הנשיא אובמה בחופשה בימים אלה במקום החביב עליו חוץ מהוואי – האי "מארת'ז וויניארד" שמול חופי מסצ'וסטס. המקום שבו אצולת בוסטון מבלה את חופשותיה כמו גם שבט קנדי. הטלפון צלצל שם השבוע. הילרי קלינטון הייתה על הקו. היא רצתה להתנצל ולהסביר. "לא תקפתי אותך", היא אמרה לנשיא. התנצלות מוזרה בהתחשב בעובדה שהילרי קטלה באגרסיביות את כל פילוסופיית מדיניות החוץ של הנשיא שאתו עבדה. המשפט הבולט שאמרה לג'פרי גולדברג בראין למגזין "אטלנטיק" הלך כך: "מעצמות גדולות צריכות תוכנית עקרונות מאורגנת ו'לא לעשות שטויות' זו לא תוכנית". אאוץ'.
אובמה נוהג לומר שמדיניות החוץ שלו נסמכת על העיקרון של "לא לעשות שטויות". על זה הוסיפה הילרי שאובמה טעה כשלא שמע בקולה ולא התערב במשבר בסוריה. זה כישלון היא אמרה. הריאיון עשה גלים ונתפס כמהלך פוליטי מחושב שנועד להרחיק אותה מהברווז הצולע אובמה לקראת התמודדות על הנשיאות. יועצו הקרוב של אובמה, דיויד אקסלרוד ירה מיד חזרה בטוויטר: "לא לעשות שטויות, הכוונה לשטויות כמו לכבוש את עירק מלכתחילה, שזו הייתה החלטה אומללה". אקסלרוד כיוון היישר לנקודת התורפה של הילרי – תמיכתה במהלכו של הנשיא בוש לכבוש את עירק. ההסתבכות בעירק נחשבת היום כישלון גדול בארה"ב, בוודאי בקרב הדמוקרטים.
תנו לנפוש בשקט
כל העסק נעשה מביך עוד יותר כי בני הזוג קלינטון עמדו לפגוש את בני הזוג אובמה בארוחת ערב ב"מארת'ז וויניארד" שעורך מקורבם וורנון ג'ורדן. הילרי פרסמה הודעה שלפיה היא טלפנה לנשיא ואמרה לו שהיא "לא התכוונה לתקוף אותו, את מדיניותו או מנהיגותו". מהצד של אובמה שתיקה. מי לא היה רוצה להיות זבוב באחוזה של וורנון ג'ורדן כשמגישים את המנה העיקרית?
מה שמעביר אותנו מהנופים הפסטליים והפסטורליים של מארת'ז וויניארד לחולות הארורים של עיראק. הנשיא אובמה עשה בימים האחרונים מה שהוא מאוד לא אוהב לעשות – לתקוף צבאית. מטוסים אמריקנים חגו בשמי עירק, ירו בטרוריסטים של דאע"ש ושיגרו חזרה אותן תמונות בשחור לבן עם צלב באמצע שקיבלנו מעזה. למטה היו מכוניות חמושות, נגמ"שים או חמושים בקלצ'ניקובים. אובמה הבין שעשרות אלפי כורדים בסכנת השמדה בידי דאע"ש והחליט להגיב.
זו הייתה עוד תזכורת לחידלון שאליו הובילה מדיניות ארה"ב בעירק. 10 שנים של דשדוש, 4,500 הרוגים ועשרות מיליארדים של דולרים ובסוף צריך להפציץ מהאוויר כי את השליטה תופס ארגון מוסלמי קיצוני. בדרך אובמה הסתבך בעוד ניסיון להתערב בפוליטיקה העירקית הרעועה. אובמה יצא אל המצלמות (כן במארת'ז וויניארד) וברך את חיידר אל עבאדי, שבדרך לא ברורה מונה על ידי נשיא עירק להרכיב ממשלה חדשה במקום נורי אל מליכי. אל מליכי היה התקווה האמריקנית עד שאכזב. גם הוא אכזב. אל מליכי הודיע מיד שכל העניין לא חוקי ושהוא לא הולך לשום מקום. את מה שקורה שם בעירק שום או"ם לא יחקור.
מה הפלא שבראיון ל"ניו יורק טיימס" התלונן אובמה שלבנימין נתניהו יש תמיכה הרבה יותר גדולה בבית מאשר יש לו. זה שמצבו קשה עד בלתי אפשרי בימים אלה גם אובמה יודע, אבל התירוץ הזה לחוסר מעורבותו במזרח התיכון הרים גבות בהרבה מקומות. נשיא ארצות הברית של אמריקה נותן תשובה של פרשן פוליטי.
אז הילרי כנראה הגיעה למסקנה שמדיניות החוץ של אובמה ומעמדו בעולם הם לא דבר טוב להידבק אליו, מה עוד שהיא הייתה שרת החוץ שלו. לכן, באו הביטויים של "אמרתי לו והוא שמע" ו"צריך מדיניות מאורגנת" וכו'.
ואי אפשר לסיים בלי החופשה הזו. גם לעניין הזה נדבקים שונאיו של אובמה ומחרחרים משפטים כמו "העולם כמרקחה וזה לא זמן לצאת לחופשה. הוא לוקח יותר מדי חופשות". כאשר קודמו ג'ורג' בוש היה נשיא הבון טון היה "הנשיא צריך להתרענן ובכלל לא משנה איפה הוא נמצא פיזית". כתב CBS מרק נולר בדק וערך השוואה בין בוש לאובמה. בשלב זה בנשיאות אובמה (כולל הקדנציה הראשונה) הוא בילה 129 ימים בחופשה. בתקופה המקבילה בילה הנשיא בוש 381 ימים בחופש. יותר משנה תמימה מתוך חמש וקצת. גם בחופשה לא נותנים לאובמה לנוח.