ממשלת יפן אישרה השבוע תקציב התחמשות חדש. 250 מיליארד דולר לחמש שנים. 250 מיליארד דולר. זו ההתעצמות הצבאית הגדולה בתולדותיה. בתפריט הקניות: מטוסים מארה"ב, ציים של מטוסים ללא טייס, מערכות תצפית ובקרה, כלי שיט לרוב ושינוי כללי של מבנה הצבא. מחצית מצבא יפן ישודרג ויהפוך לצבא נייד מוכן להקפצה ולתנועה מהירה. אתם שואלים בוודאי מה קרה? מי עומד לתקוף את יפן? אפילו גבול אין לה בשם אלוהים - מדובר במדינת איים.
אז כאן צריך לעשות סוויץ' ולהתחבר לדרך המחשבה האסיאתית. יש ענק אחד גדול ומאיים שמטיל את צלו על כל השכונה. קוראים לו סין. לכולם בשכונה היה סיפור עם סין, אולי לפני מאה שנה אולי לפני אלף. הזיכרון האסיאתי ארוך – עוד יותר מזה של המזרח התיכון. את ההתחשבנויות והמריבות של לפני עשרות ומאות שנים הם עושים ביומיום. זה חלק מהשיח הבינלאומי, חלק מהחיים. לא שוכחים ובוודאי שאף פעם לא סולחים.
היפנים החליטו שנמאס להם מהסינים. במוקד הסכסוך קבוצת איים נידחים, קטנטנים ובלתי מיושבים. פשוט חמישה סלעים בסוף העולם ועוד שלושה שפיצים. הם לא מופיעים במפות מרוב שהם קטנים. היפנים קוראים להם סנקקו, הסינים קוראים לזה דיאהו. זה אומר שלי וזה אומר שלי, ועוד רגע תפרוץ שם מלחמת עולם. הסינים טוענים שהם גילו את הסלעים במאה ה-14 ושלטו בהם עד שהיפנים השתלטו עליהם ב-1895. בתום מלחמת העולם השנייה הם עברו לניהולה של ארה"ב, כחלק מהסכם הכניעה של יפן. ב-1972 ארה"ב החזירה את הסלעים ליפן. סין מתנגדת לחזקה היפנית ולא רק היא – גם טיוואן הקרובה, שכידוע הייתה פעם חלק מסין הגדולה.
הרטוריקה סביב הסלעים מתחזקת מדי פעם, אבל לאחרונה הסינים עושים שרירים של ממש. הם מגבירים את הסיורים הימיים סביב הסלעים ובימים האחרונים הם אף הודיעו לעולם שהם שולטים במרחב האווירי שמעליהם. מי שרוצה לטוס שם צריך לבקשת רשות מהם. האמריקנים מיהרו לשלוח מפציצי בי-52 לטיול. בלי בקשה ובלי אישור. שר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל קרא לזה "צעד חד צדדי שמערער את היציבות" והוסיף: "ארה"ב אינה מתכוונת לשנות דבר בתמרונים האוויריים שלה באזור". הייגל גם הזהיר שמעשים כאלה עלולים ליצור אי הבנות.
גם היפנים, מיד כששמעו על הודעת סין, שיגרו מטוסי קרב לגיחות מעל הסלעים. הסינים לא הגיבו עדיין, אבל בביטאונים הרשמיים בסין מצוטטים מפקדים בכירים של חיל האוויר שאומרים שלסין הזכות להפיל מטוסים שלא ייענו לכללי האכיפה החדשים. על הדרך, הסינים הצליחו גם לדרוך על הדרום קוריאנים כי השטח האווירי שעליו הכריזו חופף במידה לא מבוטלת עם התחום שהדרום קוריאנים מחשיבים כשטח בשליטתם. בקיצור – חופן הסלעים באמצע הים מחמם את כל האזור וארה"ב נכנסה אל מרכז התבשיל.
יחסיה של ארה"ב ויפן מורכבים ומיוחדים. למעשה, ארה"ב ערבה לביטחונה של יפן בהסכם הגנה מיוחד. כ-50,000 חיילים אמריקנים מוצבים ביפן, בעיקר באוקינאווה. שם גם עוגן הצי השביעי של ארה"ב. עם זאת, בשנה שעברה האמריקנים ניסו להרגיע את הסינים בהצהרה מיוחדת שברית ההגנה אינה כוללת את המחלוקת על הסלעים וכי לארה"ב אין צד בסכסוך.
אבל אם נסתכל על המצב החדש בעיני הסינים – מה הם רואים? היפנים עומדים לקבל מאמריקנים מטוסי V-22 "אוספרי" להעברה מהירה של כוחות לוחמים. (גם ישראל רכשה את המטוס הזה) בנוסף לכך, יפן תקבל טכנולוגיות מתקדמות של מעקב, ריגול ותצפית, כולל מטוסים ללא טייס. ובנוסף, נחתות משוכללות להנחתת לוחמים מהים. וזו רק רשימה חלקית. צבא יפן, שהיה הגנתי בלבד כחלק מהסכם הכניעה והחלטתה של יפן על מדיניות פציפיסטית, עומד לעבור שינוי היסטורי ולהפוך לצבא התקפי. ראש ממשלת יפן, שינזו אבה חזק פוליטית, נוסך אמון בכלכלה היפנית ומרגיש מספיק בטוח להקצות את מאות המיליארדים האלה כדי להגשים את האידיאולוגיה הניצית שלו.
וכמה זמן ימתינו בבייג'ינג עד שכל זה יקרה?