בעגה הפוליטית האמריקנית יש ביטוי על שמו של ג'ון קרי. יותר נכון על מה שעשו למועמד לנשיאות ג'ון קרי ב-2004. זה נקרא "SWIFT BOATING" וזהו הסיפור:
17 בנובמבר 1968. ג'ון קרי, קצין מילואים בצי האמריקני, מתייצב לשרות במפרץ קאם ראן בדרום וייטנאם. משימתו: לפקד על ספינת סיור קטנה בת חמישה אנשי צוות, שתפקידה לשייט במימי נהר המקונג ולקטוע את שרשרת האספקה של הוייטקונג. הספינות האלה מכונות "SWIFT BOAT". משהו כמו "ספינה תזזיתית". ספינות אלומיניום קטנות, בלתי ממוגנות אבל חמושות היטב, שמסתמכות על מהירותן כדי לא להפוך למטווח ברווזים.
שירותו בשתי ספינות עם שני צוותים שונים נמשך ארבעה חודשים בלבד, אבל במהלכם קרי נפצע שלוש פעמים תוך כדי קרב, קיבל שלושה עיטורי "לב ארגמן" ושתי מדליות. עד היום בירך שמאל שלו שוכן רסיס שהרופאים העדיפו לא להוציא.
ב-1971, בסוף שירותו הצבאי, אבל עדיין במדים, קרי מופיע בפני ועדה של הקונגרס האמריקני ומוסר עדות שמזעזעת את אמריקה. הוא מתאר מעשי זוועה של חיילי ארה"ב נגד אזרחים ומאשים אותם בפשעי מלחמה. "יצרנו מפלצת" הוא אמר. אחר כך הצטרף למפגינים מקבוצת "חיילים נגד המלחמה" והשליך את העיטורים שלו על בנייני הממשל בוושינגטון.
בגיל 27 ג'ון קרי הפך לאחד הקולות הבולטים נגד המלחמה. חייל מעוטר מדבר ברהיטות, בדרמתיות ומדם ליבו. הוויכוח סביב מלחמת וייטנאם התלהט. קרי היה מצרך מבוקש בטלוויזיה האמריקנית:
נקפוץ ל-2004. ג'ון קרי, כבר סנטור עם רקורד פוליטי עשיר, כובש את הפריימריז במפלגה הדמוקרטית ומתמודד על נשיאות ארה"ב מול ג'ורג' וו. בוש. בוש מדשדש, מסובך במלחמה הכושלת בעיראק, לא מצליח להשתלט על אל קאעידה ומתקשה להסביר את המחדל המודיעיני של 11 בספטמבר. הדמוקרטים נראים בעלי סיכוי. קרי לא מהסס לשלוף גם את עברו הצבאי כגיבור וייטנאם כחלק מהקמפיין שלו. במיוחד נוכח הפרסומים שבוש הבן סידר לעצמו שרות נוח בבית בטקסס ומעולם לא הגיע לווייטנאם.
מסע ההכפשה שחיסל את הסיכוי לנשיאות
ואז, חודשים ספורים לפני הבחירות צצה משומקום קבוצה שמכנה את עצמה "יוצאי ה-SWIFT BOATS". ממומנים היטב, הם החלו להפיץ תשדירי תעמולה בכמויות מאסיביות בתחנות הטלוויזיה, שבהם האשימו את קרי שהוא שיקר בכל אחד מהמקרים שעליהם קיבל עיטור, שהוא לא ממש נפצע ושהוא בכלל ברח. מי הם היו? כ-200 יוצאי וייטנאם. תערובת של אנשים ששרתו על הספינות אבל לא עם קרי, של שבויי מלחמה ושל סתם חיילים שלא סלחו לקרי על ש"בגד" בהם והאשים את אמריקה בפשעי מלחמה. על ספינות ה"SWIFT" בוייטנאם שרתו כ-3,500 חיילים אבל הקבוצה הממומנת קראה לעצמה "יוצאי הספינות".
קרי ניסה לטעון שאין לו אחות, אבל מבול התשדירים האלה גרם לו נזק אדיר. סקרים הראו שסיכוייו נפגעים בגלל התשדירים. מי כבר שם לב לפרטים כשעשרות יוצאי וייטנאם אומרים שקרי רימה ושהוא חרפה והוא לא מתאים להיות נשיא? הכסף הגיע ממקורבים למפלגה הרפובליקנית. הקמפיין של בוש אמר "איננו מטילים ספק ברקורד הצבאי של קרי". קרי האשים את הקמפיין של בוש שהוא מנווט את מסע ההכפשה. זה נדבק ונדבק בגדול. ג'ון קרי לא הצליח להתמודד עם מכונת התעמולה הזו ואולי שילם על כך בנשיאות. מעתה והלאה ייקרא התרגיל הזה "SWIFT BOATING".
אצולה אמריקנית עם נקודה יהודית בעברו
אז מיהו ג'ון קרי? ליברל? שמאלן? יונה? כל התשובות נכונות. הוא נולד בקולורדו, למד ב"ייל", אבל גדל פוליטית במסצ'וסטס - ערש הליברליות של המפלגה הדמוקרטית. זה המקום שבו צמחו האחים קנדי והמועמד לנשיאות מייקל דוקאקיס. קרי היה סגנו של המושל דוקאקיס במסצ'וסטס. אחר כך המשיך לסנאט ועמד בראש ועדת יחסי החוץ החשובה.
קרי, בן 68, נחשב אצולה אמריקנית, קתולי בהשתייכותו הדתית, אבל רגע. יש נקודה יהודית. העיתון "בוסטון גלוב" פרסם ב-2003 מחקר שורשים שלפיו סבו וסבתו מצד אביו היו יהודים שהתגורר ליד וינה. אי-שם ב-1900 הם התנצרו ואביו שינה את שמו מ"פריץ כהן" ל"פרד קרי" והמשפחה היגרה לארה"ב. לאחר הפרסום ב"בוסטון גלוב" קרי אמר שידע שמוצאו מאוסטריה אך לא ידע על שורשיו היהודיים.
אביו של קרי היה איש שרות החוץ האמריקני והתנדב לשרות צבאי במלחמת העולם השניה. אימו של קרי, בת למשפחת "פורבס", הייתה אחות. משפחת "פורבס" נחשבה אחת העשירות בארה"ב. ג'ון קרי נחשב לסנטור האמיד ביותר בסנאט האמריקני. זה עוד לפני שנישא ב-1995 לתרזה היינץ, בת למשפחה עוד יותר עשירה. זו שבין השאר הקטשופ שלה נמצא על כל שולחן בעולם. תרזה היינץ, אשתו השניה של קרי נאבקת על חייה בבית חולים בשבועות האחרונות. היא בת 74. בזמן שקרי התרוצץ במזרח התיכון היא נכנסה ויצאה מבתי חולים.
יחסיו של ג'ון קרי עם אובמה קרובים. במערכת הבחירות האחרונה אובמה גייס אותו לאימון בעימותים טלוויזיוניים. קרי שיחק את המועמד הרפובליקני מיט רומני בעימותי דמה שנערכו בבית הלבן ונותחו אחר כך על ידי אובמה ויועציו. עם הודעתה של הילרי קלינטון על כוונתה לפרוש ממשרד החוץ, שמו של קרי עלה בטבעיות. לפחות בנקודה זו המינוי של אובמה רושם הצלחה ראשונה אחרי הרבה זמן.
