שח-מט רוסי

הסורים, לא במפתיע, קיבלו את ההצעה הרוסית למסור את הנשק הכימי | צילום: Sean Gallup, GettyImages IL איך נראה ראיון טלוויזיה בבית הלבן? לא בטלוויזיה – מאחורי הקלעים. אז זה הולך ככה: מגיע צוות של צלמים, מקליטים, מפיקים, מראיין. מגיע גם ציוד: מצלמות, פנסי תאורה, כבלים, עזרים לתלות את הכול. נכנסים לשער הימני בשדרות פנסילבניה. קודם כל אומרים לך לחכות. ממתינים לאיש שאמור לקבל אותך. בודקים תעודות ושמות. אחר כך מתחילים להעביר ציוד – פריט פריט במגנומטר. אחר כך הכלבים מרחרחים אם אין חומר נפץ. לבסוף אפשר להתקדם בשולי המדשאה לכיוון חדר התדריכים. שם אומרים לך לחכות - ואז מגיע עוד מישהו מבפנים שיודע שיש ראיון. הוא מחכה למישהו יותר בכיר.

בסוף אומרים "אפשר להיכנס". כאן יש מתח קל: איפה זה יקרה? בדרך כלל באחד החדרים במתחם התת-קרקעי, שם אפשר להכין את הציוד במשך שעה ארוכה. כאשר ראיינתי את הנשיא ביל קלינטון זה היה למרבה ההפתעה בקודש הקודשים – החדר הסגלגל. זה היה סוף השבוע. הנשיא שהה בחלק המגורים. הסתובבנו שלוש שעות עם ציוד ומצלמות בחדר החשוב בעולם בין המזכרות של ג'ון קנדי ושולחן העבודה שמתחתיו עבדה גם מוניקה לווינסקי כמה שבועות קודם לכן. הפרשה הייתה אז בשיאה.

הלילה הנשיא אובמה נתן שישה ראיונות טלוויזיה. אל דאגה – לא חזרו על המסע הזה שש פעמים. הפעם התחלפו רק המראיינים, לא הציוד. 

וולף בליצר מ-CNN עושה את המסלול בשולי המדשאה בדרך לראיון עם הנשיא | צילום: צילום מסך CNN מה עם המרואיין? הנשיא בא מוכן עם רשימת מסרים. לפני כן, בחדר הסגלגל, יושבים עוזריו ועורכים ראיון דמה עם שאלות שהם חושבים שיישאל. הם משפצים את המסר, משפרים את הניסוח ומזהירים אותו אם פלט משהו לא רצוי.

אז מה היה?

שישה ראיונות במקביל. זה קצב ששמור רק למערכת הבחירות. כנשיא, אובמה לא עשה את זה אף פעם. יחד עם עוד נאום מיוחד לאומה הלילה ועוד אחד מחר - 11 בספטמבר – לנשיא שפע נאומים והזדמנויות בפרופיל גבוה לדבר על מה שירצה. כל המהומה הזו לבדה משדרת לחץ מהבית הלבן. סקר של CNN הלילה, לפני הראיונות, העמיד את רמת שביעות הרצון של הציבור האמריקני ממדיניות אובמה בנושא סוריה על 45%. זה לא טוב. הציון הכללי למדיניות החוץ של אובמה הולך ומדרדר בחודשים האחרונים לפי הסקר הזה. בקיצור – אובמה הכניס את עצמו לברוך רציני.

קצב הרוקנ'רול הופסק

הנשיא נשאל מיד על היוזמה הרוסית וברך עליה. אובמה דורש כמובן שהסורים לא יסחבו זמן וטוען שרק איום צבאי ממשי יגרום לסורים להסכים לוותר על הנשק הכימי. אולי זו טקטיקה שמטרתה להוריד את הפאניקה בציבור, אבל פתאום כל רוח המלחמה ירדה מהמפרשים. אובמה מקרין את עצמו כמתמרן בפוליטיקה הבינלאומית, עובד עם הרוסים, ואולי-אולי גם ישקול איזה צעדים צבאיים. המוזיקה השתנתה - עברנו מרוקנ'רול לסונטה רגועה.

אובמה בראיונות הלילה: כל המוזיקה השתנתה | צילום: צילום מסך CNN אובמה ניצב מול שני מנהיגים ערמומיים. אולי ערמומיים ממנו. השחקן שמאיים בשח-מט הוא כמובן פוטין. פוטין שלף את הפתרון הפוליטי ובאופן מפתיע מזכיר המדינה ג'ון קרי נתן לזה אוקיי. קרי נשאל בלונדון האם ארה"ב תסכים לפתרון שבו סוריה תוותר על כל הנשק הכימי. הוא משך בכתפיו ואמר "כן". לתקשורת האמריקנית זה נראה כמו פליטת פה. כמה שעות אחר כך הודיע שר החוץ הרוסי לברוב שזה מה שרוסיה מציעה ואז הסורים באופן לא מפתיע הודיעו שהם מסכימים.

מסתבר שיש תאום מסוים בין הרוסים לאמריקנים. אחרי דברי קרי הייתה שיחה בת 14 דקות בינו לבין עמיתו הרוסי. כמה שעות אחר כך הילרי קלינטון, בהתבטאות ראשונה בנושא, הציגה את הכול בחיוב ככדור שהתגלגל מדבריו של קרי. בריטניה, צרפת ובאן קי מון קפצו מיד ואימצו את היוזמה. ההצבעה בסנאט כבר נדחתה. פוטין עוד יהיה זה שיוריד את אובמה מהעץ. 

גם באשר אסאד הוכיח מיומנות לא רעה בכלל בתקשורת האמריקנית. הראיון שלו ברשת CBS נשמע די משכנע לאוזניים אמריקניות. הוא לפחות ידע ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים: "אתם עוזרים לאל קעידה, עבדתם על עצמכם בפרשת עיראק, מה יצא לכם ממלחמות עד היום?"

אפשר לדמיין מיליוני אמריקנים מהנהנים ואומרים לעצמם: "צודק".