נתחיל בויקטור ינוקוביץ'. הוא נשיא כבר כמעט ארבע שנים. לא תמצאו בהרבה דמוקרטיות נשיא עם שוד מזוין ותקיפה ברזומה. לינוקוביץ' יש. זה קרה כשהיה בן 17. הוא נשפט לשלוש שנות מאסר ואחר כך העונש הופחת לשנה וחצי. לינוקוביץ' הייתה ילדות קשה. אמו נפטרה בהיותו בן שנתיים. הוא מספר שגדל בעוני וברעב. אמו אגב, היתה רוסיה. כלומר, אתנית, ינוקוביץ' אינו אוקראיני אלא רוסי-פולני-בלרוסי. וזה משמעותי על רקע האירועים האחרונים.
מה שקורה עכשיו הוא כביכול מהדורה נוספת של המהפכה הכתומה. שוב נגד ינוקוביץ' אבל הנושא הוא אחר. ינוקוביץ' נסוג מהסכם לשיתוף פעולה כלכלי של אוקראינה עם האיחוד האירופי. ההסכם אמור לתת חמצן לאוקראינה, שנמצאת במיתון עמוק כבר שנה. סקרים מראים שלפחות מחצית מ-46 מיליון תושביה של המדינה תומכים בהסכם הזה. אבל ינוקוביץ' טוען עכשיו שההסכם לא טוב מספיק לאוקראינה ושלכל הפחות צריך לשפר אותו. מתנגדיו טוענים שהוא בכלל משתף פעולה עם רוסיה. הסכם כזה עם האירופים יעמיד את מוסקבה השכנה בעמדת נחיתות. המפגינים ברחוב טוענים שינוקוביץ' מוכר אותם לפוטין במקום לחלץ את הכלכלה מהמשבר. אחד מהם הוא ויטאלי קליצ'קו, מנהיג האופוזיציה הבולט.
קליצ'קו הוא כוכב על וכבר הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2015. יש לו בעיה מסוימת עם החוק שקובע שעל הנשיא להתגורר על אדמת אוקראינה ב-10 השנים האחרונות מכיוון שהוא בילה חלק ניכר מהזמן הזה בגרמניה, שהיא מעין מדינתו השנייה. יש לו תעודת תושב גרמנית. קליצ'קו מנהיג את התובעים לחתום על ההסכם עם 28 מדינות האיחוד האירופי. השבוע ההתנגשויות הגיעו לשיאן עם דיווחים על אלימות קשה ברחובות קייב. המפגינים עיקשים, הנשיא ינוקוביץ' מנסה להשליט סדר מצד אחד אבל נזהר לא להגזים ומבטיח לשחרר עצורים שיש להם נסיבות מקלות.
לא רחוק משם במוסקבה, ולדימיר פוטין עוקב אחרי המתרחש. זה ברור – לא מתאים לרוסיה שמערב אירופה תשלח זרוע כלכלית לחצר האחורית שלה. מה שמדגים אולי בצורה יפה שאת המלחמה הקרה לא עושים היום דרך נשק, אלא דרך הסכמים כלכליים. לפוטין יש חלון עד 2015. אז ממתין בסיבוב דוקטור אגרוף ברזל ואותו אף אחד לא מפיל לקרשים.