בנגלדש: עובדי הטקסטיל מפגינים תנאי העסקתם

עימותים בהפגנה היום | צילום: ap
50 אלף עובדי תעשיית טקסטיל הפגינו בדאקה, בירת בנגלדש, על תנאי העסקתם ושכרם הנמוך. "אין לנו אלטרנטיבה, אנחנו חייבים להרים את קולנו ולא נהסס לנקוט בכל האמצעים" אמר נזמה אקטר, נשיא פדרציית תעשיית הטקסטיל בה חברות 52 קבוצות עובדים.

תעשיית הטקסטיל של בנגלדש כוללת כ-4 מיליון עובדים המשתכרים משכר מינימום של כ-38 דולר לחודש. כעת הם דורשים להעלות את שכרם ל-103 דולר לחודש. סכום הגיוני בהתחשב שהיקף הייצוא של תעשיית הטקסטיל בבנגלדש מסתכם בכ-20 מיליארד דולר.

כ-1000 עובדים ממפעלי טקסטיל שונים ברחבי המדינה לקחו חלק בהפגנה וחסמו כבישים. חלקם השחיתו מפעלים סמוכים ולכן הייצור במפעלים הופסק מחשש לוונדליזם. "אנחנו לא זקוקים לרחמים, הכלכלה מתקדמת הודות לעבודתנו", הוסיף אקטר. למרות שהושגה הסכמה מצד בעלי המפעל להעלות את השכר ב-20% העובדים סרבו וטענו שמדובר בהצעה משפילה ובלתי אנושית.

במשטרת בנגלדש הצהירו כי המחאה שנערכה הייתה הגדולה ביותר שנראתה במדינה לשם העלאת שכר. בתוך כך, תחקיר של ה-BBC חושף נתונים מזוויעים על זכויות העובדים במפעלי הטקסטיל בבנגלדש. מהתחקיר עולה כי העובדים' המייצרים בגדים המיוצרים בין השאר ל-H&M וגאפ, עובדים מעל 15 שעות רצופות ביום.

התחקיר חשף כי עובדי מפעלי חברת הבגדים ננעלו במפעל מ-7:00 בבוקר עד 2:30 לפנות בוקר למחרת. בנוסף חברת H&M מסרה כי עניין השעות הנוספות מהווה אתגר מרכזי בתעשיית הטקסטיל. אחד העובדים סיפר שהוא עבד משמרת של 19 שעות רצופות ועבורה הרוויח 1.5 דולר בלבד. עם זאת, המפעל הכחיש שהעובדים נאלצו לעבוד במשמרות 19 שעות ביממה ומסר ששערי הבניין היו פתוחים.

מפעלי הטקסטיל בבנגלדש זכו לתשומת לב תקשורתית בחודש אפריל האחרון כאשר יותר מ-1,000 בני אדם נהרגו בקריסת בניין. בבניין נמצאו מספר בתי עסק, בנק וחנויות אך רב העובדים ששהו בו היו עובדי חברות הבגדים.

בעקבות האסון נחשף, כי הבניין לא יכול היה להכיל מתפרה, מכונות כבדות וכמות פועלים כה גדולה. למרות שמפקחים דרשו לפנות את המקום התופרות קיבלו הוראה ברורה, מי שלא תתייצב להוראה, תקבל משכורת נמוכה. הטרגדיה בבנגלדש הובילה לדיון במחיר שמשלמים עובדי הטקסטיל שעובדים בתנאים מחפירים.