על נושאת מטוסים יוצא לסבב שרות (הפלגה) של חצי שנה במהלכו הוא לא רואה את הבית מלבד חופשה אחת של שבועיים.
חצי שנה בלב ים, מזל שיש קולנוע | צילום:
צבא ארצות הברית
ועכשיו, המבצר השט הזה נמצא בדרך למזרח התיכון. נותר רק לחכות ולראות האם תינתן ההוראה והנשק האדיר ייכנס לפעולה.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
